קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לרגל שבוע הספר הכנתי המון דברים לדבר איתכם עליהם, אבל חבר הכנסת כץ, אני רוצה לשתף אתכם במשהו: לפני שנתיים כמעט אבא של הבנות שלי נפטר ממחלה קשה, באמת אחרי סבל רב. סביב הכניסה לכנסת היו לנו המון דיונים על המחיר, על הנוכחות שלי בבית. ניסיתי לשכנע אותן שכל מה שאני אעשה מתוקף כהונתי כחברת כנסת יהיה כדי לשפר את המציאות לטובה. ויש בינינו חוזה חתום – עם הבנות שלי – שכל פעם שאני ארצה להתעצבן מדי או להתפרץ או לגדף חבר הכנסת או להקטין מישהו, אני אחשוב פעמיים אם זה עומד בתנאי החוזה. לפעמים אני נופלת בזה, אבל בדרך כלל לא. כי רוב הדברים האלה לא עומדים בתנאי החוזה. אתה מבין? נגיד שאתה מגדף חבר הכנסת, מה יוצא מזה? האם המציאות משתנה לטובה? האם המחירים יורדים? האם שוויון ההזדמנויות גדל? האם הפערים מצטמצמים? התשובה היא לא.
ודווקא בנושא הזה אני רוצה לדבר על שיתוף פעולה בין קואליציה לאופוזיציה ועל הצעת החוק שלי להרחבת סל המוצרים המפוקחים, ביחד עם חברי הכנסת אוריאל בוסו ומיכאל ביטון. רבות נכתב על חשיבות התזונה הבריאה לשם שמירה על איכות החיים הפרטית ועל החברה כולה. במסגרת זאת הוקמה במשרד הבריאות, תחת חזון לעתיד בריא 2020, הוועדה להתנהגויות בריאות שתחתיה תתי-ועדות העוסקות, בין היתר, בתזונה נבונה ובמניעת השמנה. עם זאת, אזרחים המבקשים לצרוך מזון בריא, בין היתר בעקבות פעילות הסברה של משרד הבריאות, נתקלים בקושי ניכר. מחירי המזון הבריא גבוהים בהרבה ממחיריהם של מוצרים המקבילים להם שאינם בריאים. כך, משרד הכלכלה מפקח על לחם אחיד, לחם לבן או חלה אך אינו מפקח על מחירם של לחם מלא, לחם דגנים – –
אנחנו נתמיד בחוק הזה עד שהוא יעבור. – – עדשים אדומות, טחינה ירוקה. ולמשל, על חלב פרה אבל לא על מוצרים מקבילים. לכן אני רוצה לממש את הזדמנות לקרוא לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת.
מכיוון שהערב נפתח שבוע הספר, אני רוצה להקריא שיר של המשוררת לאה גולדברג, ושל מרים אלונה אילוז.
אז אני אתחיל מהראשון, חברות וחברים: "למי שאינו מאמין קשה לחיות השנה / השדות מבקשים ברכה / הים מבקש אמונה / ואתה אינך מבקש דבר". ועכשיו תקשיבו טוב – – –
אז לשיר קוראים "ישראל השנייה", חברות וחברים, ואני רוצה שתקשיבו קשב רב: בואי, ישראל השנייה / בואי נלך לישון / אני יודעת, ישראל השנייה / זה לא דיכאון יום ראשון / הבית לא בית / והמיטה מיתה / והילד יהיה פועל כנראה / בדיוק כמו שהיית אתה / אולי הוא ינסה לשדרג קצת מעמד, / עם הלוואה טובה בבנק / ריבית ותשלומים לעד / הילדה תבנה ציפורניים / או שאולי תהיה מטפלת, / והעיקר שתהיה אם / אישה טוב וחומלת.
בית אחרון. בואי ישראל השנייה – –
– – המעמד כבר / לא מד / והמסורת נסורת / בוזקים מלמעלה / ומטשטשים ביקורת / והעסק לא נסק / על ידי המנגנון רוסק / איחוד תיקים בהוצאה לפועל / והשם ירחם כמה גועל.
בואי, ישראל השנייה / כי לא אלמן ישראל / וגם אם אכלו ושתו לך / ילדים / אז יש לנו גואל / עזבי אותך מצדק / חלוקתי או בכלל, / קפיטליסטים אנחנו / לא טרלול פרוגרסיבי / או דמוקרטיה-סוציאל.
תודה רבה, חברים. ערב מוצלח לכולנו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על הנדיבות. תודה על זה.
529 מילים של אמילי חיה מואטי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.