קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, 465 ימים למלחמה, 98 חטופות וחטופות מחכים שנחזיר אותם הביתה, והערב עוד בשורה קשה – חמישה ילדים, חיילים, שמתו.
ההפקרה של הממשלה הזאת היא בכל חזית אפשרית. אני רוצה לספר לכם על החלטת ממשלה שקרתה ב-9 בדצמבר, וההחלטה הזאת היא על ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון למפרץ אילת. אז אתמול נסענו חברי השדולה הסביבתית בכנסת לאילת. אני נסעתי וחזרתי. קיימנו כנס חירום, שבו השתתפו 150 תושבים, ראשי רשויות, נציגי ארגוני סביבה. נסענו לאילת, כי החלטת הממשלה על ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון שקרתה בממשלת השינוי היא החלטה מופקרת, מסוכנת, חסרת אחריות, שמאיימת על בריאות הציבור – – –
דרשנו בכנס מהממשלה להתעשת, לחזור בה מההחלטה המופקרת הזו. ב-9 בדצמבר הממשלה החליטה לאפשר לחברת קצא"א – קו צינור הנפט אילת–אשקלון – להגדיל את כמות שינוע הנפט מאילת פי עשרה, לאפשר שינוע של בערך 20 מיליון טונות, תוך התעלמות מטענות ושיקולים מקצועיים ועקיפת הסמכות של המשרד להגנת הסביבה, שאני אומר בכנות, התנגד להחלטה. אז זה על אף ההתנגדות של ארגוני הסביבה, של ראשי הרשויות – כמובן אילת, אשקלון, אשדוד – של כל המועצות האזוריות ברחבי הנגב, איגוד ההתפלה, ארגון רופאים לבריאות הציבור, מאות מדענים, אקולוגים – כולם התריעו והזהירו מפני נזקים בלתי הפיכים.
ההחלטה היא חסרת אחריות והרת אסון, וההוכחה היא שבעשור האחרון אירעו עשרות דליפות מצינור הנפט, דליפות חוזרות ונשנות לאורך כל קו הצינור. כשמסתכלים על הפעילות של חברת קצא"א לאורך השנים אנחנו מגלים חברה עבריינית ורצופה תקלות ואסונות סביבתיים מהחמורים ביותר שידעה המדינה, וכמובן הם גם הורשעו לפעמים, לעיתים בבתי המשפט. תשתיות הצנרת הישנות, והן לא מסוגלות לשרת את הגדלת השינוע והסחר, ומכאן הדאגה.
בעשור האחרון היו לפחות 12 תקלות ואירועי זיהום משמעותיים – לא, ככה, דליפה קטנה – מהמתקנים השונים. הם טענו שזה כשל בציוד, טעויות אנוש, חבלות, וכדרכה בהרבה מאוד מקרים, החברה הסתירה מהציבור, למשל ב-2011, דליפה חמורה מנחל צין, וב-2016 אסון בשמורת עברונה – 5 מיליון ליטרים של נפט גולמי זרמו לשמורה.
אסון אקולוגי מהקשים בתולדות המדינה. ומאז הנזק קיים, ושיקום המערכת האקולוגיות לא הושלם, והמדבר עוד נאנק. אתמול בדרך לאילת נכנסנו לשמורת עברונה, יוראי להב הרצנו ואנוכי, וראינו במו עינינו את הקרקע השחורה שמריחה, מדיפה נפט.
החלטת הממשלה היא גם סכנה ביטחונית. האלוף במילואים איילנד, ראש המל"ל לשעבר, הזהיר שאזור אשקלון–אילת נמצא בסיכון ביטחוני של כטב"מים, טילים. לפני שבועיים מערכת הביטחון העריכה שהכטב"מים מתימן כוונו לקצא"א; מתקני תשתיות באילת ואשקלון טווחו בשנה האחרונה עשרות פעמים. יש סכנה מיידית גם לפגיעה במכליות נפט, במתקני אחסון, וכמובן בפגיעה בחיי אדם. מספיקה דליפה של 1%–2% מתוך מכלית, שזה 4,500 טון, על מנת שגם ייגרם נזק כלכלי שמעריכים אותו ב-10 מיליארד ש"ח. פשוט דליפה. באילת זה יהיה הרס מוחלט של כל העיר אילת, שמתבססת על תיירות, על הים האדום, על שוניות האלמוגים. דרך אגב, גם בדליפה באשקלון – כל החופים עד חיפה ייפגעו, כל התשתיות החופיות תהיינה בסכנה – נמל אשדוד, ייצור החשמל מתחנות הכוח, שמתקררות מהמים של הים, וכמובן השבתת ייצור מי השתייה במתקני ההתפלה. הנזקים הכלכליים מוערכים בעשרות מיליארדי שקלים, רובם בשל השבתת מתקני ההתפלה, תחנות הכוח ופגיעה בייצור החשמל. 75% ממי השתייה בישראל הם מים מותפלים, וזיהום מי הים לאורך חופי אשקלון מגביר את הסיכון למתקני ההתפלה הללו גם באשקלון, גם באשדוד, גם בשורק, גם בפלמחים, וכמובן גם באילת. במקרה כזה לא יהיו מים, ועלות הנזק למשק מאי-אספקת חשמל יכולה להגיע ל-100 מיליארד ש"ח, עם השלכות קשות על הציבור וכמובן על החוסן הלאומי.
החלטת הממשלה הזו היא גם סכנה לבריאות הציבור. עשרות מכליות נפט נוספות בשנה שייכנסו למסופי קצא"א באילת ובאשקלון והגברת הפעילות בחוות המכלים לידן יגבירו את זיהום האוויר, את התחלואה. מזהמי האוויר הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי וארגוני רופאים בין-לאומיים כגורם סיבתי לנזקים בריאותיים: מחלות לב, נשימה, אסתמה, סוכרת, סרטן, לידת תינוקות מוקדמת. גם היום תושבי אילת ואשקלון סובלים מזיהומי ריח קשים. דרך אגב, שלשום פורסם הסכם פשרה על תביעה ייצוגית של תושבי אשקלון, וקצא"א תשלם על דליפה שקרתה ב-2020, וקצא"א תשלם מיליון וחצי שקלים לתושבי אשקלון.
דליפה, חלילה, במפרץ אילת, תהיה פגיעה סביבתית אנושה. היא תפגע בשונית האלמוגים – השונית הצפונית ביותר בעולם ואחת העמידות ביותר לשינויי אקלים, ומכאן החשיבות העולמית שלה. השונית מהווה נכס לאומי וכמובן חלק מרכזי בכלכלת התיירות שלנו, וזה אומר שאם תהיה דליפה, תיחרב מערכת אקולוגית רגישה, וזה יהיה אסון בלתי הפיך.
אני יכולה לומר לכם שההצעה הזאת ניסתה לעבור באוגוסט ולא עברה באוגוסט, אבל מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה אסף יזדי – שבינתיים נטש את המשרד, כי הוא הרגיש שהוא לא יכול לשנות – הציג ממצאי סקר שבוצע לאיתור ומיפוי מזהמים כימיים במי הים במפרץ אילת וגם הקרקעית. הממצאים הצביעו על כמה מוקדים שמהווים מקור למזהמים שונים בים ובקרקעית, והמוקד העיקרי הוא מסוף הדלקים של קצא"א. הממצאים הצביעו על כמה מוקדים שבפעילותם השוטפת מהווים מקור לזיהום מי הים, וזה בעצם מחזק את הצורך להימנע מהגברת הפעילות המזהמת. בסקר נמצאו מוקדי זיהום מפעילות שיט, פריקת נפט. גם בקרקעית נמצאו מזהמים בריכוזים גבוהים באזור המעגנה של מסוף קצא"א; היה זיהום טרי וגם זיהום ישן מדליפות היסטוריות בשנות השבעים והשמונים.
משרד האנרגיה קבע כי ישראל לא צריכה את הגדלת השינוע למען הביטחון האנרגטי. לישראל יש ביטחון אנרגטי; זה לא לטובת ביטחון אנרגטי. גם משרד החוץ ציין שביטול העסקה לא יערער את היחסים שלנו עם האמירויות, שזה הדיל להעביר נפט מאילת לכיוון אירופה. וגם משרד התיירות התנגד, והמשרד להגנת הסביבה, כמו שאמרתי. אז יש כאן אינטרסים שמניעים את ראש הממשלה שלנו, ומי ירוויח? בכלל, מה האינטרס הפוליטי?
אז ממשלת ישראל מוכנה לקחת את הסיכון רק בגלל רווח כלכלי, בעיקר לקצא"א, וזה על חשבון הבריאות, על חשבון הסביבה, על חשבון העתיד שלנו. אז מהיום קצא"א לא תיקרא קו צינור נפט אילת–אשקלון אלא תיקרא קו צינור נפט אסיה–אירופה. הממשלה בשלה – במקום לקדם אנרגיות מתחדשות, חדשנות סביבתית, מתעלמת מההתרעות, פועלת בדורסנות ופועלת נגד האינטרס הציבורי והלאומי. מדינות בעולם עוברות לאנרגיות מתחדשות, משקיעות בשמירה על משאבי הטבע שלהן; מדינת ישראל – בדיוק ההפך. במקום להוביל לחדשנות סביבתית, הממשלה מקדמת צעדים להרס העתיד. החלטה באמת שערורייתית, חסרת אחריות, בלי שום מחויבות לעתיד הדורות הבאים.
ממשלת ישראל ממשיכה במדיניות ההפקרה, דוהרת אל עבר המחדל הבא. אם בוועדות חקירה ממלכתיות עסקינן, אז מכובדיי, ועדת החקירה הבאה כבר בפתח, והריח שאתם מריחים זה גם נפט, אבל גם ריח ועדת חקירה ממלכתית. תודה.
992 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.