אדוני היושב-ראש – –
– – אדוני מזכיר הכנסת, גברתי סגנית מזכיר הכנסת היקרה שלי, חברות וחברים, טוב, אני רוצה לדבר על חוק שהיה אמור לעלות היום והוא פשוט לא עלה. זה חוויה מאוד קשה, אתה מסכים איתי, אדוני היושב-ראש.
רגע, אני רק רוצה להגיד להם איך להתבגר. להתבגר זה לשים מראה.
בסדר. להתבגר זה לשים מראה מול העיניים של כולנו, מול העיניים של עצמנו, לקבל אחריות על מה שיש בתוך החברה. אם אתה לא מסוגל לתקן ולשנות, תן לאחרות ולאחרים – במיוחד לאחרות – לתקן את העוולות ההיסטוריות שסובלות מהן במיוחד נשים.
זנות היא משהו שהוא כתם על החברה כולה – דתית, לא דתית, חילונית, ערבית, חרדית, יהודית – מכל הדתות – היא נמצאת בתוכנו. תפקידנו להוציא את הנשים האלה מהטראומה; תפקידנו לשקם אותן, תפקידנו לא להביא את זה לכאן, לבית המחוקקים והמחוקקות, כנסת ישראל, ולקבור את זה בטענה שזה מעודד את אותן נשים להיות במעגל הזנות.
משפט אחרון: אולי בשבוע הבא הצעת החוק הזאת תעלה.
אז אתה תתמוך? תשתדל. אתה תגלה בגרות.
אני רוצה להגיד לך תודה רבה.
170 מילים של אבתיסאם מראענה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.