קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה רבה. אני מצטרף לקריאות של קודמיי על הדוכן בנוגע למיקום של השרים, אבל האמת שזה לא כזה משנה לי. פשוט אני לא יודע – אני רוצה לעדכן את היושבים בקהל: יש פה מחאת הסרדינים, אני לא יודע אם שמעתם עליה. יושבים פה סרדינים של הממשלה המנופחת ביותר בהיסטוריה, ואין מקום. אז אם הם יושבים פה, הם מרגישים שאולי הם דוחקים שר אחר. הם כבר התפשטו לקומות הנוספות של המליאה. אז בסדר, אתה יודע. אני לא יודע, אני לא ציפיתי לכלום ולכן אני גם לא מאוכזב, אבל שתדעו שיש מחאת סרדינים בכנסת, כי יש יותר מדי שרים ושרות – שרים, אין הרבה שרות – בממשלה הזו.
דווקא הייתי שמח ככה לשמוע מהשרה רגב מה הסיפור עם הטיסות לחו"ל. אומנם את שרת התחבורה, וביצועייך בתחום, כולנו מרגישים את הכאוס התחבורתי שקורה בכבישי ישראל, אבל מה הקטע בחו"ל? מה הקטע? את טסה יותר משרי החוץ. ישראל כץ, כמה זמן הוא שר חוץ? אני לא בטוח שהוא היה – כולל גם השר אלי כהן. רק בזמן האחרון – אני לא יודע איפה היא הייתה בסופ"ש האחרון. חבר הכנסת מיקי לוי, אתה יודע שאתמול היה דיון שהיה אמור להוזיל, שהמדינה תיתן כסף לחברות טיסה כדי להוזיל לנו את הקווים לארצות הברית. אבל השרה רגב – זה, זה לא, אין שם מתפקדים, אין יהלומים. ודיבר גם גלעד. אז היא הייתה בשנתיים-שנה וחצי האחרונות בגיאורגיה, במרוקו, בצרפת, בהודו, בסרי לנקה, במקסיקו, ביוון, בהונגריה, בבאקו ובעוד יעד, אני מודה שפוספס. איזה כיף, נכון? זה כאילו – איזה כיף להיות שרת התחבורה, אף אחד במדינה לא יכול לטוס, אבל היא? השמיים פתוחים רק למירי רגב.
כל זה מילא, אם העבודה הייתה מתבצעת כמו שצריך. אבל – דיבר פה גם גלעד – 436 ההרוגים, הכאוס התחבורתי. המהפכה בצדק התחבורתי – אתם זוכרים את הפרסומות הגדולות, צדק תחבורתי? התחבורה הציבורית רק עלתה. מפעל הג'ובים השערורייתי – אני עדיין לא מאמין שבמדינת ישראל השרה הזו לא תחת חקירה, וגם כל המשרד והנציגים שיושבים פה. אני לא יודע, אני חושב שהיא בחו"ל כל הזמן. ואגב, בטיסה הבאה תגידי לי, אני צריך לקנות משהו מהדיוטי פרי. אני לא מתכנן לטוס, אבל אני אשמח אם תסייעי לי בזה.
היום בבוקר התפרסמה ידיעה, באופן מקרי לחלוטין, חבר הכנסת לוי, התפרסמה ידיעה על השופט עמית, ממלא המקום שאמור להתמנות לנשיא בית המשפט העליון ביום חמישי הזה. וכולם הפכו להיות חברים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, כולם עכשיו מדברים על חריגות בנייה. ומה שמצחיק אותי, שכל השרים וכולם, היית עובר על הטוויטר – יש לך טוויטר, אדוני היושב-ראש? אין טוויטר, עזוב, בעזרת השם יהיה, הכול בסדר. יש גם טוויטר כשר, אם אתה רוצה – כולם התחילו, אמרו, וואו, התפרסמה ידיעה, וציטטו את הידיעה. עכשיו, אני אומר לך, חבר הכנסת מיקי לוי, מדובר בממשלה שכל-כולה יכולה לעשות את הפריצה לאלקטרז. זו פשוט ממשלה, שים לב, אם אנחנו מדברים על ידיעות ועל זה: דיברנו על מירי רגב; קרעי – התפרסמה היום ידיעה על זה שהוא מחלק תחנות רדיו למקורבים שתורמים לרב המכובד שלו, ההומופוב הגזען; ואטורי – זה באמת הפורץ הנוצץ לבסיסי צה"ל, עשה שימוש בנשק בלתי חוקי, שיקר בנוגע לרישיון קבלן מבצע שלו; סוכות – עוד אחד מצמד הנוצצים שפרצו לבסיסי צה"ל; מאי גולן – החקירה ממנה והלאה. תדעו, אם המשטרה מזמינה אתכם לחקירה, אל תגיעו, תגידו בדיוק כמו מאי גולן וחברת הכנסת טלי גוטליב. יש לך את חיים כץ שהורשע; דרעי שהורשע; ביטן בחקירות; גולדקנופ עם עבירות תכנון ובנייה – התפרסם תחקיר, עבירות תכנון ובנייה בירושלים; רגב – דיברנו; וכמובן פיתמר בן גביר, הלוא הוא השר הממונה על המשטרה – עבריין תנועה על מלא, 78 הרשעות, שמונה הרשעות פליליות, מורשע בטרור. ועל כולם מנצח ראש ממשלת ישראל, הלוא הוא בנימין נתניהו – שוחד, מרמה והפרת אמונים – שלא ידע כלום, הוא לא קשור לכלום. אבל מה – אלקטרז, אין מקום בתאים כבר – הם מדברים עכשיו על השופט עמית. זה – באמת, אני כבר אין לי כוח.
תגיד, אתה מנהל את הישיבה או מנהל איתי דו-שיח? אם אתה מנהל איתי דו-שיח – בכיף, קודם כול תעצור לי את הזמן.
גזל הזמן שאני חווה על הדוכן פה, אדוני היושב-ראש – אם אתה רוצה לדבר איתי – – –
אני לא צבוע ולא זה. אתה יודע מה זה צביעות? בוא, אם אמרת, אני אספר לך מה זה צביעות. יושב פה – – –
אתה רוצה לסיים? אתה רוצה לעלות לפה? אני אחליף אותך שנייה, תדבר, תשחרר את הלחץ, ונחליף? אין לי בעיה.
אני יודע שאני לא יכול, אבל גם הוא לא יכול כל שנייה להפריע לי.
אין לי בעיה. אתה לא שותק, אדוני.
לא, לא, אני יושב פה, אתה לא שותק. אבל עזוב, מה שנקרא, לא באתי לדבר עליך. אתה יודע מה? בסדר גמור. שכנעת אותי – אני אדבר עליך. אדוני, אתה במפלגת ש"ס – –
– – והיום אני רוצה לומר לך ברמה האישית – לא, לא, רגע, תישאר פה. תן לי שתי דקות איתו, ואחרי זה תחליפו.
לא, לא, אני רוצה אני רוצה להגיד לך באמת עכשיו. שנייה של רצינות.
אני לא מנהל. תעשו מה שאתם רוצים. יגישו עליי עוד תלונה. תקשיב טוב, אני כילד – אומנם אני לא בגיל של רובכם פה – אני כילד הייתי, אני לא יודע אם אתה יודע, הייתי הולך למסיבות בימי שישי. אתה לא הולך אני מניח, ברוך השם, אני הלכתי במקומך, ולי היה קשה להיכנס למסיבות. לא יודע למה, החזות שלי כנראה לא באה בטוב. אלה היו ימים שהייתה פחות מודעות לאפליה, אבל חד-משמעי, גם אם הייתי בא ב-21:00, ב-20:00, לא משנה, הייתי נשאר בחוץ. הייתי שואל למה, והיו אומרים לי: מוזמנים; בקושי מסתכלים עליי, אבל בסדר. אני הבנתי מהר מאוד שהחזות שלי, בגלל שאני מזרחי כנראה נשארתי בחוץ. היו לי עוד כל מיני מקרים.
רגע, רגע, זה היה לפני כמעט 20 שנים. בגיל צבא פלוס כבר הכול הסתדר. אבל אני רוצה לומר לך שהיום קראתי חשיפה של יואלי ברים, אתה מכיר אותו? הוא דיבר על מוסדות החינוך החרדיים. אני אומר לך, אני קראתי את הדברים והייתי בהלם. יש מוסדות חינוך, שאגב, רק בזכות עתירה לבית המשפט גילו איך המוסדות עושים אפליה כלפי מזרחים ותלמידות מזרחיות. מכנים אותן "נראית אשכנזייה", "מנטליות של אשכנזייה". קראו לזה "הסמינר הספרדי", עשו כיתות נפרדות עם מכסות של כמה ספרדיות אפשר להכניס. שנת 2024, מפלגת ש"ס, עיריית ירושלים.
אדוני היקר, זה עליכם. מחר בבוקר ראש עיריית ירושלים צריך להיקרא לפה. אין יותר הפרדות. כסף ציבורי לא יכול להפריד בין מזרחים לאשכנזים. אתם עומדים פה, ודודי אמסלם צועק לנו כל היום פה על רם בן ברק. אתם עושים את זה, על הראש שלכם, בסמינר, במוסדות החינוך שלכם יש הפרדה. אם אני מזרחי אני לא נכנס? אם הילדה שלי מזרחית, היא לא ראויה ללמוד עם אשכנזים? מה זה הדבר הזה? ואתה מטיף לי פה. הוא מטיף לנו כל הזמן.
לא אתה, דודי אמסלם, עם האשכנזים והחברים של לפיד. זה דבר אחד. דבר שני, היום השר בן צור – – –
לא אתה ספציפית – אמרתי, דודי אמסלם. השר בן צור, גם מקורבך ומהמפלגה שלך, היום שמעתי אותו מדבר על דוח העוני. אלה שני דברים שאתם, בבסיס הקמת מפלגת ש"ס, הבטחתם לטפל בהם. הייצוג המזרחי – תודה רבה, מזרחי – ולטפל בעוני. זה בסיס הייצוג שלכם. שני מיליון עניים, 772,000 ילדים עניים, 158,000 אזרחים ותיקים עניים, ואני שומע אותו אומר שצריך לטפל בזה. בוא, תתמודד לכנסת, נשמה, תיכנס לקואליציה, ואולי תצליח לטפל בזה.
מה אתם עושים? מה אתם עושים כדי לטפל בעוני? מה אתם עושים כדי לטפל באפליה? מה אתם עושים פה כל היום, מקשקשים לנו במוח על מזוודות חמאס ומס עבאס. אתם קשקשנים. הרי בוועדת הכספים נחשפנו כבר לנתונים. אתם לא הורדתם שקל אחד ממס עבאס. זה תוכנית החומש של החברה הערבית שצריכה לקבל את התקציבים האלה, ואתם דואגים להם לתקציבים האלה.
מה שאתם עושים פה – לסיום, אני מבקש את ה-30 השניות, 40 השניות, אדוני.
תודה רבה. אני לא יודע. אני יודע שאתה יודע, ודיברו פה גם לפניי על הנופלים. אני רוצה לומר לכם שב-13 הימים האחרונים 15 נופלים – ושבעה מהם, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, בתחילת הלחימה, אתה יודע מה הם עשו, חבר הכנסת ביטון? שבעה מהנופלים היו תלמידים בתחילת הלחימה, והם נפלו.
מחר מגיע השר הביזיוני, שיכול להחליף עם גפני, וגפני יעשה חוק השתמטות טוב ממנו; מגיש לנו חוק השתמטות. שבעה היו תלמידים בתחילת הלחימה, ואתם מגישים לנו חוק השתמטות, כי אנחנו צריכים עדיין לשכנע אתכם שתבואו לעזור לנו. לדיראון עולם אתם תיכתבו בדפי ההיסטוריה. לדיראון עולם, איך הוא יבוא לפה מחר וייתן חוק כזה. 15 נופלים, שבעה היו תלמידים, ילדים בני 19. אבל אתם כלום, שום דבר.
1,391 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.