הצעת חברי הכנסת בדבר ביטול צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 12), התשפ"ב–2022

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת הנכבדים, בפתח הדברים אני מבקש להזכיר את העובדה שלפני שעה קלה הובא למנוחת עולמים הסופר א. ב. יהושע. אני בטוח שאם לא היינו מקיימים את המליאה הזו, לא מעטים מיושבי הבית הזה היו מצטרפים למסע הלוויה. בצד היותו סופר מחונן, א. ב. יהושע השמיע קול נבואי חשוב במשך עשרות שנים, וכדרכם של נביאים, חלק גדול מהנבואות שלו היו נבואות זעם והתראה. אבל א. ב. יהושע הצטיין בכך שבצד נבואות הזעם תמיד היו לו גם נבואות נחמה ואמונה בעתיד של החברה הישראלית, ביכולת שלה לתקן משגי עבר, ביכולת שלה לפרוץ נתיבים חדשים. יהיה זכרו ברוך.

ממרוקו, ממשפחת – – –

ומשפחת אביו הגיעה מסלוניקי.

ס"ט מצד אחד, יהדות צפון אפריקה מצד שני.

אני מבקש, אדוני היושב-ראש, להתייחס לסוגיית הרפורמה בטלפונים הכשרים, שהעסיקה את הדוכן הזה ואת הבית הזה לפני כמה שעות. שמענו מעל הדוכן הרבה זעקות שבר והרבה נאצות וגידופים, וגם תפילות בעבור ילדיו של שר זה או אחר, אבל האמת היא שמה שבעיקר שמענו אלה בדותות וכזבים, מכיוון שהרפורמה בטלפונים הכשרים אינה עוסקת לחלוטין ביכולת של משפחה חרדית – –

– – ביכולת של משפחה חרדית לבחור בטלפון שאינו חכם, שאינו מחובר לרשת האינטרנט, או ביכולת של אדם חרדי לסנן את התכנים שמגיעים אליו אל מכשיר הטלפון. הרפורמה עוסקת רק בשני דברים: בשאלה אם גורם עלום כלשהו, שיש לו הסכמים שערורייתיים עם חברות הסלולר, יכול בלחיצת כפתור לחסום גישה של מאות אלפי אזרחים לקווי סיוע לנשים מוכות, לקווי סיוע לצעירים שזקוקים לסיוע נפשי, והאם ניתן למנוע מאזרח ישראלי לנייד את מספר הטלפון שלו כאשר הוא בוחר לסיים את השימוש בטלפון הכשר.

השמיעו חברי הכנסת כאן, החרדים, פעמים רבות את המושג בחירה חופשית. אז יש לי חדשות בשבילכם. מושג הבחירה החופשית כולל גם את הזכות של האדם לחזור בו מבחירתו ולשנות אותה, ומדינה מתוקנת מגינה על הזכות של האדם לבחור פעם אחת במסלול אחד ולאחר מכן לבחור בנתיב אחר, בלי שזכות הקניין שלו, הזכות שלו לפרטיות, הזכות שלו לכבוד, תיפגענה. וכל המאבק הזה נגד הרפורמה בטלפונים הכשרים לא נועד להגן על – – –

לא – – –

אז צריך לתת לכל אחד את הזכות לבחור בטלפון כשר, אבל צריך לתת לכל אזרח גם את הזכות לנייד את המספר שלו מטלפון כשר לטלפון שאינו כשר. והמשפט שבו אסיים הוא: אין במאבק הזה כדי להגן על טוהר החינוך החרדי אלא על עוד מונופול כוחני שפוגע בזכויות אזרח במדינת ישראל. תודה רבה.

כן, והוא לא עלה, הוא פשוט ירד. אנחנו פשוט דיברנו על קבוצה כל כך מוחלשת, שחלק מהח"כים במליאה רואים במעגל הזנות ושורדות הזנות איזו אוכלוסייה כזאת שצריך להחביא אותה מתחת לאיזה בלטה או לקבור אותה מתחת לאדמה, כאילו זה לא קיים. הרי שורדות זנות, ובכלל הזנות, העיסוק בזנות, זה עיסוק כל כך עתיק. אף דת לא המציאה אותו מחדש, וכולנו מכירות ומכירים את זה. היום הייתה אמורה לעלות הצעה שהייתה יכולה לעשות תיקון היסטורי כל כך, ברמה של להסתכל על שורדות זנות כנשים שלא בחרו לעסוק בזנות. זאת טראומה, ועלינו כחברה מוטלת האחריות לשקם אותן, לתת להן כבוד וגם כתף, על מנת שהן יצאו מהמעגל הזה.

אף אחת לא בחרה לעסוק בזנות, אף אחת לא בחרה להיות בעולם האלים כל כך והאפל כל כך, ומה שרציתי זה לבטל בעצם את העבירה על מטרד. מישהו יכול לבוא למשטרה ולהגיד, יש פה מישהי למטה במעגל הזנות, והיא מטרידה אותי, ונפתח נגדה תיק במשטרה ומוטלים עליה קנסות. האחריות שלנו היא לשקם את האוכלוסייה הזאת, ולא להכביד עליה בקנסות ולא להכביד עליה בתיקים במשטרה. מה חשבנו לעצמנו כל כך הרבה שנים כשהדרנו את האוכלוסייה הזאת מתוכנו?

אם אנחנו לא נצליח להסתכל על העולם שאנחנו חיים בו, ונפסיק להתבייש, באמת נפסיק להתבייש במרכיבים שיש בתוך החברה, במיוחד גם בחברה הערבית – חלק מהחברים שלי פה יושבים ואומרים, מה פתאום לדבר על זנות, למה? מה פתאום שאת תעבירי את החוק על זנות? מה פתאום ומה פתאום, זה לא אצלנו, זה מנוגד לדת, זה מנוגד לפה, זה מנוגד לשם. מנוגד, יופי, עלא כיפאק, בסדר. נגיד, מנוגד, אבל כשזה קיים, האחריות שלנו היא לטפל ולתת מענה ולשקם את החברה שלנו; לעזור לנשים, שהידרדרו לזנות לא כי הן קמו בבוקר ואמרו, וואו, איזה יופי, אני עכשיו אעסוק בזנות. ממש לא. זאת לא בחירה, אף אחד לא שאל אותן. אלה נשים פגועות, פגעו בהן כל החיים שלהן, ובסוף אנחנו כחברה באות – אני מביאה הצעה עם חברתי יסמין פרידמן – מעלות הצעה על הסוגיה הכל-כך אקוטית הזאת, על מנת לתקן את העוול הזה, ובאות ואומרות: הנשים האלה, שורדות ושורדי הזנות, הנשים והגברים, צעירים וצעירות, נמצאים במעגל הזנות, ואנחנו רוצים לשקם אותם ורוצות לשקם אותם.

חלק מהחברים שלי פה אומרים: זה מעודד. זה לא מעודד; או שמתבגרים – באמת – או שמתבגרים בתוך המקום הזה, והאחריות שמוטלת על הכתפיים שלנו – – –