קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, כנסת נכבדה, כהרגלו עלה חבר הכנסת שמחה רוטמן, דיבר את ההידברות שהוא עושה עם עצמו כמו כל החודש וחצי האחרונים – מדבר במתק שפתיים על הידברות והידברות ובעיקר מדבר עם עצמו. כל מי שבעד הרפורמה מקבל דקות ארוכות שבהן הוא יוכל לפרוס את משנתו המדהימה, אבל מי שמעז להרים את הראש ולהגיד משהו, הוא מקצר אותו והוא קצר אליו. וכל פעם הוא עולה לפה ומדבר בנחמדות ובאדיבות שלו, חושב שכולם מטומטמים. אז בוא, אני אחדש לך משהו, אדון שמחה רוטמן: לא, זה לא קורה. זה באמת לא קורה. אתה יכול להמשיך לעבוד על כל האנשים שמכרכרים סביבך ואומרים לך: כל הכבוד, שמחה.
עמד פה היום חבר כנסת בנאום בכורה – ואללה, באתי לשמוע אותו. אמרתי: חבר כנסת חדש, נשמע – מה הוא אומר לו בנאום שלו, בנאום הבכורה? שבסרט שלאגר – אני לא יודעת, לא זוכרת – שמעת את הנאום שלו? מי היה איתי? סימון היה איתי, הוא לא כאן. בסרט שלאגר יש "תן גז". בנאום הבכורה אומר חבר כנסת חדש: אני רוצה להגיד לשמחה רוטמן: תן גז. זה מה שהוא אומר בנאום הבכורה שלו.
העם קרוע, מפולג. אתה יושב, שומע חדשות – האמירויות נגדו, לארצות הברית מגיע שר האוצר, לא פוגש אף גורם רשמי, כל הכלכלנים נגד, כולם נגד, אבל שמחה רוטמן בהידברות. עם מי הוא מדבר, שמחה רוטמן? הוא מדבר עם עצמו.
סליחה, חבר'ה, אני מבקשת. שר האוצר פגש את שגריר ישראל בארצות הברית. מדובר בהצלחה פנומנלית. אני אומרת לעצמי שכאילו אני חיה בסרט שלא ייאמן. שום דבר לא מדליק להם אורות. האמירויות לא עושים הסכמים שהם רוצים – הכול בסדר, יש לנו רפורמה. מגיע ראש הממשלה לנופש ליום הנישואים ברומא, כל מה – – –
תגיד לי, פינדרוס, פינדרוס, מתי תתעוררו שם?
מתי תתעוררו ותבינו שאתם לוקחים את המדינה – פינדרוס, היית בצבא? לא. נכון? סליחה, אני לא אוהבת ישר להגיד שחרדי לא היה.
אתה יודע, בצבא, יגיד לך פה הרמטכ"ל לשעבר, בצבא, כשאתה יוצא לניווטים – לא היה לי הרבה, הייתי קצינת חינוך, אתה יודע, בכל זאת לא ניווטתי כל חיי, אבל בפעם היחידה שעשינו ניווטים בקורס קצינות חינוך, אמרו לנו: תראו, אם את מתברברת – מה אומרים, אורנה? תחזרי לנקודה שיצאת ממנה, אל תלכי, כי בטח תיפלי לתהום. נכון, הרמטכ"ל לשעבר? הם יצאו לניווט, איבדו את הדרך. הרמטכ"ל לשעבר לשעבר – – –
הם איבדו את הדרך. אמר פה שמחה רוטמן, ונתת לו לדבר, כי אתה כזה איש מדהים. הבן אדם מדבר עם עצמו חודש וחצי, אז הוא דיבר עוד עשר דקות.
לא שאני איזו מומחית גדולה, ולא חציתי ואדיות, אבל ביום שיצאנו לניווט – ברגע שאתה מתברבר, תחזור אחורה ואל תרוץ לקצה התהום, כי זה מה שאתם עושים.
לא היה לי נעים להגיד לך, כי לא היית בצבא, אבל אם היית בצבא היית יודע שאתה לוקח את כולנו לאבדון. תודה רבה, אדוני.
456 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.