אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, שמענו הרבה מאוד דברים שנאמרו על ידי כל הדוברים, אבל לדעתי, התנגדות להצעת החוק לא שמענו. לכן אני – – –
בסדר.
את מטי לא שמעתי.
את מטי לא שמעתי, אבל אני בטוח שהיא תשלים לי בעל פה את ההתנגדות שלה, ואני בטוח שלא אסכים איתה; כבר, על עיוור, אני יודע.
אני לא רואה טעם. אני חושב שהחוק הוא חוק ודברי ההסבר שלו מדברים בעד עצמם. אני רוצה להודות לכל מי שעסקו במלאכה. במיוחד – נמצא פה אוהד, שהוביל את הקידום של החוק הזה, ולכן אני רוצה להודות, וכמובן, לוועדה ולכל גורמי הייעוץ והסיוע, הייעוץ המשפטי וגורמי המקצוע מהמשרדים, על קידום הצעת החוק. תודה, תודה על כך.
אני רוצה דווקא לדבר על נושא שהוא משיק כמובן למרעה. משיק למרעה.
לא, לא, מפרשת השבוע, דווקא פרשת השבוע הקודמת. ניסיתי להבין איפה כתובה הרפורמה המשפטית בפרשה הקודמת. ניסיתי להבין, כמו שאני מבין בכל פרשה. מה שאני גיליתי, אדוני היושב-ראש – אני גיליתי משהו מהפכני מאוד.
גיליתי, אדוני היושב-ראש, בפרשת השבוע אירוע משפטי רחב היקף. אדוני היושב-ראש, חבל לי שאתה לא מקשיב.
לפחות הם לא מקשיבים – אני מבין למה, אבל למה אתה לא מקשיב?
בפרשת השבוע הקודמת ניגש יעקב ואומר: יש לי את המועמדת המושלמת שאיתה אני רוצה להתחתן. רחל, הרועה, היא המועמדת המושלמת. היא יפה, היא ישרה בעיניי – איתה אני רוצה להתחתן, כך אומר יעקב. אומר לו לבן: אדוני, אתה לא יכול. למה? עקרון הסניוריטי. עקרון הסניוריטי אומר: לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה, אז למרות שיש לך מועמדת מושלמת לתפקיד, בגלל הסניוריטי, תיקח את המועמדת הפחות-מוצלחת. כך אומר לבן.
אנחנו יודעים שלבן הארמי משתמש בעקרון הסניוריטי, כמובן, כדי לרמות. יש עוד כמה אנשים שמשתמשים בעקרון הסניוריטי בשביל אותן מטרות נלוזות. גם הם רוצים לרמות.
אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש – – –
בגלל אותו עקרון סניוריטי, יושב לו יעקב מתוסכל, שבע שנים נוספות עובד לחינם. לזה הוא אמר: החלפת את משכורתי עשרת מונים – עקרון הסניוריטי מבית לבן. אבל אנחנו, אדוני היושב-ראש, אנחנו לא מבני לבן, למרות שיש לנו קשר משפחתי. אנחנו מבני יצחק ורבקה, ואצלנו במסורת אין סניוריטי. אצלנו לרבקה, אחותו של לבן, הצד הטוב במשפחה, אמרו: אין סניוריטי.
ותלך לדרוש את אלוהים. מה אמרו לה? "שני גיים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאֹם מלאֹם יאמץ ורב יעבד צעיר". זאת אומרת, הצעיר, עם הפחות-סניוריטי, הוא הנבחר, לא המחזיק בסניוריטי. לכן אני חייב לומר שהקו הזה, שלא מקבל את עקרון הסניוריטי, מלווה את אבותינו כבר הרבה מאוד שנים.
שלום, כבוד השר. בדיוק אני מדבר על עקרון הסניוריטי, אתה יודע כמה הוא חשוב. עקרון האנטי-סניוריטי מלווה את המורשת שלנו הרבה. אז דיברנו על רבקה ורב יעבוד צעיר. אנחנו יודעים שגם אצל אברהם – יצחק, שהוא הבן הקטן, הוא הנבחר ולא ישמעאל.
גלעד, גלעד, אנחנו מדברים על ההלכה האורתודוקסית, חכה שנייה.
אנחנו מדברים על ההלכה האורתודוקסית, שנייה. מבין האחים יצחק וישמעאל, יצחק הוא הצעיר – יצחק הוא הנבחר; מבין האחים יעקב ועשו, יעקב הוא הצעיר – יעקב הוא הנבחר; מבין האחים ראובן, שמעון, לוי, יהודה, מי הנבחר? לא ראובן. למה? כי הוא לא התנהל כמו שצריך. לא לוי ושמעון, גם הם לא. מי הוא הראשון שזוכה בכס המלוכה? הבן הרביעי.
סניוריטי נדחה על ידי המורשת שלנו, ואנחנו הולכים בדרכי אבותינו, בדרכי אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה, רחל ולאה. מי שרוצה ללכת בשיטתו של לבן, בשיטת הסניוריטי, אנחנו לא נהיה איתו. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
543 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.