קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, קודם כול, רם, אני מאחל לך שיימצאו הפושעים ושתמצא את הדרך לפצות על הנזק.
אני מבין שכולם פותחים בסיפורים של ניווטים הערב, אז הניווט שאני זוכר זה מרמות מנשה. לילה אחרי כמה לילות של קילומטרים רבים, פספסתי כנראה איזה גדר תיל, נכנסתי בה ונקרעו לי כל הפנים, והקשר כמובן לא עבד. הלכתי עם הבן זוג שלי לקיבוץ רמת השופט או עין השופט, אחד מהם. בש"ג היה שם איש מאוד מאוד נחמד, והעיר את האחות של הקיבוץ באמצע הלילה. היא פתחה לי את המרפאה, חבשה אותי, התקשרו כבר לחפ"ק, לקחו אותי לבית חולים, תפרו אותי קצת, אבל זו נדיבות של ישראלים.
ואם אנחנו מדברים על ישראלים, אני חושב שיש הרבה מאוד ישראלים כאלה, אגב, שתומכים ברפורמה, כאלה שמתנגדים למהפכה, מסתובבים עם הראש באדמה בימים האחרונים. אני חושב שכולנו לא פגשנו הרבה מאוד זמן ישראלי שמאוד גאה, ואוהב את מה שקורה כאן בזמן האחרון. גם אצל מתנגדי המהפכה, שמתרגשים מההתעוררות האזרחית המדהימה שדיבר עליה רם, זה נמהל בחרדה ובכאב, ואני חושב שגם אצל תומכי הרפורמה, שלכאורה אמורים מאוד להתרגש שסוף-סוף תפיסת עולמם מתקדמת ליישום, זה נמהל בחרדה ובכאב, ובפשטות אני חושב שמחירי המהפכה הזו פשוט גבוהים מדי. אני פוגש לא מעט אנשי ימין מהאזורים שלי שאומרים לי: רצינו ברפורמה, אבל אנחנו חושבים שהמחיר גבוה מדי, זה לא שווה את זה.
גם המחיר הכלכלי שכולנו נרגיש בכיס, או בשפה של בכירי המשק, שראיתי – שאגב, לא מזוהים עם שום צד – אמרו בשבוע שעבר: להערכתנו, כתוצאה מהרפורמה, כל בית בישראל ייפגע כלכלית. הרפורמה תגרום לאבטלה של רבבות רבות של עובדים, שזה כמובן אנשי ימין, שמאל, תומכי ממשלה, מתנגדיה. הרבה מאוד אנשים הולכים לשלם בפרנסה שלהם.
המחיר הביטחוני, כמובן, שזה אובדן גב ושותפות עם הידידים הטובים שלנו מעבר לים במשימות החשובות, ובראשן הגרעין האיראני; המחיר לצה"ל – דיברו על זה גם לפניי – שבר עמוק באמון בין לוחמים ומפקדים לבין הדרג המדיני. אני אגב מתנגד לסרבנות, אבל אני יודע שמדובר במיטב בניה של הארץ הזו, ויודע שבפשטות יהיה מאוד קשה להסתדר בלעדיהם.
ומעל לכול, אני חושב שהמחיר לאחדות עם ישראל – תחושה קשה שאנחנו פשוט מדממים מבפנים.
אז אפשר להמשיך לעסוק בהאשמות ולבקר חלק ממהלכי המוחים – לחלק מהביקורת גם אני שותף – אפשר להטיף להם ולבזות אותם כפי שעושים חלק משרי הממשלה. שום דבר טוב לא יצמח מהדבר הזה. ממשלה אחראית לא אמורה להביט בכל המחירים האיומים האלה ולהמשיך בדהירה למימוש מהלכיה. כשאנשים מאבדים את מקום עבודתם, כשהאויב מזהה את החולשה הפנימית, כשחברויות של שנים מתפרקות, כשצה"ל נקרע מבפנים וכשהשנאה הפנימית מתגברת, פשוט צריך לעצור.
אני לא חפץ במנהיגות שכל היום מנופפת בצדקתה, שכל היום מספרת למה כולם אשמים, שכל היום מתעטפת בתחושה של קורבנות. אני מעדיף מנהיגות שלוקחת אחריות, עושה את המעשה הפשוט הזה, נותנת לכולנו קצת אוויר, עוצרת לרגע, ובעיקר – נותנת לנו תקווה. תודה רבה.
447 מילים של חילי טרופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.