הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מניח שהדחיפות לקידום פסקת ההתגברות נועדה בין היתר לאפשר העברה של חוק גיוס, שהפך ב-20 השנים האחרונות למטרד גדול עבור חלק מהאנשים. הוא נועד למצוא את המסלול שיעקוף או יתגבר על בג"ץ, וזו תהיה שגיאה אחת יותר מדי. צה"ל כצבא העם נמצא על פרשת דרכים, ואנחנו נמצאים היום באחת התקופות הביטחוניות החמורות ביותר בעיניי מאז מלחמת יום כיפור – לא כהפחדה, אלא כהבנה והערכה של מציאות על סמך מודיעין ועל סמך קריאת המציאות, גם בזירה האיראנית, גם הפלסטינית וגם בלבנון. בתקופה הזאת לא מומלץ לפגוע בצה"ל כצבא העם.

היום מתגייסים לצה"ל 68% מחייבי הגיוס. 15% נושרים בדרך, כך שכמעט אחד משניים מסיימים שירות צבאי כחוק. כשמסתכלים רחב יותר על האוכלוסייה הישראלית או תושבי מדינת ישראל, מגלים ש-48% בלבד מהאזרחים והאזרחיות בני ובנות 18 משרתים, ו-35% מסיימים שירות. הערבות ההדדית כמובן נפגעת, והתחושה המוטעית שאין צורך במתגייסים היא אכן מוטעית. די להסתכל על דיון בוועדת החוק והביטחון שנדרש לאשר הרחבה חריגה ל-86 גדודי מילואים לשרת יותר. ברור לגמרי שאם היו יותר גדודי בט"ש זה לא היה נדרש.

מה שנדרש לצה"ל בעת הזאת זה חוק גיוס לכול. זה שירות בצבא, שירות לאומי, שירות אזרחי או שירות בקהילה, הזדמנות גם להפסיק שירותי גיוס מקוצרים לאלפי חיילים שמשרתים שנה וחצי במקום קרוב לשלוש שנים, לעודד המשך פתיחת מערכים לנשים, וכמובן להוקיר ולתגמל את המשרתים בסדיר ובמילואים, שהם המיטיבים ביותר לחברה הישראלית.

אני מבקש לסיים באזהרה: קידום מהלכים עוקפי חוק גיוס יהיו איוולת אחת יותר מדי. אל תיתנו יד, ותפיקו לקחים ממה שקורה בחודש האחרון. אני מכיר את המהלכים להכין חוק שיעקוף את המטרד הזה שנקרא חוק גיוס. זו תהיה טרגדיה לחברה הישראלית כולה וגם לחרדים. זה לא יבחין בין צד כזה או צד אחר בחברה הישראלית. לסיום, אני אומר, אל תיתנו יד לפגיעה בתעודת הביטוח של מדינת ישראל. חוק התגברות שיאפשר עקיפה של חוק גיוס יהיה בכייה לדורות.