קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציע את הצעת החוק מטעם הוועדה, הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק).
הצעת החוק מבקשת להסדיר אנומליה בת כ-30, למעלה מ-30 שנה, למעשה, ואפילו קצת יותר. מאחר שכאשר הוצגו בכנסת חוקי-יסוד שעוסקים בקביעת נורמות עליונות שמכוחן ניתן לבטל חוק, ובעיקר כמובן חוק-יסוד: חופש העיסוק, כולל הדיבור על תוקפו של חוק חורג בשנת 1994, אבל גם בפרשנות מסוימת אפילו עוד קודם לכן, פרשנות שאני לא אציג את כל המחלוקת בעניינה – מאז אותו אירוע לא הסדירה הכנסת את הסמכות לפסילת חוקים על ידי בית המשפט. למרות זאת בית המשפט העליון פסל שוב ושוב חוקים של הכנסת, כאשר מקור סמכותו לעשות זאת כמעט איננו ברור, למעט במקרים מאוד מאוד מסוימים, כאשר חוק נחקק בניגוד להוראות שריון מפורשות כמו שיש בחוק-יסוד: הכנסת, בג"ץ ברגמן, כאשר נקבע בחוק-היסוד שהחוק הסותר צריך להתקבל ברוב של 61 חברי כנסת ולא היה ברוב המספיק וכדומה.
מאז אותו אירוע גילינו פעמים רבות שבית המשפט העליון פוסל חוקים גם בסמכות חוקית לא ברורה וגם בכל הרכב. יתרה מזאת, למעשה הגענו למצב שכל שופט בכל ערכאה – היו אפילו כמה וכמה מקרים שבהם שופט שלום החליט שהחוק איננו מחייב אותו, שופטים בדרגה נמוכה, ובוודאי שמציאות כזאת איננה יכולה להיות מקובלת או לגיטימית במדינה דמוקרטית, ובוודאי לא במדינה דמוקרטית שלא העניקה במפורש ולא הגדירה את הסמכות לפסילת חוקים.
הצעת החוק הזאת מנסה להסדיר זאת לראשונה, ומציעה לתת את הסמכות הייחודית לתת פסק דין או החלטה אחרת המבטלת חוק, מגבילה את תקופת תוקפו או משעה אותו זמנית, לבית המשפט העליון בהרכב הכולל את כלל שופטי בית המשפט העליון, למעט שופט שנמנע ממנו לשבת במותב, וההחלטה צריכה להתקבל על דעת ארבע חמישיות משופטי ההרכב, דהיינו 80% משופטי ההרכב, בחישוב לפי המספר השלם הקרוב.
חשוב להבין, רבותיי: בית המשפט העליון למעשה כבר ביטל חוקים בדן יחיד ובהחלטה לא מנומקת. הדברים האלה התרחשו בבית המשפט העליון שלנו, וזו מציאות שאנחנו לא יכולים לקבל. לא ייתכן שהכנסת תתכנס, תקבל חוק, ובסופו של דבר יבוא שופט, דן יחיד, לפעמים אפילו לפני שנשמעו טענות המדינה, ויבטל את החוק. הדבר הזה התרחש פעמיים, פעם אחת בחוק לפיצול תאגיד השידור ופעם שנייה בחוק ההסדרה, והמציאות הזאת היא בוודאי מציאות גם לא דמוקרטית וגם לא מקובלת.
ולכן החוק קובע שבית המשפט יוכל לעשות זאת בהרכב המדובר גם כאשר מדובר בארבע חמישיות משופטי ההרכב וגם כאשר מתקיימים התנאים – החוק צריך לסתור בבירור הוראה בחוק-יסוד שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק-יסוד, דהיינו חוקי-היסוד שמשוריינים ב-61 וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
ובנושא הזה אני רוצה לנפץ את הפייק שמפלגות האופוזיציה מפיצות ללא בושה בשבועות האחרונים.
החוק הזה מאפשר לבית המשפט העליון, אם הוא יעבור, לבטל חוקים. לראשונה בית המשפט העליון יקבל הסמכה לבטל חוקים – –
– – מכוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מה שעד היום בכלל לא היה. ולכן, לא רק שהחוק הזה איננו מצמצם את ההגנה על זכויות אדם – –
– – הקבועות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו – –
– – אלא הוא מגביר אותה, כי הוא מעניק את הסמכות לעשות זאת. אדוני היושב-ראש, אני אשמח אם תגן עליי.
ועוד אפשרות, מלבד הוראה בחוק שסותרת בבירור הוראה בחוק-יסוד שהרוב הנדרש לשינויה או התנאים לפגיעה בה קבועים בחוק-יסוד, אפשרות נוספת היא כאשר החוק לא התקבל בכנסת ברוב או במספר הקריאות הדרושים לקבלתו על פי חוק-יסוד, חוק או תקנון הכנסת; בכך למעשה – חוק שלמשל לא עבר בשלוש קריאות, כמובן, או חוק שלא עבר, אם מדובר בהצעת חוק תקציבית, ברוב הנדרש לפי חוק-יסוד: משק המדינה ועוד.
הצעת החוק גם מסדירה ומגדירה הוראה מה קורה כאשר הסיטואציה מגיעה בפני בית משפט בערכאה נמוכה או בפני בית המשפט העליון בהרכב שאיננו כולל את כל שופטיו. בסיטואציה שכזאת בית המשפט אמור להפנות את השאלה לבית המשפט העליון בהרכב בהתחלה של שלושה, שידון אם יש בהפניה הזאת צורך או תועלת, ולאחר מכן, ככל שיש צורך, הדבר יעבור להרכב המלא של בית המשפט בהתאם להוראה הקבועה בחוק.
בנוסף, קובעת הצעת החוק הוראה שלפיה אם נכתב בחוק במפורש שהוא תקף על אף האמור בחוקי-היסוד, דהיינו, פסקת התגברות והחוק נחקק ב-61 בשלוש קריאות ולאחר מכן גם בקריאה רביעית בכנסת שלאחר מכן, תקבל ההוראה התגברות קבועה. אם בכנסת שלאחר מכן, בתוך שנה מיום שהתכנסה הכנסת שלאחר מכן, הכנסת תבחר לא לתת את אותה הגנה, תפקע ההגנה וההתגברות למעשה תהיה רק התגברות זמנית.
בנוסף, זה בעיניי חשוב מאוד כי הופץ פייק, כאמור שוב על ידי מפלגות האופוזיציה, ובעיקר ראש האופוזיציה – שלצערי איננו פה, אנחנו די רגילים לכך – – –
והפייק הזה שהופץ, שאם תעבור הרפורמה המשפטית לא יהיו יותר בחירות במדינת ישראל – זו הייתה הטענה, זו הייתה הטענה – –
תודה רבה. – – שאם תעבור הרפורמה לא יהיו יותר בחירות. אז אני מפנה את חבר הכנסת, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, לסעיף 15ב(ב) להצעת החוק, שבו נכתב במפורש שהוראת ההתגברות לא תחול ולא יכולה לחול כאשר עוסקים בהוראות חוק-היסוד הסותרות את הסעיפים בחוק-יסוד: הכנסת, שלמעשה אוסרים על הכנסת להאריך את תקופת כהונתה.
הדבר הזה, בניגוד להרבה מאוד השמצות, הופיע בהצעת החוק מיומה הראשון. זו איננה תוספת שנעשתה בתגובה על ביקורת. מהיום הראשון שהצעת החוק הזאת הונחה כטיוטה על שולחן ועדת החוקה – –
– – נכתבה בה במפורש ההוראה שאנחנו לא נאשר לכנסת, לאף כנסת, להתגבר על הוראה שמונעת ממנה להאריך את תקופת כהונתה. זה דבר שבעיניי הוא פשוט, הוא ברור, הוא לא היה עניין למשא ומתן, בגלל שאין שום ספק בנושא הזה. למרות זאת, למרות שהדבר מופיע בהצעת החוק מיומה הראשון, זה לא עצר את יאיר לפיד מלהפיץ את השקר הזה שוב ושוב ולהפיץ תבהלה חסרת כל בסיס, בחוסר אחריות, להפחיד אנשים ממציאות – – –
ולכן, העובדה שההוראה הזאת – ומי שרוצה יכול כמובן לבדוק. אני יודע שראש האופוזיציה יאיר לפיד איננו מכיר את חדר ועדת החוקה, אבל אני מקווה שאת אתר האינטרנט של ועדת החוקה הוא כן מכיר, והוא יוכל לבדוק שם בדיוק את הנוסח הראשוני שהונח על השולחן של הוועדה, ונאמר שם במפורש – –
– – שהוראת שהתגברות לא תחול על כל הוראה המאריכה את כהונת הכנסת. לכן, ההשמצה שלפיה אם החוק הזה יעבור לא תהיינה יותר בחירות במדינת ישראל היא אולי – כל אדם אומר מהרהורי ליבו – אולי זה מה שהוא היה עושה אם הוא היה עולה לשלטון. אצלנו אין כוונה כזאת, לא הייתה כוונה כזאת, היא הודגשה מלכתחילה, והעובדה ששקר כה מתועב, סליחה שאני אומר, מופץ על ידי ראש אופוזיציה במדינת ישראל מראה עד איזה שפל אפשר לרדת.
אחרי שהצגתי את הצעת החוק, אני חוזר ואומר שלמרות ההתנהלות חסרת האחריות שהציגה האופוזיציה עד כה, אנחנו – היום בוועדת החוקה – –
– – הוצג מתווה והוצגו מתווים אחרים. אנחנו אמרנו כקואליציה ואני כמציע ויוזם של החוק הזה, שגם הוצע על ידי בהצעה פרטית וכבר עבר שינויים – אני רוצה להזכיר לכם שבנוסח הראשון הופיע פה שצריך 15 פה אחד, וירדנו לארבע חמישיות, ואנחנו מוכנים להידברות ללא תנאים מוקדמים.
– – שוב ושוב נדחה על ידי מפלגות האופוזיציה בריש גלי – – –
אין לי הגבלת זמן כשאני מציג, למיטב ידיעתי.
הדבר הזה נאמר שוב ושוב. חמור מאוד, חמור מאוד, חמור מאוד – –
– – שלמרות שהחוק הזה הוא חוק מאוזן, אפשר להגיע להסכמה על הרבה מאוד אלמנטים בו, אפשר לוודא את הצורך בו, אפשר לדון בו, ולמרות זאת היד המושטת – –
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לצוות הוועדה – – –
אני רוצה להודות לצוות הוועדה ולייעוץ המשפטי של הוועדה וגם לחברי הוועדה, כולל אלו שטרחו להפריע, אבל גם אלה שבסופו של דבר אמרו מעט הערות שטייבו את הצעת החוק עד כה ובעזרת השם לקראת הקריאה השנייה והשלישית יטייבו עוד, אני מאוד מקווה. אני רוצה להודות על הכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה, ואני מבקש כמובן מחברי הכנסת לאשר אותה ולהצביע.
אני רוצה לציין כמובן שהצעת החוק הזאת, אומנם אין לה – היא עוסקת בחוק-יסוד: השפיטה, אבל אני רוצה להסביר ולהדגיש שוב שכתוצאה מהצעת החוק הזאת – – –
אני כבר מסיים. אני לא מכיר שיש הגבלה כשמציעים הצעת חוק מטעם ועדה.
הצעת החוק הזו, באופן אבסורדי – – –
אני מסיים, תודה רבה. הצעת החוק הזו למעשה, גם החלק של ההתגברות שבה, משריינת את זכויות האדם הקבועות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו יותר מאשר הן משוריינות היום. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו עבר ברוב של 32 – –
– – וניתן לביטול בכל רוב. אנחנו למעשה קובעים פה שכדי להתגבר על הוראותיו – –
– – יהיה צריך 61 בארבע קריאות.
כל השקרים שהופצו כאן ומחוץ לחדר הזה על ידי חברי האופוזיציה, חייבים להיות מוקעים על ידי כל אדם ישר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
1,398 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.