קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אין חלום ציוני אחד, אך החלום הציוני של הזרמים השונים בציונות של כולם כלל מרכיב חקלאי: שעם ישראל, שהתחיל כעם אגררי וחקלאי, הקשור לאדמת ארץ ישראל, יחזור לעבד את אדמתו. וכך היה באמת בשנים הראשונות של המדינה, מעל 30% מהציבור בישראל עסק בחקלאות. התוצאות היו עוצרות נשימה: היבולים גדלו וכל העולם באמת הביע השתאות על יכולות החקלאות שלנו.
אבל בשנים האחרונות אנחנו רואים נסיגה. חלק מהסיבה קשור למדיניות. אבל חברות וחברים, הלכנו רחוק מדי. פרופ' מידד קיסינגר מאוניברסיטת בן-גוריון שבנגב פרסם לאחרונה מחקר שדיווח ש-80% מהקלוריות מיובאות למדינת ישראל. הדבר יוצר פגיעות קשה לכל אזרחי ישראל בכל הקשור לביטחון תזונתי. הפתרון שאנחנו צריכים הוא העצמת החקלאות בישראל והגדלת ייצור המזון והקלוריות. למרבה הצער, הרפורמה החקלאית עושה בדיוק את ההפך. היא חותרת מתחת לעצמאות התזונתית של ישראל; היא מגדילה את התלות שלנו ביצוא ממדינות זרות; וכפי שלמדנו אתמול בוועדת הפנים והגנת הסביבה, היא חושפת את הארץ כולה למינים פולשים, שחלקם הופכים להיות מזיקים קשים לחקלאות.
המזון בישראל בהחלט יקר ויש לפעול, ובאופן מיידי להוריד את המחירים. הגדלת התחרות אמורה להיות פתרון. במקביל אנחנו גם זקוקים לרפורמה בענף הלול. אין סיבה שלולים בישראל לא יעמדו בסטנדרטים האירופיים הגבוהים, ושחקלאי ישראל לא יתגייסו למזער את צער בעלי החיים בישראל. אך אסור שרפורמה שכזו תפגע בחקלאי ישראל ובחקלאות שלנו. חקלאות איננה עוד ענף תעשייתי, ומזון איננו עוד מוצר. לכן, אני בטוח שעם הידברות וחשיבה יצירתית ורצון טוב, נציגי משרדי החקלאות והאוצר יוכלו להגיע להבנות עם נציגי החקלאים בישראל ויוכלו לעשות גם צעדים משמעותיים, כדי להנמיך את יוקר המחיה ולשפר את מצבם של מיליוני עופות ובמקביל גם להעצים את חקלאי ישראל. תודה רבה.
263 מילים של אלון טל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.