קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, ערב קשה. חמישה לוחמים מסיירת הנח"ל נפלו. אני מחבק את המשפחות, כולנו מחבקים את המשפחות, ומכאן אני רוצה לשלוח את תנחומיי. כולנו תקווה שאכן עסקה תגיע כמה שיותר מהר, שנראה את החטופים שלנו בבית, וזה הדבר הראשון שאנחנו כולנו צריכים, להתפלל ולעשות, ורק אחר כך לעסוק בדברים נוספים, ויש לנו דברים על הפרק לעסוק בהם.
אנחנו כרגע עוסקים בחוק שקשור לתקציב המדינה לשנת 2025 – זה עשר דקות, נכון?
אנחנו עוסקים כרגע בחוק שקשור לתקציב של 2025. אבל לפני שאני אגע – פשוט תבטל ותעשה מחדש.
אז אני ארוויח שתי דקות. אני ארד דקה לפני.
אנחנו עוסקים, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בחוק שקשור לתקציב. אמרנו את דעתנו בוועדה. אנחנו חושבים שלקחת ולהעמיס נטל על מי שמשלם יותר זו פשוט בושה, בזמן שהממשלה – כפי שנאמר עוד לפניי – לא מקצצת, לא סוגרת משרדים, לא מבטלת כספים קואליציוניים, ופועלת כאילו שום דבר לא קורה, כאילו מחפשים מקורות למלא את החור התקציבי, את הבור התקציבי – שאף אחד לא מתווכח עם זה – אבל בדרכים שלא יביאו לשגשוג הכלכלה וגם לשיקום הכלכלה בתקופה אחרי המלחמה. דרך אגב, אני משווה את זה לשנת 2021, אחרי הקורונה, שם אנחנו אכן עשינו צעדים קשים, אבל בסופו של דבר זה בא לידי ביטוי בדוחות של ה-OECD, דוחות של פיץ', S&P, כל סוכנויות דירוג האשראי שציינו לטובה את הכלכלה הישראלית. מספיק רק להסתכל על הנתונים שהממשלה הקודמת, שהיינו חלק ממנה, השאירה לממשלה שלכם – למעלה מ-10 מיליארד שקל עודף תקציבי, ומבחינת הצמיחה הגענו למעלה מ-6.5% צמיחה.
לפני שעה קלה עמד כאן על הדוכן השר אלי כהן. אדוני היושב-ראש, אתה אומנם שייך לקואליציה, אבל אתה כרגע מנהל את הישיבה כסגן היושב-ראש. עצם העובדה ששרים לא יושבים כאן בשולחן הממשלה, אני חושב שזה חוסר כבוד לכנסת. השרה מירי רגב אפילו לא שומעת מה שאני אומר. אתם יושבים כשרים בכנסת, תכבדו את הכנסת, שבו פה בשולחן הממשלה. אבל אני ראיתי שזאת המגמה. השרים מפחדים לשבת פה, מפחדים גם מול המצלמות – –
– – כי הם מתביישים. בדיוק, תודה רבה, חבר הכנסת לוי. השרים מתביישים. כאשר הם שומעים את הביקורת הם מסתתרים שם בתפקידם – יושבים שם מנהלי סיעות, ועוסקים. חוסר כבוד לכנסת. איפה הכבוד של הכנסת, השרה רגב?
אני? אני דואג לכבוד שלי. אולי שם המקום יותר טוב לבטן שלך, בגלל זה את מסתתרת שם. כי השרים צריכים לשבת פה, לכבד את הכנסת. את הכנסת צריך לכבד, וזה שאתם מסתתרים שם – אתם מסתתרים מהציבור. אין לכם שום בשורה לעם ישראל. "תדאג לכבוד שלך" – את תדאגי לכבוד שלך. "תדאג לכבוד שלך" – זה מה שיש לך להגיד לעם ישראל? איזו בשורה אתם מביאים לעם ישראל עם התקציב הזה? איזו בשורה אתם מביאים?
אתם רוצים להעמיס עוד נטל על חיילי המילואים. מה אתם מסוגלים לעשות? שום דבר אתם לא מסוגלים. אתם מייצרים פייקים, פעם אחר פעם חוזרים על הפייקים פה – 53 מיליארד לעבאס. תגידו, אתם לא מכבדים את הציבור שבחר בכם, אותו ציבור שעדיין מחכה בתחנת הדלק, אותו ציבור שעדיין רואה את הסרטונים של נתניהו עם הורדת המחירים? מתי פעם אחרונה נכנסתם לסופר? שרי הממשלה, נולדתם עם כפית זהב בפה, זה מה שאתם. אנשים לא גומרים את החודש ואתם מדברים איתי, "תשמור על הכבוד שלך"? איזה כבוד יש לכם, לממשלה הזאת? בושה וחרפה. זה מה שיש לכם להגיד לי, "תשמור על הכבוד שלך".
בסדר, אז אני אומר לך שאת צריכה לשמור גם על הכבוד של הממשלה. אין לי שום כבוד לממשלה הזאת.
אגדה, בדיוק. אני יודע עם כמה כסף אני עליתי לארץ, 140 דולר בכיס, זה מה שהיה לי.
ותאמינו לי, כל יום אני חושב, ואני נכנס לסופר, ואני יודע. ובא שר הכלכלה, שאני מכבד ברמה אישית, ואומר: כן, יש קצת עלייה מינורית. תדברו עם אנשים שלא גומרים את החודש, גם כאלה ש-300 יום עושים מילואים. אתם מעמיסים על העצמאים, עוסקים רק בטקסים, בזה אתם עוסקים בממשלה. עלק להתעסק בטקס, זה מה שמעניין אותך.
אני מנצל את זה ששרת התחבורה פה. כמה שעות מעבירים היום אנשים בפקקים? האם השתפר המצב? האם השתפר המצב? אנשים מבזבזים שעות בפקקים. תאונות דרכים – כמה אנשים נהרגו בשנת 2024? או שתגידי שגם זה לא תפקיד שלך. "תשמור על הכבוד שלך", זה מה שיש לך להגיד. בושה וחרפה הממשלה הזאת. בושה וחרפה, זה מה שיש לי להגיד על הממשלה הזאת. השרים לא משתתפים בדיונים, השרים לא יודעים על מה מצביעים. מבחן קטן, אף אחד מהשרים לא יודע בכלל על מה הוא מצביע פה. העיקר שתמיד יש לכם משהו להגיד, אבל לא קשור לעניין. בשורה הם מביאים לעם ישראל. חושבים שהעם קונה את הפייקים שלכם. באמת, כמה אפשר להכיל את הסיפור הזה, 53 מיליארד לעבאס? כמה אפשר?
אני חושב שלא רק שזה פרצופה של הממשלה, זה גם עתיד המדינה אם אתם תמשיכו. אני מקווה מאוד שמהר מאוד אנחנו נגיע לבחירות ונחליף אתכם, ואתם תשבו עמוק באופוזיציה שנים אחרי מה שאתם עושים פה. הרסתם את המדינה, זה מה שיש לי להגיד. הרסתם את המדינה. העיקר מדברים על לכידות, אחדות. איזו אחדות יש לכם? אחדות. אחדות זה כאשר כולם משרתים, כולם עובדים, כולם נכנסים מתחת לאלונקה. אחדות. ועוד יש לכם חוצפה עוד לבוא להגיד: "תשמור על הכבוד שלך".
אנחנו הגענו למצב שלאנשים באמת נמאס. מספיק להסתכל על נתוני ההגירה, 82,000 איש עזבו את מדינת ישראל רק בשנת 2024. הם ניסו באמת לשמור על הכבוד של המדינה, אבל הגיעו מים עד נפש. רופאים עוזבים, אנשי הייטק עוזבים, אחיות עוזבות. מסתכלים על כל העולם, ולמרות שהאנטישמיות בעולם עולה, עדיין אנשים עוזבים את המדינה. משהו טוב, בשורה אחת בשנתיים של הממשלה, משהו טוב לעם ישראל – העיקר טקס, זה מה שחשוב, שבטקס נראה תמונות יפות.
מישהו בכלל קיים דיון בממשלה על הנושא הזה ש-82,000 אזרחי מדינת ישראל, אגב, שלא נולדו כאן, זה האבסורד – סליחה, שנולדו כאן, שלא הגיעו כעולים – 82,000 איש שנולדו במדינת ישראל עוזבים. שלא תגידו שזה עולים חדשים שבאו, שחיפשו דרכון, כמו שאתם יודעים להגיד, ועזבו. אנשים שנולדו במדינה עזבו.
עזבו. 82,000 איש עזבו. אנשים שנולדו בארץ עזבו.
זה מה שאת מראה לאזרחי ישראל עם החיוך שלך?
בושה וחרפה הממשלה שלכם. בושה וחרפה.
977 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.