הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252 והוראת שעה), התשפ"ה–2025

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני – יש שר? אין שר. מי השר? אין לך שר.

ראדה, תראי מה קרה, כולה שאלתי שאלה – כולל החלפת יושב-ראש, שרה חדשה. אני לא אשאל יותר שאלות במקום הזה.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, בראשית דבריי אני רוצה להשתתף בצער המשפחות שקיבלו הערב את הבשורה הקשה מכול, שמצטרפת לבשורה קשה שהגיעה אמש. ליבי עם משפחות החיילים, עם החברים לנשק.

אני רוצה לדבר על מה שכל המדינה לדעתי מדברת עליו בימים האלה, על הרבה אינדיקציות שמעידות שיש התפתחות חיובית בנושא עסקת החטופים. אני חושב שזו הבשורה שכל אזרחי מדינת ישראל מחכים לשמוע, מחכים לראות את אותם אנשים חוזרים לאדמת מדינת ישראל, מגיעים אל הבתים שלהם אל הקהילות שלהם, אל המקומות שיחבקו אותם, יתמכו בהם ויעזרו להם לחזור להיות מי שהם היו. אין דבר חשוב יותר מפדיון השבויים, אין דבר קדוש יותר מפדיון השבויים. ואני שמח לראות שיש הסכמה על זה גם בקרב הסיעות החרדיות שמרכיבות את הקואליציה הזו.

ולצערי הרב אנחנו רואים סיעות אחרות חסרות מעצורים, האמת – גם חסרות משמעות – שמייד הוציאו הודעות הזויות שמדובר בכניעה, והם לא יתמכו בעסקה והם קוראים לראש הממשלה שלא לקדם את העסקה. אז אני רוצה לומר מפה לשר האוצר סמוטריץ' ולשר לביטחון הלאומי – שאני לא יודע אם הוא עדיין השר לביטחון לאומי – בן גביר: אף אחד לא סופר אתכם, אף אחד לא מחשיב את דעתכם. תהיה עסקה איתכם או בלעדיכם, כי הדבר החשוב ביותר הוא להביא את החטופים בחזרה למדינת ישראל. וגם אם תגזימו ותאיימו לפרוש מהממשלה – מי ייתן ויגיע כבר היום – אז לעסקה הזאת תהיה רשת ביטחון מתוך האופוזיציה. אנחנו נדאג להיות אחראיים, ממלכתיים, והכי חשוב – יהודים, ונוודא שאותם אנשים חוזרים בבטחה אל גבולות המדינה שהפקירה אותם.

אני באמת לא מבין איך השרים הפופוליסטיים האלה מרשים לעצמם למנוע במשך כל כך הרבה זמן את העסקה, כשבצד השני הם אלו שהפקירו את אותם האנשים. הם אלו שבמשמרת שלהם 7 באוקטובר קרה. הם אלו שכשתקום ועדת החקירה הממלכתית, שהם כל כך מפחדים ממנה, ככל הנראה נבין שהם היו בעמדות לדעת. אותם שרים שחברים בקבינט היו אמורים למנוע את זה. אותם שרים שחברים בקבינט וסירבו לפגוש את הרמטכ"ל היו אמורים להרים דגל אדום. אותם שרים שחברים בקבינט וסירבו לפגוש את נציגי אמ"ן היו צריכים לדעת. אז שלפחות תהיה להם ההגינות הבסיסית עכשיו לסתום את הפה, להוריד את הראש ולהגיד: אנחנו נקבל את העסקה.

מי אתם בכלל עכשיו שאתם מנסים למנוע את החזרת החטופים למדינת ישראל? אתם בכלל מבינים על מה אתם מדברים? אנשים יושבים שם יותר מ-400 ימים, 400 ימים בגיהינום של חמאס. ואתם עכשיו עושים משא ומתן, על מה? על החיים שלהם, על הנפש שלהם, על השפיות שלהם. מה הם בשבילכם, סחורה? מה, מה? על מה מדובר בכלל? על מה אתם מדברים? ישבתם פעם וניסיתם להסביר לפחות לעצמכם על מה אתם מדברים?

תסתכלו על משפחות החטופים, תראו על מי אתם מדברים. איך הגעתם למצב הזה שחברי כנסת בקואליציה לא נותנים למשפחות החטופים לדבר? שחברי כנסת בקואליציה מטיחים באב שהבן שלו חטוף ואומרים לו: העובדה שאתה מדבר פה תגרום לבן שלך להיות יותר זמן במרתפי החמאס. איך? איפה? באיזה שלב בחיים איבדתם את האנושיות שלכם? מתי? מתי בשנתיים האחרונות שאתם בתפקיד קרתה התפנית הזו בנפש שלכם, שאתם מרגישים שאתם יכולים להישיר מבט למשפחות החטופים, למשפחות השכולות, ולומר להן: אתן לא מעניינות אותנו. אנחנו נעשה מה שטוב לנו בשביל לשמור על הקואליציה שלנו. כל השאר לא מעניין, לא מעניין.

מאיפה אני מביא את זה? מאורית סטרוק, שהיום מסבירה למה אסור להחזיר את החטופים – –

– – משר האוצר, שאומר – יצא בציוץ: אני מתנגד לעסקת החטופים.

להקריא לך מה הוא כתב?

להקריא לך מה הוא כתב? בואי, אני אקריא לך מה הוא כתב.

אני עכשיו בלייב, אקריא לך מה הוא כתב. בואי.

מיכל, שאלת, אז אני אקריא.

את צודקת, בוא ננסה את זה.

בואי נתחיל מבצלאל סמוטריץ', ראש המפלגה שלך, שאמר כך – – –

שאמר כך – – –

למה? למה? הרי שאלת.

שאלת, אז בואי נקרא. דרך אגב, הוא מצייץ הרבה.

מה זה רק לי? אתם מתנגדים.

את בעד ההסכם או נגד? את בעד ההסכם או נגד?

לא מעניין למה, לא מעניין למה. נאנסות בנות שם עכשיו במרתפים. את נגד ההסכם?

את נגד ההסכם? אני שואל אותך, את נגד ההסכם, מיכל? יש בעד ויש נגד.

לא מעניינות את החטופים שעכשיו בעזה התיאוריות שלך.

את בעד או נגד?

האם את בעד או נגד?

אני שואל, האם את בעד או נגד? כי אני יכול להקריא לך את מה ששר האוצר אומר, למה הוא נגד. את רוצה לשמוע מה הוא אומר? את רוצה לשמוע מה הוא אומר?

הוא קורא לזה עסקה מופקרת. מי הוא בכלל? הוא לא עשה יום צבא, מה הוא מבין בכלל? על מה הוא מדבר? למה כל אחד נהיה פה רמטכ"ל?

את יודעת מה אני לא מבין? איפה הצניעות? איפה הצניעות של האנשים האלה שחושבים שבחצי דקה, חצי דקה שהם יושבים על הכיסא, הם נהיים אלופים בצה"ל.

אין לו מושג. ואני שואל אותך, מיכל, את בעד או נגד ההסכם?

בעד ההסכם או לא?

את מבינה מה את אומרת? את מבינה מה את אומרת? יש עכשיו עסקה – –

– – יש עכשיו עסקה על כמות מסוימת של חטופים חיים שנמקים, נמקים במנהרות החמאס, מתעללים בהם כל יום. את בעד להחזיר אותם מחר בבוקר, או נגד? את בעד או נגד?

לא מעניין. אני עכשיו שואל על העסקה הזאת.

על העסקה הזאת, את בעד או נגד? את בעד או נגד?

את בעד או נגד? את בעד או נגד?

אני אגיד לך מה הבעיה. אתם ברעיונות משיחיים הזויים של התנחלויות בעזה, של כיבוש לבנון. מיכל, אני לא יודע באיזה צד של המפה את. את גם בעד כיבוש עזה, את גם בעד התיישבות בלבנון? את מבינה שאין לנו בנים לאבד בשביל החלומות המשיחיים ההזויים האלה? מדינת ישראל, מה לעשות – –

– – זה לא מעניין אותה. זה לא מעניין אותה. זה גם לא מעניין אותי. את יודעת מה אני רוצה? אני רוצה ביטחון במדינה שלי, אני רוצה שמישהו ידאג לכלכלה, אני רוצה שלהיות יהודי בחוץ לארץ לא יהיה מסוכן, אני רוצה שלוחמים שלנו יוכלו לנחות במדינה זרה ולא לפחד שיעצרו אותם. כל יום מגישים כתב אישום, תביעה חדשה, נגד לוחמים שלנו בחו"ל. אני רוצה ממשלה שתלך, תעבוד עבור אזרחי מדינת ישראל, זה מה שאני רוצה.

אני רוצה מדינה נורמלית, עם ממשלה נורמלית. עכשיו, מה קיבלתי בתמורה? קיבלתי ממשלה שחוגגת שנתיים, מה קרה בשנתיים האלה?

7 באוקטובר, הרס הכלכלה, מילואימניקים פוחדים לטוס לחו"ל.

הרס הכלכלה. היית בסופר לאחרונה? מיכל, מתי פעם אחרונה היית בסופר? היום עשיתי קניות של ירקות, אשתי שלחה לי את הקבלה, אלוהים ישמור. אלוהים ישמור.

עכשיו להיכנס לסופר, בכלל – מתי פעם אחרונה עשית קניות בסופר, מיכל? מתי פעם אחרונה?

ומה את אומרת על המחירים?

למה הם יקרים?

למה הם יקרים?

איזה רפורמה? איזה רפורמה?

זו רפורמה של אורנה ברביבאי. למה אתם לוקחים קרדיט גם על הדברים האלה?

מיכל, מי שעשה את הרפורמה – – –

כן. כן. כן. כן, אני אגיד לך מי העביר אותה. חבל שמיכאל לא פה.

מי שהעביר אותה – יו"ר ועדת כלכלה הקודם מיכאל ביטון. השרה שהעבירה אותה, קראו לה אורנה ברביבאי, ולא יעזור לכם שהוספתם שני פריטים בתוך הרפורמה, ואתם אומרים כאילו היא רפורמה שלכם. היא לא שלכם.

כשלתם. הכול יקר יותר. מה שאתם הבאתם מהיום שנבחרתם זה את 7 באוקטובר, את הרס הכלכלה – –

– – את הרס המותג שנקרא מדינת ישראל, את העובדה שלוחמים פוחדים לטוס לחוץ לארץ – אה, וחכו לזה – את חוק ההשתמטות. ברור. איך את יכולה להישאר בקואליציה שאומרת לעצמה: אנחנו לא נגייס 50% מאוכלוסיית מדינת ישראל – בזמן שהציבור שלך, שלך, נלחם כל יום. הוא נמצא במקומות הכי מסוכנים שיש, הוא עכשיו שוכב במארבים, והמשפחות שלו מסתכלות עלייך ומסתכלות על שר האוצר המופקר הזה ומסתכלות על כל חברי הציונות הדתית, שמייצגים פתאום את החרדים. אתם אלה שאמורים להגיד: אנחנו נפרוש מהממשלה הזאת אם לא יהיה פה חוק גיוס לכולם. אבל במקום זה, מה אתם עושים? שותקים. שותקים. הכי קל זה לשתוק. למה שותקים? כי רוצים את הכיסא, כי הכיסא נוח?

מיכל, זו האמת. לצערי זו האמת.

את נגד? את נגד חוק ההשתמטות? את נגד חוק ההשתמטות? אני שואל: את נגד חוק ההשתמטות?

את נגד?

מה זה קשור לשנאה? אני מדבר אתך דברים טכניים. מיכל, דברים טכניים.

את נגד חוק ההשתמטות, כן או לא?

כן או לא? אבל את לא מסוגלת לענות לי. תגידי: כן, אני חושבת שכולם צריכים להתגייס, ואם לא כולם יתגייסו, אני אפרוש מהקואליציה. את מסוגלת?

את מסוגלת להגיד משפט כזה? אני במקומך הייתי אומר את המשפט הזה. את מסוגלת להגיד אותו? לא, כי אתם חבורה בלי עמוד שדרה.

אז אני שואל אותך.

אני מעביר לך את רשות הדיבור. אני מעביר לך את רשות הדיבור. האם את – – –

האם את מוכנה להגיד: אם לא יגייסו את כולם, אני אפרוש מהקואליציה?

זאת שאלה של כן או לא.

זה קל. זו שאלה של כן או לא. אבל מיכל, הציבור שצופה בנו – – –

אבל הציבור שצופה בנו לא רוצה נאומים, רוצה לדעת האם מיכל וולדיגר – –

– – אומרת עכשיו במליאה: אם לא יעבור חוק הגיוס, אני אפרוש מהקואליציה – כן או לא?

זה פשוט כן או לא.

מצוין. אז אם יעבור חוק ההשתמטות? אם יעבור חוק ההשתמטות?

זה חוק ההשתמטות.

מצוין. ואם לא יקרה?

ואם לא יקרה? ואם לא יקרה?

אני שואל. לא יקרה?

עכשיו בא הצבא ואומר, אני צריך 12,000 לוחמים – – –

אז הינה אני אומר לך, 12,000 לוחמים הצבא צריך, שר הביטחון מנסה לעשות קומבינה שיתגייסו 4,000. מה את אומרת?

אם הצבא לא יקבל את מה שהוא צריך? אם הצבא לא יקבל את מה שהוא צריך, האם את מתחייבת לפרוש מהקואליציה? האם את תתמכי בציונות הדתית, שבאמת נלחמת? האם תתמכי במשרתי צה"ל?

את עם המשרתים או נגד המשרתים? זה הכול. וזה בדיוק – – –

בבקשה, יוראי.

ברור.

ברור.

כן. כן, מיכל, כן. כן, כן, את יכולה. כן, את יכולה, כן.

כן, ואני מבקש ממך דבר אחד, תחשבי על אותן נשמות אבודות שנמצאות עכשיו – –

– – במנהרות החמאס, שמתעללים בהן כבר יותר מ-400 ימים – –

– – ויש להם אפשרות לראות אור יום. תיזכרי בזה.

תיזכרי בזה. אין לנו ציווי קדוש יותר. כל יהודי שאפשר להחזיר, את צריכה להגיד שיחזור היום. ושר האוצר המופקר שלנו, שמזמן שכח שהוא שר אוצר, ואני לא יודע מה הוא חושב שהוא כן – הוא לא שר ביטחון, הוא לא שר אוצר, מה הוא כן? מה הוא עושה? מהיום שהוא נבחר להיות שר אוצר, המניות של ישראל בהתרסקות, הכלכלה בהתרסקות, דירוג האשראי בהתרסקות, אף אחד לא רוצה לעשות עסקים בישראל.

זה לא רק שאף אחד לא רוצה לעשות עסקים בישראל. הישראלים שכבר עשו עסקים בישראל, מעבירים את החברות שלהם להיות חברות בחוץ לארץ כי אין ודאות פה, כי כל יום קם מטורלל חדש ונותן להם עוד מיסים חדשים.

עכשיו, להיכנס פה לסופר זה מטורף. את יודעת, יש לי חבר שחזר עכשיו מדובאי ואומר: שמע, אמרו שדובאי יקרה, שזה מטורף. נכנסת לדובאי, יותר זול מתל אביב. זה מה שהבאתם את ישראל. ועל מה? יש לנו פה את המוחות הכי טובים שיש, את האוכלוסייה הכי טובה שיש, את האנשים הכי טובים שיש, יש לנו רק את הממשלה הכי גרועה שיש. זה כל הסיפור. כל הסיפור זה שנפלנו על ממשלה קטסטרופה – – –

מי בורח? מי בורח?

מי בורח? מיכל, מי בורח? מישהו ברח?

לא. זה שגדעון סער עשה את התרגיל המגעיל שלו – –

– – זה הפוליטיקה הכי רדודה שיש, אני במקומך לא הייתי גאה בזה, וכל מי שעוזב את המפלגה שלו – הינה, אני אומר לך עוד פעם. נחזור קצת ליהדות, יש דבר שנקרא הכרת הטוב. כל אחד צריך לדעת מי פתח לו את הדלת, מי נתן לו ההזדמנות, ולזכור את זה טוב טוב.

את זה אני אומר גם לך, וגם לכל האנשים שעושים פה את הפליק-פלאקים.

בסוף, את יודעת למה אנשים לא יכולים לסבול את הבניין הזה? את יודעת למה לא סובלים את הבניין הזה? כי כבר לא מאמינים פה לאף אחד.

כי כשבחרו בי כנציג יש עתיד וכשבחרו במיקי לוי כנציג יש עתיד, לא בחרו ברון כץ וגם לא בחרו במיקי לוי. בחרו יש עתיד, וזה סוף הסיפור של הנושא הזה. אין פה אפילו שיקול דעת, כל התרגילים הפוליטיים המיותרים האלה לא צריכים להיות קיימים במדינה נורמלית, אבל המערכת שלנו כל כך עקומה, שגם את זה אנחנו איכשהו מנרמלים.

אז לא, אסור לנרמל את זה, ואני שמח ששאלת אותי על זה. אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי בשביל לספר לכם על ישיבה שקיימתי היום בוועדת הבריאות, ועדה שמדברת על העתיד הטכנולוגי של מערכת הבריאות. אני לא יודע אם אתם יודעים או לא אבל מערכת הבריאות בכל העולם מתקדמת לבינה מלאכותית, מתקדמת לטכנולוגיות חדשניות, מתקדמת לעובדה שזה לא יהיה רק רופא מול מטופל, יהיה לנו מחשב-על ורופא מול המטופל. במדינת ישראל זה לא קיים עדיין. למה זה לא קיים עדיין? כי שר האוצר, זה לא מעניין אותו אז הוא לא מתקצב את הנושא; שר הבריאות, שזה מאוד מעניין אותו וביקש ממני להוביל את זה, לצערי בסוף יצטרך תקצוב, והחברות הבין-לאומיות שרוצות להשקיע בישראל, אומרות אין עם מי לדבר.

וזו דוגמה נהדרת, נהדרת, למה שהיה יכול להיות פה אילו הייתה ממשלה נורמלית. אילו היה שר אוצר שאומר: אני רוצה שה-Chat GPT הבא בתחום הרפואי יהיה בישראל, אני הולך לעשות לזה קול קורא, אני הולך להשקיע בזה, אני הולך לוודא שהסטרטאפ הגדול הרפואי הבא שישנה את עולם הרפואה ויקפיץ אותו מדרגה קדימה יקרה בישראל. ולשמחתי, שר הבריאות בעד וגם יו"ר ועדת הבריאות בעד. אז לפחות יש לי 50% דרך שאפשר להתקדם.

אבל מה אין לי? אין לי משרד אוצר, אין לי שר אוצר, ולשר האוצר הזה אין תקציבים. ולמה אין לו תקציבים? כי יש לו 38 משרדים שחצי מהם מיותרים. יש לו 9 מיליארד כספים קואליציוניים – ובזה לפחות את יכולה להצטרף לקריאה שלי לבטל, כי אותם כספים קואליציוניים, במקום ללכת לציוד של לוחמים, לווסטים, לכוונות, הולכים להילולות ולשטויות של אורית סטרוק, ולפסי רכבת ורכבות בהתנחלויות. אף אזרח במדינת ישראל שבחר בממשלה הזאת לא בחר בממשלה שתתעסק בשטויות האלה. אף אחד. את יודעת במה הם כן בחרו? הם בחרו בזה שנתניהו הלך להורים צעירים ואמר: אני אוריד לכם את מעונות היום – שעלו ב-40% מאז. הם בחרו בזה שנתניהו עמד בתחנת דלק עם הידית של הדלק לראשונה בחייו, ואמר: וואו, 6 שקלים, אני אוריד את זה – והיום זה כבר 7 שקלים פלוס. הוא הלך על זה שנתניהו נכנס לסופר, ראה את הקופה, ואמר: לא יכול להיות שכל כך יקר בישראל, אני אוריד את זה – ומאז זה עלה ב-40%.

מקום שלישי בעולם, המדינה הכי יקרה באירופה.

איך הגענו לרשלנות הזאת? זה נראה כאילו הממשלה הזאת פשוט לא עושה כלום. כאילו ראש הממשלה לא מתעסק בשום דבר. אני לא יודע מה הם עושים, אבל כל דבר שהם נוגעים בו, הם נכשלים. זה לא יכול להיות. תסתכלי מה קורה פה. תסתכלי סביב שולחן הממשלה, ותגידי לי שם אחד שאת רואה פה, בשולחן הזה, שעשה משהו טוב עבור מדינת ישראל, דבר אחד שעשו טוב עבור מדינת ישראל.

ואני רוצה לומר לך, כי אני יודע שאת אדם ישר: אין דבר אחד טוב שהממשלה הזו עשתה עבור אזרחי מדינת ישראל. ותאמיני לי, הלוואי שהייתי עומד פה ומוצא על מה לפרגן למישהו. אבל אין. אין. אי-אפשר לנסוע בכבישי מדינת ישראל כי הכול פקוק, תחבורה ציבורית לא מתפקדת, הכלכלה קורסת, הכול יקר פה, לוחמים לא יכולים לטוס לחו"ל. מה את רוצה עוד שאני אגיד לך? מה עוד אני יכול להגיד בשביל לשכנע אותך שאתם צריכים להחזיר את המנדט לציבור, ולתת לרוב השפוי של המדינה הזאת להישאר פה?

ומשפט לסיום, אדוני. אני אגיד לך משהו, אזרחים במדינת ישראל מיואשים. מעל 70,000 עזבו את המדינה. מתוך ה-70,000 שעזבו את המדינה – תראו מיהם, האנשים הכי טובים שיש לנו, והם עוזבים כי הם לא רואים אלטרנטיבה. אז אני רוצה לומר להם ולכם: לא רק שיש אלטרנטיבה – אנחנו מתחייבים לבטל את כל אחת ואחת מהגזרות וההחלטות המטופשות שהממשלה הזאת עשתה. אל תעזבו את המדינה. אל תעזבו. יש תקווה, יש עתיד.