קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני גם מצטרפת לתקוות ולבקשות שנזכה הלילה לבשורות טובות, בעזרת השם.
– – ותוריד כאב ונטל מעל כולנו. שהחטופים יחזרו בשלום למשפחות שלהם.
ושהאנשים, הנשים והילדים בצד השני, שם בעזה, בתוך ההרס, יתחילו גם לראות תקווה לחיים חדשים.
אני רוצה בהתחלה להתייחס לחוק עצמו, שבעיניי הוא עוד דריסה כבדה, על גבם של האזרחים. למען האמת, שמעתי את יו"ר הוועדה, ועדת העבודה והרווחה, שמציג את החוק. אני חושבת שהוא מנסה תחילה לנחם את עצמו כדי לנסות כאילו לחיות עם זה. גם כשהוא מציג את החוק, אני בטוחה שהוא לא משוכנע בו, ושהוא, אם הייתה לו האפשרות, גם הוא היה מתנגד לו, כמו הרבה בתוך האולם הזה. הוא אומר: הצלחנו, כאילו, במקום מסוים, להוריד את נטל התשלום החודשי מעל האנשים שמשתכרים 60% מהשכר הממוצע במשק, שזה שכר מינימום, כמובן – להוריד את זה מ-60 ל-40 שקל בחודש. אבל מאיפה יביאו את ההפרש? מי שלא יודע, אני אגיד לכם, הם מביאים זה מבעלי העסקים, מהעסקים הקטנים, שכבר שילמו מחירים בשנים האחרונות – זה בתקופת הקורונה, שהם לא הצליחו ממש להתאושש ממנה ואז התחילה המלחמה, ושוב פעם הם שילמו מחירים כבדים. אנחנו מדברים על עשרות אלפים, קרוב ל-30,000 ומשהו בתי עסק שנסגרו בשנה האחרונה.
אז תגידו לי: יאללה, העסקים מרוויחים, שהם ישלמו. אני אומרת לכם, אם אנחנו רק נחשוב טיפה, לא יותר מדי, אנחנו נדע שכולנו משלמים את המחיר. אם עסקים נסגרים, אז לאנשים אין עבודה, ואם אין לאנשים עבודה, גם אין להם יכולת לקנות את המצרכים הבסיסיים שלהם. אני לא רוצה לחזור שוב פעם על הנושא של העוני, שדיברתי עליו עשרות פעמים כאן, אבל אין ספק שהנוסחה שמביא שר האוצר – ולצערי הרב, הממשלה הולכת איתו – היא נוסחה ישירה להגדלת המעגלים של העוני ושל העניים. לזה אנשים צריכים לשים לב. ולא סתם אנשים, אנשים שיכולים באצבע שלהם להשפיע ולהכריע. אנחנו לא מדברים סתם מילים, כאילו פופוליזם, או כי אנחנו מהצד של האופוזיציה, לא, זאת העובדה. זאת העובדה המרה, אנחנו רואים אותה בוודאות. לא יכול להיות שאנחנו מקפיאים את השכר וגם מקפיאים את המדד; עושים טובה שלא מעלים, שרק מקפיאים את המדד בקצבת הילדים. כול מה שמבחינת התשלום האזרח אמור לקבל, עמד במקומו וגם הופחת. אבל מה? מהצד השני הכול מתייקר. זו שחיקה נוראית.
זה שאנחנו נמצאים היום בגירעון תקציבי של כמעט 7%, ואנחנו עוד נעבור את ה-7% ונגיע ל-8% בקלות, זה לא מבשר טובות. ולכן שר האוצר, במקום שיתעסק בהתנחלויות ובכיבוש ובהעברת תקציבים למקום הזה, ובמקום שיתנגד לעסקה להחזרת החטופים ויצהיר שהוא נגד העסקה הזאת, אז שיעשה משהו טוב, שיעשה משהו טוב לאזרחים. התפקיד שלו כשר האוצר זה לשפר את איכות החיים ולדאוג לתוכנית כלכלית שתביא לצמיחה כלכלית. אנחנו יודעים שלמלחמה יש מחיר, וגם זאת עוד סיבה לכך שאנחנו נייחל שהמלחמה הזאת תיפסק.
לא יכול להיות המשך של הדרך הזאת – ואין שואל בממשלה הזאת, אין שואל. ראש הממשלה, שחרת על דגלו – שכל התעמולה הפוליטית שלו בתקופת הבחירות הייתה הורדת המחירים – מה הוא הוריד? אני אומרת לכם, הוא הוריד לכל האזרחים את התקווה לחיים טובים. הוא הוריד לאזרחים את הרמה של החיים שלהם במהות של החיים. אם ישנם 6% מהקשישים, מהאוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל שמוותרים על תרופות מרשם – תרופות מרשם, לא משהו אחר – כדי לגמור את החודש, אז מה זה אומר? מה זה אומר?
אני אומרת לכם, תתעשתו, יש עוד זמן ויש אפשרויות. אם הממשלה באמת רוצה להביא תוכנית כלכלית – שיש בה גזרות, אנחנו יודעים שיהיו גזרות, אבל לא ברמה הזאת, לא לחתוך בבשר החי – אז שהממשלה קודם כול תתייעל, שתסגור משרדים, זה אלף-בית של הדברים. כל העובדים החודש שאלו את עצמם – אלה שלא מבינים או שלא מתעניינים בדברים, במקרו של הכלכלה הישראלית, שאלו את עצמם: מה קורה פה? למה יש כזה גירעון החודש במשכורת שלנו? אני אומרת לכם, זה התחיל מ-300 שקל, ועד 1,600 שקל, בממוצע. ואנשים לא יודעים, הם חשבו שזה עניין של תיאום מס ותחילת שנה. אבל זה לא, זה לא, בוודאות זה לא.
אז אולי הגיע הזמן שמישהו – כבוד היו"ר, אתה חלק מהקואליציה הזאת, והינה, יושבת גם שרת התחבורה, וגם יו"ר הקואליציה נכנס. אולי תיקחו את הדברים לידיים? להקל קצת על האזרחים. (אומרת בערבית: קצת, טיפה, חבר'ה. "הזאב לא ימות והכבשים לא יכחדו". שהאנשים יוכלו לחיות, בעיקר.) אז מילה אחרונה (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: לחברה הערבית שלנו. שלום עליכם ורחמי האל וברכותיו. כל אנשינו בחברה הערבית, אנו עוברים ימים קשים בחברה ערבית ילידת הארץ מכל הבחינות – כלכלית, חברתית ופוליטית. ברגעים אלו כולנו בציפייה שיהיה הסכם לסיום המלחמה, ולא רק הפסקת אש; סיום המלחמה, החזרת החטופים, ולהתחיל לחשוב על חיים, ביטחון ובטיחות. אני רוצה לומר לכם שהתקציב הזה והחוקים האלה, המקפחים את הקבוצות המוחלשות, אשר – השבח לאל על כל מצב. השבח לאל שאין לשבח על רעה מלבדו. אצלנו בחברה הערבית, כמיעוט וכקבוצה מוחלשת, הילדים חיים מתחת לקו העוני, ההורים מובטלים, כששיעור האבטלה גבוה, כשיש מחסור במקומות עבודה ומחסור באזורי תעשייה בחברה הערבית – זה יביא את התושבים שלנו למצבים חברתיים וכלכלים קשים. גם הרשויות המקומיות שלנו סובלות מקשיים בשנה הזאת והמצבים יותר ויותר קשים. תהיו בריאים.)
809 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.