אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות על הדיון החשוב הזה. ובפתח הדברים – איפה חבר הכנסת שפע? את יאיר אני רואה ואת רם. ברגע שתהיו פה, אני אתייחס לנושא הזה.
הרעש באולם מאוד מפריע לי, אדוני היושב-ראש.
אולי אתם רוצים שנוציא את המליאה להפסקה, כדי שתוכלו לדבר על הצו ואז נחזור ואני אסכם? יש בקשה?
אם יש לכם בקשה כזו. אתם ביקשתם. אתם מוזמנים. אני רוצה לסכם את הדיון, אתם פשוט מפריעים לי.
לא, אני רוצה לסכם את הדיון. אני רוצה לסכם את הדיון. מדובר בנושא חשוב מאין כמוהו. אני מבקש, אם הגשתם, ואם יש לכם התנגדויות, זאת בדיוק השעה שבה יש לי הזדמנות לנסות ולשכנע את חברי האופוזיציה. זה קצת לא נעים שמפנים גב לדובר. אני מבקש, אדוני היושב-ראש. יש איזשהו – – –
סליחה אני לא מדבר – הדיון שמתנהל שם עם חבר הכנסת ביטן, שמפנה את גבו לדובר, זה לא – – –
חבר הכנסת ארבל, אולי אתה רוצה עוגת דבש.
בפתח הדברים, מכיוון שמדובר, אדוני היושב-ראש, בהתנגדות לצו תעריף המכס (פטורים ומס קנייה), מדובר באמת על מכסות יבוא בפטור ממכס של ביצים ודבש. אני אפתח קודם, ראשית אני רוצה להודות לחברי הכנסת מהקואליציה חבר הכנסת רם שפע, חבר הכנסת רם בן ברק, חבר הכנסת אלון שוסטר וחבר הכנסת יאיר גולן, שהסכימו להוריד את התנגדותם לצווים האלה שאנחנו פרסמנו, וגם יצביעו בעד תמיכה באותם הצווים, נוכח העובדה שב-48 השעות האחרונות נעשתה התקדמות אדירה במשא ומתן בינינו לבין נציגות החקלאים – ועל זה אני מדבר ברמה הכוללת, ברמה הפרטנית, כשאנחנו מסתכלים על כך שהצו המרכזי נוגע בענף ההטלה.
הגענו להסכם היסטורי. הסכם היסטורי בענף ההטלה, שנוגע באמת לרפורמה ענקית שאותה הובלתי בשנה האחרונה. אמרתי לא פעם שאני יותר מרוצה להעביר את הרפורמה הזאת בהסכמה, ואני שמח שהיא עוברת בהסכמה. אני שמח שהגענו להסכמה עם מגדלי העופות ועם נציגי הענף. מדובר בענף שנוגעים בו כ-1,500 חקלאים, שפרוסים בעיקר בגליל. כולם התכנסו ב-48 השעות האחרונות, כדי להגיע להסכם – הסכם חשוב, שאת פרטיו אני עוד אפרט בהמשך – אבל נוכח ההסכם ברור גם לנציגי ענף ההטלה וגם לחברי הכנסת, שהגישו את הערר על הצו הזה, לחלוטין מה מטרת הצו. מטרת הצו היא אחת: לתת מענה למחסור.
כל הזמן האשימו אותי שאני בא באמצעות הצו הזה ומהלך אימים על החקלאות ועל החקלאים. מדובר בצו שנותן מכסה פטורה ממכס, שמאפשרת למשרד החקלאות, לשר החקלאות לפרסם – כשיש מחסור, כשצורכי השוק מחייבים – לפרסם את המכסה הזו בפטור ממכס ליבוא. מתוך אותם מיליארד ביצים שפרסמנו, השתמשנו במכסה הזאת – אל תתפסו אותי במספר המדויק – להערכתי בכ-150 מיליון ביצים בלבד מתוך המכסה הזאת, לפני חג הפסח. זה נעשה כדי לתת מענה למחסור שהיה עלול להיות על המדפים ערב חג הפסח.
עובדה היא שלא היה מחסור. לא היה מחסור. זאת הייתה תקופה מאוד לא פשוטה. צריך להבין שהעולם כולו נמצא באירוע שבו המזון הופך להיות מצרך יותר ויותר מבוקש. אם מקור היבוא המרכזי לייבוא ביצים למדינת ישראל בשנים האחרונות היה אוקראינה, אז אני לא צריך לפרט לכם – בוודאי לא לך – מה קורה כרגע בגזרה הזאת. נדרשנו לפעילות אינטנסיבית מאוד מאוד כדי לפתוח מדינות נוספות ליבוא לישראל, כדי שלאזרחי ישראל יהיו ביצים בערב חג הפסח. זו לא הייתה מכסה שעכשיו באה לייצר פה מצב של הצפת השוק, של פגיעה בשוק ופגיעה בחקלאים, זו הייתה מכסה שבאה לתת מענה למחסור.
מכאן אני גם מגיע למשמעות של ביטול המכסה הזאת. לו היינו מבטלים את המכסה הזאת, אילו נבטל אותה או תבטלו אותה הערב, המשמעות היא שאין לממשלה כלים לייבא ביצים בעת מחסור. אז בסדר, יהיו הפתרונות של פרסום צו חדש והערות ציבור, ואחר כך חתימה וכניסה שלו לתוקף; אבל צריך להבין שאם יש מחסור, עד שמייבאים לכאן משהו, זה תהליך. זה לא שאני לוחץ על כפתור, שאם אני רוצה עכשיו לייבא ביצים מספרד, ואז לחצתי על כפתור ומחר בבוקר הן כאן. צריך להתקשר עם ספק, צריך לשלוח את הביצים האלה. זה תהליך.
המטרה פה היא לתת מענה על מחסור.
אני חייב לומר, חבר הכנסת גפני, שאני יודע עד כמה הנושא הזה חשוב לך. היו הרבה מאוד דיונים שנערכו בוועדת הכספים כשאתה עמדת בראשה ואני הייתי חבר בוועדה. המשא ומתן הזה נוהל לאורך כל השנה האחרונה. נוהל – באמת עם הרבה מאוד רצון טוב מצידי. אני חייב לומר, שלתחושתי דווקא בגזרה של אלה שמנהלים איתי את המשא ומתן, הם הרגישו שהיום נכון להגיע וצריך להגיע לסיכומים – אגב, לטובת החקלאיות והחקלאים. אנחנו, בין היתר, עושים את הסיכום הזה כדי שלא לפגוע בהם.
בתוך הסיכום הזה, אתה יודע, בהסכם, מטבע הדברים, יש שני צדדים, כל אחד צריך לוותר על משהו. וגם אנחנו ידענו להביא תקציבים משמעותיים ממשרד האוצר לטובת שדרוג הענף, לטובת היכולת של לולים לצאת ממרכזי היישובים ולהשתדרג ללולים חדשים. מצד שני, קיבלנו, בהסכמה עם הענף, גם את היכולת לדאוג לאזרחי ישראל; לכך שהשוק יהיה פתוח יותר, עם יכולת לשמור על יציבות מחירים – אגב, תוך כדי שאנחנו מגינים על החקלאים ועל החקלאיות, ולא תוך כדי שמישהו בא לעשות את זה מעל ראשם.
בתוך האירוע הזה, אני חייב לומר, יש צעדים שאנחנו עושים שהם לא בהכרח פופולריים. אבל אתה עושה אותם כשאתה בתוך הסכם. זו המשמעות של הסכם. לכן, הרצון לבטל את הצו עכשיו – ואני מבין. הבנתי את ההגשה של הערעור הזה, כשלכאורה הייתה תחושה שאין הסכמה ויש פה איזשהו מהלך חד-צדדי. אז הינה, אני אומר לכם, אנחנו עושים את המהלכים האלה קודם כול בראייה של מה נכון לאזרחי ישראל; מה יקבלו אזרחי ישראל בסוף הדרך.
אני לא חושב שיש פה איזשהו חבר כנסת, וזה בכלל לא משנה מאיזה מפלגה הוא, ומי הצביע לו או לא הצביע לו; כולנו דואגים וכולנו רוצים שיהיה מזון לאזרחי ישראל, אדוני היושב-ראש. לא סביר בשום מקרה או שלב שבו אזרחי ישראל לא יוכלו לקבל ולצרוך ביצים.
אני בטוח – חבר הכנסת גפני, חבל שאתה יוצא. אני בטוח שערב חג הפסח, אם היו חסרות ביצים – – –
לא, לא, לא. הינה הנקודה.
אז הינה הנקודה. חבר הכנסת גפני, בניגוד לצווים אחרים, שהם צווי מכס קבועים, זה צו של מכסה. זה צו של מכסה. זה צו שבא לתת כלים לממשלה לתת מענה על מחסור מיידי. אגב, בכל שנה יש – יש יותר, יש פחות – בכל שנה מייצרים במדינת ישראל כ-4,000 טון דבש. צורכים 6,000. יש שתי אפשריות: ש-2,000 טונה נוספים יגיעו לכאן במכס מלא, והמשמעות היא שצנצנת דבש תעלה 45 ואפילו 50 שקלים לקילו – וכשזה במחסור המחירים יעלו עוד יותר – או שבאמצעות המכסה הזו ניתן את המענה.
זה מה שאני אומר. ביטול הצו משמעותו – – –
זה נותן מענה, כולל אפשרות של מיתון וירידת מחיר. המחיר מאוד פשוט. מה קורה? אם יש 4,000 טון, זאת אומרת, אם יש לי ארבע צנצנות דבש לשישה אנשים שרוצים צנצנת, מה יקרה למחיר הצנצנת? יעלה. שישה אנשים. הארבעה שהכיס שלהם הכי עמוק יקבלו דבש. זה מה שיקרה אם יבטלו את הצו.
אני לא אוכל לתת מענה למחסור הזה. מה אני עושה במענה למחסור? אני מביא עוד שתי צנצנות דבש. יש שישה אנשים, שש צנצנות דבש. כולם ישלמו את המחיר שראוי לשלם על צנצנת דבש. אגב, אני חושב, מבחינתי, בתפיסת עולם של שוק פתוח, אם היו שבע ושמונה צנצנות דבש אז כנראה שהאנשים היו קונים יותר דבש, כי המחיר שלו גם היה יורד. אבל בוודאי שמצב של מחסור גורם לעליית מחיר. זה בדיוק מה שיקרה אם מבטלים את הצווים.
אם מבטלים – אי-אפשר לייצר יותר ייצור מקומי. צריך להבין, הייצור המקומי, המטרה שלו היא בכלל האבקת העצים והפרחים והחקלאות ישראלית. האירוע הזה מנוהל. שוק דבש הוא שוק מתוכנן במדינת ישראל. זאת אומרת, הגברת הייצור המקומי עלולה לפגוע בתכנון. אני, מבחינתי, מוכן לפתוח את השוק. אם הייתם אומרים שאתם רוצים פתיחת שוק, כנראה שלא לשם אתם מכוונים. אבל דבש הוא תוצר לוואי של ההאבקה הזו. לכן, גם המאביקים לא רוצים שתייצר כאן יותר דבש. כי מה הם אומרים? הם אומרים: תהיה מריבה על שטחי המרעה של הדבורים, ואז ההאבקה תהיה פחות טובה, ולכן זה פוגע בצומח. אלה הדיונים. אני משתף אותך עכשיו בדיונים שבתוך החדר עם החקלאים. זו לא בהכרח עמדתי, אבל אני יודע מה מונח בפנינו. לא מונח בפנינו כרגע ביטול התכנון בעולם הדבש. על ביטול התכנון אני מוכן לקיים דיון אחר.
אני באמת ארחיב אולי בשעה הקרובה קצת על נושא ביטול תכנון, ומה המשמעות של ביטול תכנון. אבל – – –
כן, אבל לפחות בחלק הזה חשוב לי לומר, שאנחנו מביאים פה צו שכל המהות שלו היא מתן השלמה למחסור. זה אפילו לא משהו שאפשר לנהל איתי דיון של מדיניות. אם היה פה עכשיו צו לביטול התכנון בענף הדבש – למשל, צו קבוע של מכס אפס על הדבש – היינו מנהלים דיון. אגב, אני חייב לומר שבזכות ההתקדמות שהשגנו בצומח היום, אחד הסעיפים המרכזיים שעליהם הושגה הסכמה זה באמת הורדת מכס קבועה על דבש באופן פרמננטי, מה שבאמת ייתר את הצווים, אם וכאשר נגיע להסכם חתום. אבל אין לנו כרגע הסכם עדיין, אז אני אפילו לא יכול לפרסם את הצו הזה.
זאת אומרת, כל מה שאני אפרסם מחר בבוקר, אם חס וחלילה אתם תפילו את הצו הזה, זה בעצם יכניס אותנו עוד פעם לעוד תקופה של צווים, שגם הם עלולים לגרום לכך שיינקטו צעדים – שהם צעדים חד-צדדיים, ואף אחד לא רוצה אותם. אנחנו מדברים באמת על מתן מענה למחסור.
במובן הזה, אני חייב לשאול את חבריי לסיעת ש"ס. כשאני חושב, ואני מסתכל ביישובים האלה שאתם פוגעים בהם, בין היתר בעובדה שעכשיו, לאחר שהגענו להסכם בענף ההטלה, אתם מסרבים לקבל את זה, ועדיין אומרים: זה שהגעתם להסכם; זה שהחקלאים בתוך העניין; זה שיש פה הסכמה גורפת – אותנו זה לא מעניין. אותנו מעניין להראות שאנחנו מפילים את הצו הזה.
זה שחבר הכנסת ביטון בירוחם, והוא מוכן לעלות לכנסת ולהצביע על זה – ואני אגיד לכם למה הוא מוכן להצביע על זה, כי אחד האדריכלים של ההסכם הזה בענף ההטלה הוא חבר הכנסת ביטון. כיושב-ראש ועדת הכלכלה הוא נכנס לעובי הקורה וסייע לנו.
שאל קודם חבר הכנסת גפני: למה דווקא עכשיו? אני חושב שבאמת מנוף הלחץ הזה שהפעיל חבר הכנסת ביטון, יחד עם החברים שיושבים כאן, על ההנהגות החקלאיות – הם אמרו: חבר'ה, אין מה לעשות. בואו, צריכים להתקדם להסכמה – דווקא הדבר הזה מוביל לכך שאנחנו יכולים להציג פה הסכם, שהוא באמת הסכם היסטורי. אבל – – –
חבר הכנסת ארבל, אל תדאג. בתוך ההסכם – – –
אני סבלני, אני לא ממהר. הכול בסדר. חבר הכנסת ארבל, אני רוצה לענות לשאלתך. ההסכם הזה, בוודאי שגם יגיע לכדי חקיקה. חלק מהדברים שמופיעים בהסכם, כמו סיום התכנון בענף הלול, שזה סעיף שמגיע בהסכמה – זה יגיע לפה לחקיקה. אני מצפה בהחלט שתתמכו בו. בעיקר כשאני יודע שההסכם הזה משרת קודם כול את האנשים ששלחו אתכם לפה. בתוך ההסכם הזה, של נציגי האנשים ששלחו אתכם לפה – כי אני מסתכל, אגב, על תוצאות הבחירות ביישובים השונים שבהם מגדלים ביצים: ביערה, באביבים. באביבים, למשל – – –
יושב-ראש הוועד של היישוב אביבים נמצא פה. לדעתי, הוא עדיין בחדר סיעה שלנו, שמסיימים שם את כל הדברים. ביישוב אביבים הליכוד קיבל 57%. 57%.
ביישוב אביבים סיעת ש"ס קיבלה, כמדומני, 36% מהקולות.
יש הסכם שדואג ורואה את תושבי אביבים – ואתם אומרים: לא, בואו נחרב הכול. ייחרב העולם, שלא תהיה מכסה של ביצים, שלא תהיה מכסה של דבש שבסופו של יום לא פוגעת בחקלאי – –
– – אלא מגינה על האזרח הישראלי. כי אם הייתי רוצה באמת לפגוע – – –
זו מסכה ליבוא, בפטור ממכס, שמופעלת כשיש חסרים. אדוני היושב-ראש, אם הייתי רוצה – המכסה הזו ברשותי כבר מפברואר; לדעתי בסוף חודש פברואר שר האוצר חתם על זה. יכולתי לייבא מייד 2,000 טון דבש ומיליארד ביצים ולהציף את השוק, כמו שטוענים אלה שערערו. לא עשיתי את זה. לא עשיתי את זה. המשכתי להתנהל באחריות אל מול הארגונים החקלאיים ולדבר איתם, המשכנו לנהל את המשא ומתן, ובתוך הנושא הזה של המכסות, השתמשנו בהם – השתמשנו בהם כדי לתת מענה למחסור. אז נתנו מענה פעם אחת עם כ-150 מיליון ביצים ערב חג הפסח. אם, חס וחלילה, נמצא את עצמנו עם מחסור ערב ראש השנה מכל סיבה שהיא, נדע לתת מענה באמצעות המכסה הזאת. הדבש – לקראת ראש השנה, תכננו לפרסם את המכסות האלה עכשיו. למה לא פרסמנו אותן קודם? כי צריכת הדבש והחלק המשמעותי שבו באמת מרגישים את המחסור מגיעים לתקופה הזאת, ושם רצינו לעשות את זה. לצערי באירוע הזה פתאום אנחנו נתקלים בחומה בצורה ומאבק איתנים שסיעת ש"ס וסיעת הליכוד מנהלות כנגד אזרחי ישראל. זאת אומרת, העיקר שאנחנו נגיע – –
– – לאיזושהי הצבעה כזאת או אחרת שתביך את הקואליציה או לא תביך את הקואליציה. מה אכפת לנו שישלמו יותר על דבש? מה אכפת לנו שלא יהיה דבש? מה אכפת לנו שלא יהיו ביצים במדינת ישראל? העיקר שאנחנו – יאללה, עקצנו עוד פעם, עשינו עוד פעם.
אני באמת אומר: אתם רוצים להגיע ולהחליף את השלטון, וזה לגיטימי, וזה תפקידכם כאופוזיציה, אבל לפעמים, לפעמים, לפעמים צריך לעשות את זה לא על גב האזרחים. לפעמים אתם יכולים להגיד: חוץ מהחלפת השלטון, באנו לבניין הזה כדי לעשות עוד כמה דברים.
סיעת ש"ס – אתם אומנם התרגלתם קצת, ובשנה האחרונה ראיתם מה זה אופוזיציה, וחברי הכנסת של הליכוד למדו קצת מה זה אופוזיציה. אני בכהונתי בכנסת ישראל כיהנתי גם באופוזיציה וגם בקואליציה. יצא לי להיות חבר כנסת בוועדת כספים כשהייתי חבר אופוזיציה, ויצא לי להיות חבר כנסת בוועדת כספים כשהייתי – אפילו יושב-ראש ועדת כספים, פעמים, מהקואליציה. כיושב-ראש ועדת כספים עשיתי את התפקיד הזה מהאופוזיציה. התגלגלה לחלקי הזכות להיות יושב-ראש ועדת כספים בשלב שבו קמה הממשלה, ועדיין לא הוחלפתי, והיינו בתקופת הקורונה. בתקופה הזאת הליכוד רצה – הממשלה רצתה להעביר סיוע כזה או אחר לעסקים; יש יגידו יותר טוב, יש יגידו פחות טוב. הייתה לי ביקורת עצומה על חלק ממנגנוני הסיוע; אז לא אפשרתי להם להעביר את זה לוועדת הכספים? יכולתי, והיה לי את הכוח, אבל זה היה פוגע בממשלה פגיעה אנושה. זה היה מציג את ראש הממשלה ואת הממשלה ככזאת שלא רואה את האזרחים ולא מאפשרת להם ולא נותנת להם. זה מה שהיה קורה. ואז, בסופו של יום הייתם מגיעים למצב שבו לא הייתם יכולים לתת סיוע לעסקים בתקופת הקורונה. אז אנחנו כאופוזיציה עשינו את זה? לא. אגב, חוקי הקורונה האלה שנתנו סיוע לעסקים עברו פה בכנסת על קולותיהם של חברי האופוזיציה. הקואליציה לא הגיעה להצבעות. גם כשרצינו להתנגד – בסופו של יום נתנו לכם את אותו חסד שיאפשר לכם להעביר.
לכן אני מבין את הרצון, אני מבין את הצורך להתנגח, אני מבין את האופן שבו אתם רוצים לעשות את האירוע הזה, אבל אני באמת, באמת, לא מבין את הבחירה של המלחמות. יש כלל מאוד ברור: תבחרו את המלחמות; תבחרו על מה אתם רוצים להילחם. לבחור להילחם דווקא על הדברים שאמורים לסייע לאזרחי ישראל – בעיניי תועלת זה לא מביא לכם; נזק זה בוודאי מביא לאזרחי ישראל, ובאופן ניכר לאלה ששלחו אתכם לכאן.
עכשיו אני רוצה לדבר ולהרחיב קצת יותר על נושא ביטול התכנון. תראו, אני מאמין בשוק פתוח, ושוק פתוח לשיטתי, בסופו של דבר, יכול להוביל לכך שגם אזרחי ישראל ייהנו וגם הכלכלה הישראלית תפרח. לצערי הרב אנחנו מוצאים יותר מדי ענפים שבהם השוק הזה מתוכנן. ענף הדבש הוא דוגמה אחת מצוינת בתחום הזה. כשאנחנו מדברים על המחסור בדבש ועל הצורך של אזרחי ישראל לקנות דבש בזול, המשמעות היא שלא רק שאנחנו נביא לכאן בשורה שתאפשר להוריד את המחירים – היא בסופו של יום גם תיטיב עם הצרכן, כי היא תגדיל את הצריכה. אם היום במדינת ישראל צורכים בסך הכול 6,000 טון דבש, ואנחנו רוצים להוריד את המחיר, אז צורכים 600 טון דבש, כשהמחיר של צנצנת דבש הוא בסדר גודל של 42 שקל לקילו, אדוני היושב-ראש – 42 שקל לקילו. כמה מהמצביעים שלכם יכולים ללכת ולשים כל שבוע דווקא על צנצנת הדבש 42 שקל? הם לא ישימו. לא כממתיק – אגב, זה הרבה יותר בריא מסוכר לבן, שעולה כ-3.90, תלוי באיזה סופר אתה קונה. זה הופך להיות מוצר צריכה לעשירים.
אם אנחנו מצליחים ומאפשרים יבוא של דבש בצנצנות, יבוא של דבש בצנצנות יביא לנו באמת באמת באמת יכולת להוריד את המחיר לצרכן הסופי בסופר. ואת כל זה אפשר לעשות בהסכמה עם הענף. לשם אנחנו חותרים, אני חוזר ואומר. אבל פתיחת השוק משפיעה באופן ישיר על הצרכן.
אני עוצר רגע את ההסבר על פתיחת השוק, שאני רואה שהוא מאוד מאוד מעניין בעיקר את חברי האופוזיציה, ואני רוצה לעבור דווקא להודעה שכתבו לי עכשיו. לצערי, בגלל שאני צריך לסכם כאן את הדיון, אני לא נמצא בחדר הסיעה למטה, ולכן אני לא שותף לחתימה. אתם הייתם יכולים לרדת, לתמונות – שלחו לי תוך כדי כאן את התמונות מטקס החתימה. גם מביאים לי עכשיו את הפתק שההסכם נחתם – ההסכם נחתם. נחתם ההסכם בענף הלול. הסכם היסטורי, אני חייב לומר.
ההסכם נחתם בין נציגי ענף הלול, ארגון מגדלי העופות – – –
קטי, בתחום הזה – אני ארחיב קצת על נושא מערכת החינוך אחרי השעה 22:00.
קטי, אני אסיים את הפרק על ההסכם בענף ההטלה, ואני אפרט לך את נושא ההוראה ואת התוכנית שלי להתאמת ימי החופש – –
מתי שתהיה. – – בין המורים לבין ההורים. ועדה שעמדתי בראשה בכנסת העשרים, ועדת משנה של ועדת החינוך, אגב, אז יושב-ראש ועדת החינוך היה חבר הכנסת מרגי. אישרנו את המלצות הוועדה שלי פה אחד, אבל כמו שאמרתי לך, אני ארחיב אחר כך, כי אני כן רוצה לפרט קצת את עיקרי ההסכם בענף ההטלה. אני יודע שעבור הרבה מאוד מהאנשים כאן הנושא הזה מעניין.
הנושא שאני נלחמתי עליו בתחילת הדרך היה באמת קידום סיום התכנון בענף הלול. סיום התכנון בענף הלול הוא בעיניי יעד מאוד חשוב, שהיה קשה מאין כמוהו בעצם האמירה לכל סוגי המגדלים. הם עשו פה צעד משמעותי חסר תקדים בהסכמה שלהם וביכולת שלנו להגיע להסכמה – ונתנו פה פרק זמן ארוך, אדוני היושב-ראש, שיאפשר לנו ויאפשר לשוק להיערך לביטול תכנון. אי-אפשר לעשות ביטול תכנון באופן מיידי. צריך להבין שבאותו הליך של ביטול תכנון – רגע, מאחר שאני לא יכול לכתוב פתקים, אז אני כן אגיד שבאותו הליך של ביטול תכנון – – –
אני רוצה לומר לכם דבר מאוד פשוט. אני לא – באותו הליך של ביטול תכנון צריך לדאוג באמת ולראות את האנשים שבקצה. כשאנחנו מדברים על האנשים שבקצה אנחנו התעקשנו, אנחנו התעקשנו, אנחנו התעקשנו באותו הליך של ביטול תכנון – – –
לא עושה פיליבסטר. אני לא יודע, אני לא רוצה שחבר הכנסת ביטן יתרגז, כי זה בעיניי באמת לא ראוי, אל תרגיזו לי אותו.
אני אומר, שלא תרגיזו לי אותו, בסך הכול יש הסכמה. כשאני מדבר על ביטול התכנון, יש משפחות שעבורן מדובר באמת בפרנסה, זו פרנסתן היחידה. אתה אומר, מה אתה עושה עם המבוגרים, מה אתה עושה עם מישהו שהוא בן 80, ועכשיו פתאום אתה אומר לו "ביטול תכנון"? מה הוא יעשה בנכס הזה? מדובר בסוף בנכס קנייני. צריך לזכור שמבחינה משפטית, גם על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כדי לבטל את התכנון צריך לפדות את המכסות, ופדיון המכסות זה פדיון שעולה כסף, אז גם באירוע הזה, כסעיף בהסכם, הכנסנו תקציב של כ-100 מיליוני שקלים, אדוני היושב-ראש, לפדיון מכסות על פי קריטריונים שייקבעו ביחד עם הנהגת ענף ההטלה, כדי לסייע לכל אותה קבוצה שנדרשת לסיוע, שהוא באמת לאנשים שכבר צריכים לצאת מהענף.
בתהליך הזה אנחנו גם נוכל להחזיר את המכסות האלה לשוק במכרז על מחיר. בתהליך אנחנו נוכל להגיע להליך מכרזי, שהוא הליך מכרזי על מחיר, ואז להחזיר את המכסות האלה לשוק. אבל אם אנחנו מדברים על ביטול תכנון – חבר הכנסת כץ, אני יודע שהנושא הזה מאוד מעניין עבורך – כשאנחנו מדברים על ביטול תכנון, אז מה אתה עושה, מה אתה מחזיר מכסות לשוק? תצטרך לשלם עליהן עוד פעם כשאתה פודה אותן. ואז נקטנו מנגנון שלמדנו דווקא מההמצאות שהמציאו ועדי העובדים, יש דבר שנקרא דור ב', נכון?
אני מדבר על כל מיני ועדים שלא מצליחים כמו שהיה בוועדה של התעשייה האווירית, אני מדבר על ועדים אחרים. הוועד של התעשייה האווירית, אני לא נוגע בו. כשאני מדבר על מכסות דור ב' המשמעות היא – באמת כל מכסה שחולקה מינואר 2022, המכסות האחרונות שחילקנו, כולל המכסות שיחולקו בהמשך, הן מכסות דור ב', ואז מי שמקבל אותן ונכנס לתוך הליך הגידול בענף הלול יודע שהמכסה שהוא קיבל היא מוגבלת. הוא יודע שהיא לא מכסה שתזכה אותו בפיצוי בסוף התכנון. המשמעות היא שכשאנחנו מדברים על משהו שהוא תהליכי אנחנו מדברים על זה שבכל שנה בעצם יהיו מכסות נוספות. אני מרגיש שאתם לא מקשיבים לי, אני חייב לומר, וחבל.
תראה, את חבר הכנסת שמחה רוטמן הייתי משכנע הרבה יותר טוב, אבל כדי לשכנע אותו אני צריך לשכנע את נתניהו, זה בערך חופש ההצבעה באירוע. אם הוא יגיד לו, שמע, אין מה לעשות, אנחנו מאמינים בכלכלה ליברלית, רוטמן יהיה ליברל. אם הוא יגיד לו, תהיה קומוניסט – הוא קומוניסט, אין מה לעשות, ככה זה עובד.
כמו שאמרתי.
זה בדיוק מה שאמרתי, זה על אותו משקל. אם אני אומר לך, תהיה ליברל, יש הצעת חוק ליברלית, אתה אומר לי: לא, אמרו לי להיות קומוניסט ועכשיו אני קומוניסט.
הינה הציטוט. אפשר לצטט אותו. חבר הכנסת שמחה רוטמן: היום אני קומוניסט. יפה, ציטוט יפה.
ציטוט יפה וראוי. "היום אני קומוניסט" זה ציטוט יפה וראוי, ללא צל של ספק. אבל אני לא, אני לא. ולפעמים בקואליציה – – –
בקואליציה אתה כפוף למשמעת קואליציונית, אבל אני אספר לך מה יפה באופוזיציה. באופוזיציה אתה פועל על פי צו מצפונך, ונתתי את הדוגמה הזאת גם קודם. עכשיו, אני יכול לתת את הדוגמה הזאת גם כשהייתה ממשלת 61. אני אתן לך אותה, אגב, על משהו שהיום רואים גם שצדקנו בו. הייתה ממשלת 61 בראשות נתניהו, ישראל ביתנו הייתה אז באופוזיציה, וממשלת נתניהו לא הצליחה להעביר את מתווה הגז, היה לה קשה. יולי אדלשטיין, חבר הכנסת אדלשטיין היה אז יושב-ראש הכנסת, הוא יודע איזה תמרונים נעשו פה, העבירו את הסמכויות מהשר הזה לשר הזה, מהשר הזה לשר הזה. אנחנו חשבנו שמתווה הגז הוא נכון, חשבנו שהוא טוב לאזרחי ישראל וטוב שיעבור ויעבור כמה שיותר מהר; אגב, הוא מה שמסייע היום לשמור על רמות מחירים נמוכות ביחס לעולם בזכות העובדה שיש לנו את אותו מתווה.
אני אמרתי שהוא עשה הרבה מאוד דברים טובים.
היום הדברים הלא-טובים – – –
היום הדברים הלא-טובים עולים על אלה הטובים. צריך לזכור את הטובים ולהגיד תודה רבה. אתה יודע, גם שחקני הכדורסל הטובים ביותר בעולם תלו את הנעליים. וזה לא אומר שהם לא היו שחקנים טובים. אתה יודע, מיקי ברקוביץ' בעונות מסוימות הוביל את מכבי תל אביב להישגים אדירים ובאיזשהו שלב כבר לא, כבר הגיע דור שהחליף אותו. לצערי, אגב, הדור שהחליף, אם אני מסתכל היום – מכבי תל אביב לא בדיוק בהצלחה.
הינה, מספר יושב-ראש הכנסת שב-60% מהפעמים שבהן הוא הצביע כאופוזיציה זה היה עם הממשלה. גם אנחנו, אבל אז זה היה ממש – תחשוב, אדוני היושב-ראש: ממשלת 61 לא מצליחה להעביר את מתווה הגז, ברור לחלוטין שאם אנחנו מטרילים אותה, אנחנו לא מעבירים לה את המתווה ופוגעים באזרחי ישראל בראייה שלנו, מה עשינו? העברנו את המתווה עבור הקואליציה.
אין לי ביקורת, אני חושב שאתם מתנהגים רע באופוזיציה בדיוק כפי שאתם מתנהגים רע בקואליציה. השאלה היא מה מכלול השיקום שמנחים אותך. אם מכלול השיקולים שמנחים אותך הם טובת מדינת ישראל, ואז אתה פועל לטובת מדינת ישראל, וכשיש דברים טובים אתה בעדם, וכשיש דברים רעים, אתה נגדם – כך היה תמיד. אגב, כך תמיד היה בבניין הזה. הרבה מאוד פעמים בתוך התהליכים האלה עברו הצעות.
אני רוצה לתת לכם דוגמה לעוד הצעת חוק אחת.
לא שיניתי אותה. אז הינה, שמחה, לא הקשבת להסבר שלי בהתחלה, אז אני אחזור עליו. ההסכם לא מתייחס למכסות. ההסכם מתייחס לצווים קבועים.
מה שמונח בפנינו הוא מכסות פטורות ממכס שבאות לתת מענה על מחסור. הן לא קשורות, הן לא בהסכם, הן לא קשורות להסכם. ההסכם נותן את ההבנה לכל הצדדים שחששו שאולי מישהו ישתמש במכסות האלה שלא לצורך – אגב, זה לא קרה, והניסיון מלמד שזה לא קרה מאז פברואר.
מבינים שזה לא יקרה. אני עשיתי את זה מהסיבה הפשוטה שאני יודע שלעולם לא יהיה סיכוי שיסתיים התכנון בממשלה אחרת.
קטי, אני רק מבקש שכשאני אתחיל לדבר על נושא התאמת ימי החופשה בין המורים להורים – שתהיי באולם. זה יגיע עוד מעט. אסיים את החלק של ההסכם.
נגיע גם לזה. קטי, לא הכול בשעה אחת. אנחנו נמשיך. אל תדאגי.
בתוך האירוע הזה חשוב לי – – –
כשאני מדבר בהיבט הזה של המכסות, חשוב גם להבין מה קורה היום. גם היום המכוורות הגדולות, אדוני היושב-ראש, מערבבות דבש מיובא, ואין פסול ביבוא בכמויות שבאמת עומדות בתוך המכסות. ולזה אנחנו מתייחסים – אנחנו מתייחסים לאותן מכסות.
עכשיו אני רוצה להרחיב קצת על הנושא של התערבות ושיקול דעת של שר ביכולת שלו לתת את אותן מכסות פטורות ממכס. מכסה פטורה ממכס מאפשרת בעצם לשר לתת מענה לצרכים; ליכולת שלו, כשיש מחסור, לבוא ולהגיד: אני פותר את הבעיה, או ליכולת שבה הוא אומר: אני צריך עכשיו לתת מענה בגלל שקרה או אירע איזשהו אירוע בעייתי.
לפני שאתחיל את הנושא שחברת הכנסת שטרית ביקשה, נושא ימי החופש, אני רוצה כן לגעת בהחלטה נוספת שקיבלה הממשלה לאחרונה. ממשלת ישראל – אני מקבל, אדוני היושב-ראש, בקשות של נושאים שרוצים שאתייחס אליהם, אבל בעניין הזה, בתוך – אני אומר, ממשלת ישראל קיבלה החלטה באמת דרמטית. שתבינו, אני הייתי אמור להיות עכשיו בישיבת הנהלה של המשרד שלי באילת, אפרופו אותה החלטה, החלטה היסטורית, אדוני היושב-ראש, שבעצם הביאה 170 מיליון שקל להשקעות באילת כמרכז מחקר בין-לאומי למזון מהים והמדבר.
צריך להבין על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מסתכלים על העיר אילת והפוטנציאל שלה. העיר אילת, שהיא עיר שכולנו מכירים ואוהבים – יש כאלה שאוהבים יותר, יש כאלה שאוהבים פחות – לנפוש בה. היא עיר נופש ותיירות שעיקר התעסוקה בה מבוססת על נושא הנופש והתיירות. בנופש ותיירות התחרות של אילת היא במדינות השכנות; המדינות השכנות נהנות מאותו הים ומאותה השמש, אבל שם יש כוח אדם יותר זול ולפעמים רגולציה קצת יותר פשוטה, אבל היכולת שלנו לגוון שם את התעסוקה היא רק באמצעים אחרים. מה כן יש באילת שהוא מיוחד – באילת בים יש מדף יבשת מאוד מאוד תלול. מי שיודע מה הכוונה במדף יבשת תלול – אני רואה את חבר הכנסת גלנט, הוא ודאי יודע מה המשמעות של מדף יבשת תלול בעיר אילת. המשמעות היא שבאמת אתה מגיע לעומקים מאוד מאוד גדולים בטווח קרוב מאוד לחוף. כשאנחנו מדברים על טווח קרוב מאוד לחוף, הכוונה היא שאם אני רוצה לחקור בעומק של עשרות ומאות מטרים, אני לא צריך לצאת להפלגה ארוכה. בחלק מהמקרים בים התיכון אתה צריך לצאת לשלושה או ארבעה ימי הפלגה כדי להגיע לעומקים האלה, ובאילת אתה עושה את זה באותו היום. אתה יוצא, חוקר, חוזר. היתרון המחקרי הוא גדול. גם מבחינת טמפרטורת המים וגם מבחינת העוצמה והחוזק של האלמוגים שנמצאים שם, יש יכולת מחקר מאוד מאוד משמעותית. אגב, מי שהבין את הפוטנציאל ואת העניין שיש באזור הזה, היו עוד אבות האומה. אם אני לא טועה, ולדעתי אני לא טועה, לוי אשכול הקים אז את המכון לחקר הים על חופה של העיר אילת. המכון לחקר הים לימים בתקציב מאוד מאוד דל הצליח לעשות דברים גדולים, והצליח להוציא ולפתח הרבה מאוד יכולות של גידול מזון מהים. למשל, גידול של דגיגים והרביה של דגיגים בשבי, למשל גידול של – יש שם מחקר מאוד מעניין על גידול אצות; מחקר על הטונה בלו-פין; מחקר על הבורי. יש באמת הרבה מאוד יכולות. בנוסף, באילת יש גם המרכז הבין-אוניברסיטאי ששוכן על חוף הים וממש עושה את המחקרים האקדמיים במשותף של כל האוניברסיטאות. כל האוניברסיטאות בתורנות עוברות מקום מקום, ומאפשרות מחקר מאוד מאוד ייחודי דווקא בעיר אילת.
כשאנחנו באנו לתוך האירוע הזה הייתה מחשבה בהתחלה באמת להקים מרכז מחקר חדש, והקמה של מרכז מחקר חדש הייתה מוליכה תהליך הרבה יותר ארוך, ביורוקרטי, שגם דורס לפעמים את היכולות המחקריות שיש בכל אחד מהגופים. בנוסף יש לנו שם גם את הקמפוס של בן-גוריון; יש לנו המו"פ של חבל אילות, והרצון, היכולת לבסס את אילת כמרכז מחקר בין-לאומי אומרת: אנחנו לא נבטל את הזהות האינדיבידואלית של כל אחד ממרכזי המחקר האלה. ניתן להם את היכולת לחקור ונשדרג את התשתיות שלהם ואת היכולות שלהם לכאלה שיכולות לאפשר להם להביא תוצאה ופיתוחים הרבה יותר טובים. נעשה את זה באמצעות תקציבים משמעותיים, שהם לא קיבלו מעולם, אבל נכריח אותם להתחיל לדבר יחד; נכריח אותם להתחיל לפעול יד ביד אלה עם אלה באמצעות מינהלת שגם תגדיר לאן רוצים להגיע, כשהיעד המרכזי הוא לא רק המחקרים שמבצעים בכל אחד ממכוני המחקר האלה, אלא הרבה מעבר לזה – היכולת שלנו לשלב ידיים עם התעשייה. כדי לשלב ידיים עם התעשייה, אחד התנאים שנמצאים שם זה גם הפארק הייעודי – שכבר היה קיים מבחינה תכנונית בעיר אילת, לטובת הקמת פארק תעשיות של חקלאות ימית – גם אותו שדרגנו מבחינת התשתיות, וקבענו בקרן המחקרים וקרן התשתיות את היכולת שלנו לתקצב ולהעניק מענקים דווקא למי שמגיע בשיתוף פעולה עם התעשייה.
צריך להבין, שהמחקרים בתחומים האלה רק הולכים ועולים, והקרנות הפרטיות – אני אעשה לך את זה. איך זה הולך, מיקי? מיקי, זה מי שבעד הוא בעד ומי שנגד הוא נגד? או מי שנגד הוא בעד ומי שבעד הוא נגד? זאת שאלה, שהיא תהיה שאלה חשובה מאוד, אבל עוד יש לנו זמן עד שנידרש אליה. אז מי שבעד, מי שיצביע בעד, הוא בעד ההצעה לבטל את הצו. מי שנגד הוא נגד ההצעה לבטל את הצו. הבנתי, הבנתי. מי שיצביע בעד, סימן שהוא בעד ביטול הצו. מי שיצביע נגד, סימן שהוא נגד ביטול הצו. זו שאלה טובה. זאת שאלה טובה. אבל בהיבט הזה אני באמת חושב שניתן לעשות מהפכה בתחום הזה.
חשוב לציין שכשאנחנו מדברים על מרכז מחקר בין-לאומי, אנחנו כבר בשיתוף פעולה עם מדינות נוספות. יש קרן מחקר משותפת לישראל ולארצות הברית, קרן בארד. הקרן הזו נהנית מתקציבים שהמשמעות שלהם והמטרה שלהם היא חקלאות ימית. אנחנו מוסיפים כסף לטובת החקלאות הימית הזאת ולמחקרים האלה, ועל כל דולר בעצם שאנחנו שמים בקרן למחקר, גם האמריקנים שמים עוד דולר. זאת אומרת, אם אני הוספתי 10 מיליון דולר למחקרים באמצעות קרן בארד, האמריקנים מוסיפים גם הם עוד 10 מיליון דולר לטובת המחקרים האלה, ומדובר באמת על מחקר משותף. אני חתמתי על הסכם עם אוניברסיטת מרילנד, שעושה ועוסקת במחקרים כאלה. במקביל, יש הסכם עם אוניברסיטה נוספת מארצות הברית, שחתומים עליו בחבל אילות. שם אנחנו גם נכניס אפילו תוכנית לימודים לבתי הספר שתעסוק גם היא בחקלאות ימית.
עכשיו אתה אומר לעצמך: למה חקלאות ימית? למה חקלאות ימית?
חבר הכנסת גפני, אני חייב לומר שהרבה מאוד דברים – אני חייב לומר לחבר הכנסת גפני אני חושב שהוא ותיק פה בבניין מאוד מאוד, ותיק מאוד בבניין – – –
הוא מאוד מאוד ותיק פה בבניין – – –
אני אגיע גם לזה. אני אגיע גם לזה, שמחה. לכל דבר. לכל דבר אנחנו נגיע.
שמע, חבר הכנסת גפני, אתה יודע אני – – –
חבר הכנסת גפני, אתה יודע, דווקא אתה, כמי שישב לא מעט שנים בראשות ועדת כספים. ידעת תמיד שבהרבה מאוד דברים, גם כדי לקדם אותם, גם מתוך דאגה לציבור, אומרים הקואליציה והאופוזיציה: אנחנו מעבירים את זה. לא מעט פעמים בוועדת כספים אתה העברת ההחלטות על קולותיה של האופוזיציה. גם אני, כשישבתי בראשות ועדת הכספים, אחרי שהגעתם להסכם אז עם כחול-לבן והקמתם את הממשלה הפריטטית ולקח לכם זמן עד שהחלפתם אותי בראשות ועדת הכספים – חשבתי שכבר אולי אתם רוצים להשאיר אותי, אבל הסתבר שכנראה שלא – והייתי יושב-ראש ועדת הכספים מהאופוזיציה, כשיש ממשלה אחרת, שאני התנגדתי לה בכל לב. באותה תקופה הקורונה הייתה נחלת חיינו ברמה כזו שבאמת היא הובילה לסגירה ולפגיעה בהרבה מאוד עסקים. התנגדתי להרבה מאוד צעדים שהממשלה עשתה, גם צעדים כלכליים. גם צעדים כלכליים. וראו זה פלא, כשהממשלה רצתה להעביר צעדים שמשמעותם חלוקת כסף לאזרחים, גם כשחשבתי שאולי מבחינה כלכלית זה הדבר הפחות טוב אולי פחות נכון לעשות ואני הייתי עושה אותו אחרת, עדיין ידעתי שהאויב של הטוב הוא העוד יותר טוב. וראיתי קודם כול לנגד עיניי – מיקי, אתה אז היית גם חבר בוועדה ואנחנו אלה שהעברנו את החוקים האלה.
יותר מזה. היו ימים פה במליאה שנוצר מצב שלקואליציה לא היה רוב. לא היה רוב. היא לא הייתה יכולה להעביר. החוקים האלה עלו להצבעה והם כמובן לא נשארו שעות ארוכות, ואז מי הציל אותם? אנחנו. עכשיו, אני לא מבקש פה הצלות, ואני לא מבקש – אני בסך הכול מבקש דבר אחד: לנסות ולשכנע את חברי הכנסת להבין שמעבר לרצון להביך, יש גם אזרחים. יש גם אזרחים שבסופו של יום יסבלו מהאירוע הזה, בהצבעה שלך היום, חבר הכנסת גפני. המשמעות היא שמשפחות בישראל שילכו לקנות דבש, ישלמו בערך 25%–30% יותר. המשמעות היא שיש משפחות שלא יקנו דבש. אולי לא לפני ראש השנה – – –
זה בדיוק ההבדל. אני מעדיף שיצרכו דבש, שהוא מוצר טבעי – –
– – ועם זה אני באמת אומר: כשאתה רוצה להילחם ביוקר המחיה, אתה צריך לפתוח ולאפשר. למה אתה על מחסור? עכשיו, כשלא עושים את זה, פוגעים. הוא הדין גם בביצים. הרי אם היו חסרות כאן ביצים בערב חג הפסח, איזה זעקות היית זועק, חבר הכנסת ארבל, איזה זעקות: איך חסרות ביצים בפסח. ועכשיו אתה רוצה לבטל. אתה רוצה לבטל את האפשרות לייבא לכאן ביצים כשיש מחסור בביצים.
עכשיו, בתהליך הזה זה לא קשור להסכם. גם בהסכם, אני חוזר ואומר – – –
בהסכם אנחנו מדברים על היכולת – – –
אתה יכול ללכת, חבר הכנסת גפני, אתה יכול ללכת, אף אחד לא עוצר אותך.
נכון. נכון.
יש לי כמה דברים שאני רוצה להסביר.
עד שאני אסיים. אני חייב הסבר לחברת הכנסת קטי שטרית.
ביקשה, ביקשה.
ביקשה, ביקשה הסבר על הדוח המיוחד – –
– – על הדוח המיוחד לגבי ימי החופשה.
אני רוצה לומר בהקשר הזה, חבר הכנסת ארבל, בסופו של יום – – –
כן, כן.
בהקשר הזה אני כן רוצה לברך – שולחים לי – את חבר הכנסת – – –
אני מחכה שיגידו לי שאני יכול לרדת.
אני לא מבין את – בועז, אני לא יכול, אני לא מבין את הכתב שלך. צריך רופא שיקרא את הכתב הזה.
אתם לא נותנים לי לדבר. אם תיתנו לי להשלים, אני אשלים את הדברים שלי. אני לא מחפש למשוך אותם עוד הרבה זמן.
רציתי לברך את חבר הכנסת אמסלם, שהיה סנדק היום. נכון או לא? הקואליציה גם יודעת לברך. הוא אפילו בירך אותי.
תראו, עכשיו אני רוצה לומר לכם משהו בהיבט הזה, ועכשיו בלי ציניות. תראו, יש לכם פה עכשיו אפשרות לעשות מהלך שהוא מהלך נכון ולא תהיה לו השפעה, לא לכאן ולא כאן, על הקואליציה, לא לטובה ולא לרעה.
לא לטובה ולא לרעה.
אם לא תפריע לי, אז גם תוכל לראות עוד דברים. חבר'ה, בואו, זה עוד לא פיליבסטר. אני עליתי בסך הכול ב-21:00 וקצת, משהו כזה.
תכף אני אברך אתכם. תראו, אני מציע הצעה לאופוזיציה. אני מציע לכם הצעה, אתם רוצים לשמוע את ההצעה?
תשמעו את ההצעה. תקשיבו לי בלי לצעוק סתם עכשיו. לא הרבה זמן ואנחנו נרד ונצביע, הכול בסדר. אני לא הולך למשוך את הזמן סתם. אני לא הולך למשוך את הזמן סתם.
לא, לא. אני אומר דבר כזה: תראו, בסופו של יום מונחת פה אלטרנטיבה בפני חברי הכנסת. אתם יכולים להחליט – – –
שמית ביקשתם? יופי. מאחר שביקשתם הצבעה שמית, אז אני חושב שכדאי שתבינו מה המשמעות של כל דבר ועניין פה. כל המשמעות של הצווים שמונחים בפניכם – אין בהם ערך שעכשיו אני אומר – אני מנסה להסביר.
אם אני רוצה לחלק ביצים, כי חסרות ביצים כי קרה משהו במדינת ישראל – לא תאפשרו לי את החלק הזה. זה ידרוש ממני לפרסם מחדש את הצו, להביא אותו לשימוע, יעברו שלושה שבועות, הוא ייחתם ואז הוא יהיה בתוקף 60 יום עד שמישהו אחר ינסה, יצליח או לא יצליח לבטל אותו, ואז יהיה עוד צו. הוא הדין גם לגבי הדבש.
להגיד לכם שיש בזה תועלת? אין בזה תועלת. אני באמת ניסיתי לשכנע אתכם לאפשר לאזרחים שאפשר יהיה לייבא דבש ממחר בבוקר במחירים – – –
אני דווקא רציתי לערבית, אבל אני לא יכול לרדת עכשיו איתכם.
לכן אני אומר לכם שוב, מבחינתי הצעד הזה שלכם בסך הכול מוביל לזה שאזרחי ישראל ישלמו יותר על הדבש, ואם חס וחלילה נידרש להביא לכאן ביצים לא ניתן יהיה להביא ביצים עם פטור ממכס אלא נשלם גם עליהן עוד 30 אגורות על כל ביצה.
לכן אני אומר לכם שוב: יש לכם את האופציה להחליט שאתם רוצים להראות שאתם מצליחים להפיל צו או להחליט שאתם רוצים לפעול לטובת אזרחי ישראל. לכן אבקש גם מכם וגם מהקואליציה לדחות את ביטול הצו ולהשאיר אותו על כנו. ככל שהצו יבוטל אז כמובן שלי, כשר החקלאות, שמורה היכולת לנקוט כל צעד רלוונטי אחר שיאפשר לפתוח את השוק לתחרות. תודה, אדוני היושב-ראש.
5,745 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.