קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפני שאגיש את הצעת חוק הביטוח הלאומי בפני חברי הכנסת, אני לא יכול להתעלם מאירועי השעה בקשר לתקווה הגוברת והולכת לשחרור החטופים במהרה, אמן. בפרשת השבוע, פרשת שמות, מתחילה פרשת גלות מצרים וגם גאולת בני ישראל ממצרים. בין הפסוקים שמספרים על זעקת עם ישראל לקדוש ברוך הוא אנחנו קוראים: "ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נֹגְשָׂיו כי ידעתי את מכאביו". רש"י אומר שם: שמתי לב להתבונן ולדעת את מכאוביו ולא העלמתי עיניי ולא אאטום אוזניי מצעקתם. בימים האחרונים, ויותר בשעות האחרונות, אנחנו שומעים כל מיני דיווחים על ישועה קרובה, והלב היהודי מתרונן ומתרגש שאולי, אולי, "הנה זה עומד אחר כתלנו". אולי תכף נזכה לראות את אחינו החטופים כאן בבית, איש אל משפחתו, אל הוריו, אל ילדיו, אל אחיו ואחיותיו. אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, מאות ימים ולילות, המקום ירחם עליהם ויוציאם מאפלה לאורה. פשוטו כמשמעו.
האמת היא שחששתי לדבר על זה ברגעים האלה, אבל הרבה אנשים שואלים, שוב ושוב, מה העמדה. אז אחזור על העמדה שלנו ונאמר: אנחנו נתמוך בכל שחרור שבויים שיגיע לשולחן, בעזרת השם. נקווה שזה יהיה כמה שיותר מהר, לטובת המשפחות ולטובת עם ישראל כולו.
ועכשיו, כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה והקריאה השלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252 והוראת שעה), ואני מדגיש, זו הוראת שעה, התשפ"ה–2025, שהוגשה כפרק ב' וג' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) – מדובר בהקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות המקומיות בשנת 2025, ובהעלאת דמי הביטוח הלאומי, התשפ"ה–2024 – ופוצלה ממנו. הצעת חוק זו היא חלק מחקיקה רחבה שנועדה להשלים את הגירעונות הגדולים בתקציב המדינה שנוצרו עקב המלחמה. בעניין קצבאות הילדים, התעקשנו שלא לקצץ אלא רק להקפיא את העדכון לפי שיעור עליית המדד שהיה אמור להיות. יחד עם זאת, מענק הלימודים המשולם לחלק מהמשפחות לא ייפגע.
בנוסף, מוצע לקבוע בחקיקה הוראות הקבועות היום בתקנות בעניין חובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה למי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי לפי הוראות סעיף 75 לחוק הביטוח הלאומי, וכן חובת תשלום דמי ביטוח אימהות למי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי לפי סעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי. בתשלומים האלה נושא מי שרואים אותו כמעסיק של האדם שנמצא בהכשרה או בשיקום. וזאת, מעבר לחובת האדם שנמצא בהכשרה או בשיקום לשלם בעד עצמו דמי ביטוח כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי.
כן מוצע לקבוע בחקיקה הוראות הקבועות היום בתקנות לעניין דמי ביטוח לאומי המשולמים בעד עובד משק בית, דהיינו, מי שמועסק אצל יחיד שלא במסגרת עסק או משלח יד. כדי לפשט את הטיפול בדמי הביטוח עבור מעסיקו של עובד כאמור, שיעור דמי הביטוח עבורו קבוע בשיעור אחד, 6.25%, ללא חלוקה לענפים שונים וללא הבחנה בין שיעורים לפי גובה ההכנסה. למעסיק של עובד במשק בית ניתנה אפשרות לנכות שיעור של 1% מהשכר שבעדו שילם דמי ביטוח. לגבי עובד במשק בית שאינו מבוטח בביטוח אזרחים ותיקים ושאירים, למשל מי שאינו תושב ישראל, נקבעו דמי ביטוח מופחתים בשיעור של 2%. הוועדה החליטה כי הסכום המופחת של דמי הביטוח ישולם גם במקרים שבהם העובד במשק בית הגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק או מקבל קצבת נכות.
בנוסף, ישנו עניין מרכזי בתיקון. מוצע להעלות את דמי הביטוח המשולמים בעד חלק מהכנסה שעד 60%, וכן להעלות את דמי הביטוח בעד עובד במשק בית ודמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות המשולמים בידי המעסיק בעד מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי. לפי המוצע, כנגד העלאת דמי הביטוח תופחת ההקצבה מאוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי, וכך ישמשו הכספים שייגבו מהעלאת דמי מהביטוח להקטנת הגירעון בתקציב המדינה. יצוין כי הוועדה דנה גם בחלופה שהציעו העצמאים, כי העלאת שיעור דמי הביטוח תחול דווקא על חלק ההכנסה שעולה על 60% מהשכר הממוצע, אולם מצאה כי חלופה זו גרועה יותר.
בעוד שבהצעת החוק שהגישה הממשלה הוצע להעלות את דמי הביטוח הלאומי באופן קבוע, ועדת העבודה והרווחה עמדה על כך שההוראה של העלאת דמי הביטוח והפחתת הקצבאות לביטוח הלאומי כנגדה תיקבע כהוראת שעה לשנתיים בלבד. יחד עם זאת, שר האוצר, בהיוועצות עם שר העבודה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יוכל להאריך את ההסדר בשנים 2027–2028, בשנה בכל פעם, תוך הפחתה מקבילה של הקצבות המדינה באותן שנים. כך ניתן יהיה לבחון אם הנסיבות הכלכליות עדיין מצדיקות את המשך החלת ההסדר באותן שנים.
הצעת החוק מעלה בתקופת הוראת השעה את דמי הביטוח הלאומי בעד עובד ובעד עובד עצמאי בשיעור של 1.6% מהשכר, כשההעלאה לגבי ענפי הביטוח השונים בוצעה באופן בלתי מתאים לשיעוריהם היחסיים. בעד מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי שיעור ההעלאה הוא 50% מדמי הביטוח שהיה משלם עד כה. ועדת עבודה והרווחה החליטה כי נטל התוספת לדמי הביטוח בעד העובד, לפי לוח י' לחוק הביטוח הלאומי, לא יחולק בינו ובין מעסיקו בשווה, אלא שבחלק של 60% מאותה התוספת יישא המעסיק, ואילו על העובד עצמו יוטל רק חלק של 40% מהתוספת של דמי הביטוח. זאת, כדי להקל על העובדים המשתכרים שכר ברמות הנמוכות. הפטורים וההנחות מתשלום דמי הביטוח נשארו על כנם, ואולם ההנחות מדמי הביטוח ייגזרו מהשיעורים המעודכנים של דמי הביטוח.
אולי אמרתי דברים שאני וחבר הכנסת מאיר כהן, חברי הוועדה, מבינים על מה מדובר, והציבור יגיד: מה, הוא קורא פה את קריאת המגילה? אז אני רוצה להבהיר שהיה ויכוח גדול, כי הייתה איזושהי הבנה שעושים את ה-1.6% חצי-חצי – חצי המעסיק וחצי העובד. יצא שעובד שמשתכר פחות מ-60% מהשכר הממוצע במשק היה צריך לשלם 60 שקלים בחודש, ובשביל עובד כזה זה הרבה כסף. הגענו להבנה עם המעסיקים, שהם לוקחים עליהם עוד 10%, ושזה לא יהיה 50-50, אלא 60-40. לכן השכיר ישלם רק בסביבות 40 שקל לחודש והמעסיק ישלם 70 ומשהו שקל לחודש. כך שגם בעניין הזה הממשלה קיבלה את הצעת הוועדה.
מה שאני חושב שהוא העיקר זה העניין של ההישג, וזו הייתה דרישת הקואליציה והאופוזיציה, שאנחנו לא נעשה את זה חוק קבוע, שמהיום מתחילים לשלם יותר. יש עכשיו מלחמה, יש עכשיו מצב שצריך, אז עושים את זה בהוראת שעה. רצינו שנה, האוצר רצה ארבע שנים, סיכמנו על שנתיים, ואם יהיה צורך וחלילה תהיה מלחמה – אני מקווה שלא – אז יוכלו לבוא לוועדת העבודה, באישור משרד העבודה, ולבקש עוד שנה ואחר כך עוד שנה. אני מקווה מאוד שזה לא יקרה.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, לדחות את ההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק ולאשרה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה לכם.
998 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.