קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בואו נדבר על השר לכישלון לאומי. ב-14 בינואר – פיגוע ירי לעבר כוח של צה"ל בג'נין, אבל לשר לכישלון לאומי, שבא לעשות סדר, היה חשוב יותר להנחות את המשטרה שלא לתת למפגינים לחסום את איילון ולא לתת להם את התמונות שהם רוצים. ב-27 בינואר – פיגוע נורא בירושלים הבירה, והשר לכישלון לאומי מחליט 24 שעות לאחר מכן לתקוף את היועצת המשפטית לממשלה במקום את הטרור.
ב-9 בפברואר זועק השר לכישלון לאומי מלוא גרונו: משטרת ירושלים איבדה שליטה על האנרכיסטים, ויום לאחר מכן חווינו את האסון של פיגוע הדריסה המזעזע בשכונת רמות. ושלא תטעו, השר לכישלון לאומי מייד מוציא הודעה שהוא הנחה את המשטרה להקים צוות שיעזור למפכ"ל להתמודד עם המחאה, כי אצל השר לכישלון לאומי סדר העדיפויות ברור.
ב-9 במרץ השר לכישלון לאומי מדיח את מפקד מחוז מרכז כי הוא לא סיפק לו את הדם של המפגינים כפי שהוא ביקש, ובאותו היום, ב-9 במרץ – פיגוע בדיזנגוף תל אביב. אם תהיתם, השר לכישלון לאומי נעדר מהזירה. אבל ב-11 במרץ, בפגוש את העיתונות, השר לכישלון לאומי אומר, ואני מצטטת: אני לא רוצה דם ברחובות, אבל קבוצה של אנרכיסטים חוסמים ציר מרכזי שלוש שעות.
והיום, חברים, 13 במרץ, השר לכישלון לאומי לא מדבר על תוכנית פעולה נגד הטרור הרצחני, אלא שאל כמה דוחות נרשמו נגד המפגינים. השר לכישלון לאומי מחפש את הדם של הטייסים, הלוחמים, המורים, התלמידים, החשמלאים, השרברבים, הרופאים, ההייטקיסטים. מחפש את הדם של הישראלים.
אם את השר לכישלון לאומי היה מעניין לרדוף למשל אחרי פושעים, אנסים, מחבלים, טרוריסטים, אולי אצלנו הדם לא היה נשפך. אבל השר לכישלון לאומי חסר ביטחון, לחיץ, מזיע ומבוהל. השר לכישלון לאומי מאשים את כולם. השר לכישלון לאומי עולה לכולנו בדם.
271 מילים של מיכל שיר סגמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.