הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אני רוצה לקרוא לכם תשובה שכתב הסופר אשכול נבו לאישה בשם צופיה שכתבה לו בפייסבוק. היא כתבה לו כך: אשכול יקר, מצער אותי לראות התבטאויות פוליטיות כאן בעמוד הפייסבוק שלך ולגלות שאתה גם מפרסם מאמרים פוליטיים ומדבר בהפגנות. כימנית, אני מרגישה שזה מרחיק אותי מהכתיבה שלך, שאותה אני דווקא אוהבת. למען האמת, אני לא בטוחה שארכוש את הספר הבא שלך. צופיה.

והסופר אשכול נבו משיב לה ככה: צופיה יקרה, מצער אותי שמצער אותך. זאת אומרת, אני מבין לליבך, ומבין גם לליבם של אומנים שבוחרים לא להתבטא בענייני השעה כי הם חוששים לפרנסה שלהם או חוששים לאבד את אהבת הקהל, אבל תביני גם את לליבי, צופיה. ההתקוממות הפנימית שאני חש אל מול החדשות בשבועות האחרונים כל כך חזקה, שהיא יכולה להביא דמעות לעיניים שלי, סתם ככה באמצע היום, בפקק באיילון. את מבינה, צופיה, אני דווקא בן אדם שנוטה להבין את הצד השני, שמעדיף חיבורים על עימותים, ובכלל, מאמין שהמקום הזה, ששנינו חיים בו, הוא פסיפס עדין ושברירי שאי-אפשר להתקיים בו בלי לוותר ולהתפשר ולהיזהר בכבודו של האחר מבוקר עד ערב. ואני משתדל, צופיה, אני באמת משתדל להגיע לכל מקום שאליו מזמינים אותי להכיל דעות ששונות משלי בתכלית השינוי, להיות פתוח כל הזמן לאפשרות שאני טועה. אבל תביני, צופיה, חייבים להיות גם כמה ערכים בסיסיים שכולנו מסכימים עליהם, כאלה שמופיעים בחזונו של הרצל ובמגילת העצמאות, כאלה שהם מעבר לכל ויכוח. והסיבה שאני כותב מאמרים בעיתון ומדבר בהפגנות בזמן האחרון היא שאני מרגיש שהממשלה הנוכחית מנסה למחוק את הערכים האלה בדיוק, הערכים שאמורים לחבר ביני לבינך: דמוקרטיה, מערכת משפט עצמאית, חופש ביטוי, שוויון זכויות. כל אלה לא אמורים להיות חלק מהמשחק הפוליטי של ימין ושמאל, הם בליבת הישראליות, ואם ישראל תפסיק חס וחלילה להיות דמוקרטית, שוויונית ושומרת חוק, צופיה, היא כבר לא תהיה אותה מדינה שאני גאה לחיות בה לצידך. כי אני לא יודע מה איתך, צופיה, אבל לי ברור שאחיה כאן עד מותי. אין לי ולא יהיה לי דרכון פורטוגלי, ואין לי אשליות בקשר ללונדון, לונדון לא מחכה לי, ואני מכור, מכור לשפה העברית, לא מסוגל לדמיין את עצמי אוהב, כותב ומתלהב בשפה אחרת. אין לי שפה אחרת, צופיה, ואין לי ארץ אחרת, אז אין לי ברירה אלא להיאבק, בכל המילים שיש לי, על דמותה ועל נשמתה של הארץ הזאת, עד שתפקח את עיניה. ואם זה אומר שלא תרכשי את הספר הבא שלי, זה יצער אותי מאוד, אבל זה לא יעצור אותי. אשכול נבו.