קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, תמיד נעים לדבר כשאתה יושב כאן, כי יש נחת רוח. חברות וחברי הכנסת הנכבדים, אני רוצה להצטרף לדברים של יושבת-ראש הוועדה חברת הכנסת אפרת רייטן. ציינת את כולם, אבל אני חייב להגיד שאני פה עשר שנים וידעתי הרבה מאוד ראשי ועדות טובים; את עושה את זה באלגנטיות ובמקצוענות חסרת דופי. אני אומר את זה מעומק ליבי, כי אני הייתי שר רווחה ואני גם עכשיו שר רווחה, ואני מכיר את הקושי הגדול בלנהל במיוחד חוקים שיש להם כל כך הרבה שותפים, וכל אחד רוצה לצאת כשכל מה שהוא רוצה נמצא שם. ואת יודעת להלך בין הטיפות ובסופו של דבר להוציא מוצר – ואני מאוד מקווה שזה יהיה בסוף בהנהגתך – מאוד מדויק, שנדע ליישם אותו. בסופו של דבר – ואדוני היושב-ראש, אתה מכיר, אתה גם מאוד מנוסה – אפשר לכתוב הרבה מאוד חוקים ואפשר להתחייב על הרבה מאוד תקציבים, אבל אם יהיה קשה ליישם אותו לא עשינו דבר. ולכן זה המאמץ הגדול שלנו. בעזרת השם, אני מתפלל לאלוהים שאכן אנחנו נצליח להביא את זה, לטובת כולם, זה לא קשור לא לקואליציה ולא לאופוזיציה. אנשים עם מוגבלויות אלה הילדים שלנו, האחים שלנו, ההורים שלנו, השכנים שלנו, החברים שלנו.
אני רק רוצה לציין עוד כמה דברים, אדוני, שהם מאוד מאוד חשובים, וכדאי שהמליאה תדע. שני דברים חשובים: האחד, אני רוצה לברך את העובדים הסוציאליים. לא הוזכר פה, אבל העובדים הסוציאליים, בהנהגתה של ענבל, יושבת-ראש הארגון, עשו צעד גדול מאוד בחתימה על הסכם שכר טוב של מעל ל-200 מיליון שקלים; הסכם שמוסיף דירוגי שכר ומשפר לאין ערוך את שכרם של העובדים הסוציאליים, האנשים שכל כך הרבה כולנו מדברים עליהם, וסוף-סוף יש פתח של תקווה בכדי להמשיך ולהעלות את השכר שלהם. חבר הכנסת מלכיאלי, נדמה לי שגם אתה תומך גדול של הוראה ואנשי הוראה, מלמדים ומורים. ובעזרת השם – אני מצטרף מכאן, ואנחנו כולנו צריכים להצטרף, למאבק החשוב והצודק של המורים, אדוני היושב-ראש. 30 שנה מחיי עסקתי בהוראה, ותמיד הלכנו באיזו תחושה שמהמורים מבקשים לתת את נשמתם אבל כשהם מגיעים ורואים את תלושי השכר שלהם אז כולם מתגרדים באי-נוחות, ודיברו כל כך הרבה. ומכאן אני באמת קורא לכל הכנסת הזאת לעמוד איתן מאחורי המאבק שלהם. זה לא מאבק של נהנתנים, זה לא מאבק של אנשים שרוצים תשלום על משהו שהוא מיותר. אלה אנשים שמחנכים את הדורות שלנו, אלה האנשים שמקצועם – סליחה, גברתי – שמקצועם הוא אולי המורכב ביותר.
אני לא יודע מי מכם, אבל אתה, מיסייה ביטון, אתה יושב-ראש רשת המעיין.
מיסייה טייב, סליחה. ברשת המעיין אתה או ביטון, נכון? מי מכם? ביטון. הוא בוודאי יודע איזה קושי זה לעמוד היום מול כיתה של 30 ו-40 תלמידים שמונה שעות ביום ו-30 שעות בשבוע. ואנחנו כולנו צריכים לתמוך ביפה בן דוד, במורים האלה, לשבת איתם עד שיצא עשן לבן, אבל בסופו של דבר שיצאו נשכרים, כי אסור לנו לפספס את האנשים הטובים האלה.
ויש עוד גוף, קבוצה של חברים שאנחנו צריכים להזכיר כאן, ואלה ראשי הערים. במשרד הרווחה עשיתי ניסוי, והוא כבר נותן את פירותיו ומצליח. אני תמיד אומר שראשי הערים הם הזרוע הביצועית של ממשלת ישראל. בסופו של דבר, במקום שיש ראש עיר או ראשת עיר שמקבלים סמכויות ותקציבים, הם יודעים מה לעשות הרבה יותר טוב מאיתנו. ואת כל הטיפול באזרחים הוותיקים איגמנו ל-400 מיליון שקלים – –
– – 400 מיליון שקלים, והלכנו לראשי הערים ואמרנו להם, חבריא, קחו תקציב.
לא, לא, לא. יואב, אני לא פה בשביל פיליבסטר, תאמין לי.
אני אומר דבר כזה: הלכנו לראשי הערים – היושב-ראש, הלכנו לראשי הערים ואמרנו, בואו ננסה. 400 מיליון שקלים לטיפול באזרחים ותיקים. קחו תקציבים, אתם תחליטו מה טוב ליישוב שלכם. ומה שאנחנו נתקלים בו זה באמת בחדשנות יוצאת מן הכלל. ואני מאוד מקווה שיהיו עוד הרבה מאוד סעיפים בהרבה מאוד משרדים, ועוד שרים יצטרפו למהלך הזה, ובמקום לכתוב תקנות על גבי תקנות וביורוקרטיה על גבי ביורוקרטיה, לבוא לראשי הערים – כמובן, עם פיקוח, עם גבולות גזרה מאוד ברורים, אבל לתת להם ולהגיד להם: אתם יודעים לנהל את העיר שלכם; קחו לקהילה שלכם ומה שטוב, תעשו. אנחנו דואגים לתקציבים.
ובכלל, בכל מקום שאנחנו מגלים שיתופי פעולה אנחנו רואים שאנחנו נוסקים למעלה ומצליחים לקבל ולהגיע להישגים טובים. אז בעזרת השם, שנדע ימים מאוד טובים של שיתופי פעולה. תזכרו, זה הדבר החשוב ביותר. יואב, אני מסיים את דבריי, תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
680 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.