אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר במשרד האוצר, אני לא רוצה לחזור על מה שאמר היושב-ראש שלנו הרב גפני על עמדת יהדות התורה במשך השנים בקואליציה, באופוזיציה, ובכל תפקיד, בהגנה על החקלאים. אבל אני כן רוצה לדבר על מה שהיה כאן היום ועל מה שהצו הזה מסמל.
אנחנו בפרשת שלח, בחטא המרגלים. מה שהיה הדבר הכי בולט זה שהם לקחו את מה שהיה טוב בארץ והפכו אותו לרע. הפכו את הפירות הגדולים שהיו פה בארץ לרעה. לקחו את הלוויות שנעשו בשביל שלא יגלו אותם, והפכו אותן לרעה. לקחת את בעיות יוקר המחיה, שאנחנו נמצאים בו, שרובו הוא בגלל בעיות היבוא, בגלל בעיות בנמלים, בגלל המשבר העולמי, ובדיוק היום להביא צו בשביל לקבור את החקלאות הישראלית, ולהציב אותנו יותר על החוץ, ולבוא ולהגיד לנו שזאת ציונות? אתם מדברים על ציונות? איך בונים ארץ? על ידי בניין ונטיעה. איך בונים ארץ? איך מרחיבים את הגבולות – חוץ מגוש דן והחברים בגוש דן – אם לא על ידי חקלאות? במקום לבוא ולהגדיל מכסות ולפתוח מכסות, לעשות יותר, ולהשקיע יותר בחקלאות, בדיוק בעידן הזה. מנותקים לגמרי. שכחו את מה שיש בגבולות, שכחו את מה שיש במספנות, שכחו את מה שיש במילים. בדיוק הפוך לגמרי ובדיוק אותו דבר.
כמו שעמד פה השר – לא רוצה אפילו להתבטא עליו – אדון הנדל. הוא דואג לציבור החרדי, ובא בהצעה שגם כן בחומש במדבר, הצעת בלעם – בדיוק אותו דבר. הוא דואג לנו, דואג לעתיד שלנו כעם יהודי ומסביר לנו מה טוב לנו.
אז אני אומר לכם, החקלאים, אנחנו נישאר לצידכם. הצו הזה – לא משנה מה יהיה במשא ומתן איתם, לא מעניין – הוא לא יעבור בכל מקרה, כי אין לממשלה הזאת לא לגיטימיות ולא רלוונטיות ואין לה רוב בכנסת ואין לה שום סיכוי להעביר פה החלטה. בסופו של דבר הצו הזה ייכנס לפח האשפה של ההיסטוריה, בדיוק כמו אותה מרגלים ואותו בלעם. תודה רבה.
299 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.