קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לא תכננתי לעלות. טלי, עליתי בגללך ובגלל ניסים ובגלל אופיר ובגלל אושר ובגלל עמית. אני רוצה לספר לכם משהו, אתמול הייתה לי פגישה בצרפת עם נציג מאוד מאוד בכיר של הממשל הקטרי שעוסק בעסקת החטופים. במסגרת העיסוק המתמשך שלו בעסקת החטופים הוא היה בישראל בזהות סודית. שאלתי אותו איך זה היה לו. הוא אומר: אתה יודע מה הדבר שהכי הפתיע אותי בישראל? אמרתי לו: הקדמה? זה שאנחנו מדינה כל כך – הוא אומר: לא. האמת שידעתי שישראל היא מדינה מודרנית, ידעתי שאני אתרשם מהעוצמה של התחכום, אבל היה משהו אחר שהרשים אותי. אמרתי לו: מה הדבר שהרשים אותך? הוא אמר: המסגדים. אמרתי לו: המסגדים? הוא אומר: כן. זה שראיתי שיש מסגדים ולא הורסים אותם ולא שורפים אותם. אחר כך ראיתי שיש ברחובות נשים עם חיג'אב, ולא זורקים עליהן אבנים. ואז הוא אומר: הכי הרשים אותי – נסעתי באוטו, וראיתי שכל השלטים הם גם בערבית.
הדבר הזה, שיש פה אנשים שאני לא מסכים עם אף מילה אחת שלהם, מכבד אותנו, מכבד את הדמוקרטיה שלנו, מכבד את החיים המשותפים. היום עמד פה – –
– – שר בממשלת ישראל ואמר: אתם אורחים פה.
ועכשיו צועקים להם. אני מסכים לגמרי שזו מדינת הלאום של העם היהודי. מדינת הלאום של העם היהודי מכבדת את אזרחיה הלא-יהודים. וכשהיא לא מכבדת אותם, היא לא מכבדת את עצמה.
אנחנו מוכרחים להיות מסוגלים לנהל אחרת את הדיאלוג הזה. תודה רבה.
226 מילים של יאיר לפיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.