מכובדי היושב-ראש, תודה רבה. אנחנו מדברים הרבה על הפשיעה והרציחות שקרו לאחרונה. זה פשוט נשגב מבינתו של אדם. קשה לעכל את אובדן החיים הזה, האכזרי, ושטף הדם הזה, שמכה בנו בכל יישוב, בכל מקום. לאחרונה – ואנשים הם לא סתם מספרים (אומר בערבית: לא סתם מספרים –) נרצחו (אומר בערבית: אחמד אבו שייח'ה מערערה, חמאדה מוחסן, נרצח בג'נין, והוא תושב אזור נצרת, ג'והרה ח'ניפס משפרעם, תאופיק ערו מג'ת, סמר קלאסנה מחיפה, מחמוד סנעאללה מדיר אל-אסד, מוניר ריאן מכפר ברא ונאדר מקאלדה אתמול בבאקה. שהאל ירחם על כולם.) כואב הלב. נכון, סגן השר סגלוביץ' פועל בכיוון, אבל עדיין אין עלייה באחוז הפענוחים, ולכן ההרתעה לא קיימת והפשיעה נמשכת.
לצד הפשיעה, רבותיי, יש מעשי אלימות, בריונות ומעשי אלימות. לפני יומיים הצעיר מחמד פתחי עודה דראושה מאכסאל ואברהים אבו ראס מעילוט עבדו באינסטלציה בכפר סבא. הם הותקפו על ידי נוסעי מכונית יהודים בכפר סבא. האחראי שלהם, הפקח, שהוא יהודי, גם הותקף. הם אושפזו בבית חולים. אני שוחחתי עם מוחמד דראושה. שאלתי לשלומו. הוא בסדר. הוא טופל ושוחרר. אבל המקרים האלה חוזרים ונשנים ביתר שאת לאחרונה, וזה מאוד מאוד מדאיג. האלימות מאוד מדאיגה.
ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הזכיר בנאומו את הנרצחת ספיר נחום, זיכרונה לברכה. זה רצח מתועב, נורא, אכזרי. הוא שכח להזכיר את הנשים הערביות שנרצחו, שהזכרתי את שמן. אין להבדיל בין דם לדם. אין להקל ראש בשום רצח, בשום כאב. אין לאף צד מונופול על הכאב. וזה כואב. תודה רבה לך, אדוני.
231 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.