קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, זה יום קשה במדינת ישראל – מה מפריע?
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, זה יום קשה במדינת ישראל. עוד, לצערי, חמישה חללים מחיילי צה"ל, שמונה פצועים קשה, ואנחנו פה מתווכחים בכנסת הזאת הרבה מאוד ויכוחים. והכנסת הזאת, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ידעה מחלוקות קשות, ידעה ויכוחים פוליטיים סוערים, עימותים נוקבים, ביקורת קשה. כן, ידעה גם מילים קשות.
אבל יש, חברי הכנסת, קו אחד שאסור לחצות. יש רגע שבו כבר לא מדובר באיזשהו ויכוח פוליטי, לא מדובר בחופש ביטוי, לא בקואליציה ואופוזיציה, אלא בחתרנות נגד המדינה באופן המובהק ביותר. והיום אני לא רוצה לדון איתכם על עוד התבטאות מקוממת, אלא בדפוס פעולה מסוכן, שיטתי, מחושב, של אדם אחד בכנסת הזאת, שהפך את שליחותו הציבורית לכלי שרת לפגיעה במדינת ישראל, בביטחונה, בחיילי צה"ל ובמאבק הקיום שלנו. והאיש הזה, אדוני היושב-ראש, יושב בכנסת ישראל. חבר הכנסת עופר כסיף אומנם יושב בכנסת ישראל, אבל לא מתנהג כחבר כנסת של מדינת ישראל. חבר הכנסת כסיף מתנהג כסוכן של תעמולת אויב. הוא פועל כשלוחם של אלה שמבקשים להרוס את מדינת ישראל מבפנים. הוא אינו מגן על הדמוקרטיה הישראלית – הוא מנצל את הדמוקרטיה הישראלית כדי לפגוע בה.
השבוע, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נחשפנו לכלי חדש במאבק האנטישמי נגד מדינת ישראל: מעצר ורדיפה של חיילי צה"ל בחו"ל, שצריכים לחשוב פעמיים אם לטוס, אם זה לעבודה או לחופשה, ולהסתכן במעצר בין-לאומי. אבל התמיכה במעצרם מגיעה דווקא מפה. דווקא מחבר כנסת שיושב כאן, שנהנה מההגנה של חיילי צה"ל, שנהנה מההגנה של החסינות שיש לו, ומבחינתו זה פשוט לא מעניין – הוא תומך במעצר של חיילי צה"ל. אנחנו מתמלאים חלחלה בכל פעם שאנחנו שומעים את המקרים האלה.
אבל אני רוצה להבהיר לכם שבמסגרת הרדיפה הזו נגד חיילי צה"ל, עופר כסיף משתמש בכלים הדמוקרטיים שהדמוקרטיה הישראלית נתנה לו. והוא משתמש בכלים האלה לא כדי להגן על הדמוקרטיה הישראלית, אלא כדי לפגוע בה. פעם אחר פעם משמיע עופר כסיף את אותן טענות מכפישות נגד מדינת ישראל והופך לשופר של השונאים שלנו. ומתוך כנסת ישראל הוא בחוצפתו מאשים את מדינת ישראל ברצח עם.
חבר הכנסת כסיף חותם על עצומות נגד מדינת ישראל, כדי להעמיד את מדינת ישראל לדין בבית הדין הבין-לאומי בהאג. הוא מטיח בחיילי צה"ל האשמות חמורות על טבח בעזה וטיהור אתני בגדה, ומתייצב מול העולם וטוען שמדינת ישראל היא מדינה של שלטון טרור. אילו הדברים האלה היו נאמרים על ידי דובר חמאס, לא היינו מופתעים. אבל, חברי הכנסת, הם נאמרים על ידי חבר בבית הזה. זה בכלל לא משנה אם אנחנו יושבים באופוזיציה או בקואליציה, אנחנו חייבים להוקיע את הדברים האלה, כי חבר כנסת במדינה דמוקרטית, במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית, במדינת היהודים, לא יכול שוב ושוב לחזור על התעמולה הנבזית הזאת שמושמעת נגדנו.
אבל מה עושה חבר הכנסת עופר כסיף כשהוא נתפס בקלונו? מה הוא עושה כשהוא נדרש לתת דין וחשבון על הדברים שלו? כפי שהוא עשה בהליך ההדחה שיזמתי נגדו, ולצערי חלק מחברי הבית הזה אחראים לזה שהוא עוד נשאר כאן, כפי שהוא טען בקובלנה שהוגשה נגדו על אמירותיו, הוא פתאום מתחמק, הוא מתפתל. האמיץ הזה, שיודע להכפיש את חיילי צה"ל, כשהוא נתפס בקלונו, הוא פתאום מנסה להציג את עצמו כקורבן. כשוועדת האתיקה מבקשת ממנו הסברים, הוא פתאום אומר: זה לא בדיוק ככה. אבל איך הוא יסביר את החתימה שלו על עצומה בין-לאומית נגד מדינת ישראל? ואחרי שהוא הסביר את זה, הוא אומר: אני לא אמרתי שישראל מבצעת פשעי מלחמה. אז על מה חתמת? הוא אומר: אני רק קראתי, לבדוק את הטענות. אבל המציאות היא פשוטה: העצומה שעליה חתם חבר הכנסת כסיף לא מבקשת לבדוק את הטענות – היא קובעת שישראל מבצעת ג'נוסייד. וחבר הכנסת כסיף לא מבקש לבדוק את הטענות האלה – הוא מאמץ את הטענות האלה. ובפני ועדת האתיקה הוא שוב פעם אומר: לא, זה לא בדיוק – אבל הוא לא מתנצל, הוא לא חוזר בו ולוקח אחריות. הוא מתחמק, הוא מציג הסברים מתפתלים, וכמובן שהוא לא משנה מדרכיו ומעשיו.
מאז שהוא קיבל את עונשו בנובמבר האחרון, הוא פתח מבערים לגמרי ושכלל את מכונת ההסתה שלו, כשרק בחודשיים האחרונים העלה שבעה ציוצים שקריים שבהם כתב שישראל מבצעת רצח עם. כמובן שרוב הציוצים האלה באנגלית, כי הוא לא מבקש לנהל קמפיין או לדבר עם אזרחי ישראל – הוא מבקש להוציא את דיבתה של ישראל בעולם. עופר כסיף מנצל את ההגנות שהדמוקרטיה הישראלית נתנה לו כדי לחתור תחתיה. ואני רוצה להגיד לכם, חסינות פרלמנטרית היא לא חסינות כנגד חתירה נגד מדינת ישראל. הוא לא יכול לנצל את החסינות שלו כדי להפיץ עלילות דם כנגד המדינה שהוא חי בה ולנצל את במת הכנסת כדי לחזק את הטענות של האויבים שלנו. הוא לא יכול לבקש את ההגנה של חופש הביטוי ולהציג את עצמו כקורבן כשהוא שופך את דמה של מדינת ישראל ומכפיש את חיילי צה"ל.
ולכן אני אומר לכם כאן, לא עוד. לא נקבל את ההתנהגות הזאת של חברי הכנסת מתוך הבית הזה. הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל, לא במה לשונאי ישראל. היא לא המקום שבו המחוקקים, במקום לשרת את העם, באים לפעול נגד המדינה שעליה הם אמורים להגן.
עופר כסיף לא צריך לשבת בכנסת ישראל; הוא צריך לשבת בבית המשפט ולעמוד לדין על ההסתה שלו נגד חיילי צה"ל. הוא צריך לשאת בתוצאות של מעשיו, ולא ליהנות מהפריבילגיה של המדינה שאותה הוא מנסה להרוס. אני אומר לכם, אנחנו נמצא את הדרך להסיר את חסינותו ולהרחיק אותו מהכנסת. בכל פעם שהוא ימשיך וידבר נגד חיילי צה"ל, נגד מדינת ישראל, אני אעלה כאן ואחשוף את האמת לגביו. לא ניתן לו להמשיך ולזהם את הבית הזה. לא ניתן לו להמשיך ולהכתים את שמם של חיילי צה"ל ושל מדינת ישראל, ולא ניתן לו לפגוע במדינת ישראל ובביטחון ישראל, כי מדינת ישראל חזקה ממנו, חיילי צה"ל מוסריים ממנו, והעם היהודי ישרוד גם את השקרים שלו, כפי ששרד את כל השקרים שניסו להכפיש את מדינת ישראל ואת העם היהודי. האמת הזאת תנצח, והחמאס ועופר כסיף יפסידו.
927 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.