אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, היושב-ראש, אני רוצה לדבר קודם כול – תחילה, להשתתף בצער משפחות הנופלים. לצערנו, כל "הותר לפרסום" מפלח את הלב. כל נופל הוא עולם ומלואו, וכל משפחה שמקבלת דפיקות בדלת – על כך שבנה נפל בקרב – –
– – הוא אובדן אישי, אבל אובדן גדול לכל האומה כולה. אנחנו חבים להם את חיינו, אבל בעיקר, כל עוד אנחנו נושמים, אנחנו חייבים להיות ראויים להם.
אדוני היושב-ראש, אם נדבר על החובה להיות ראויים להם, בטח בראש ובראשונה כנבחרי ציבור, הייתי רוצה לדבר על מגבלות הכוח, על מנהיגות, על צניעות, על ריסון, על אחריות. קשה מאוד לפתוח את מהדורות החדשות ולראות איך הממשלה משתוללת, משתוללת על היועצת המשפטית, ואתה יודע מה? באופן מפתיע מציגה חזית אחידה בכל מה שקשור למשפטו של ראש הממשלה. אין ספק, ראש הממשלה עומד למשפט, וכל עוד הוא עומד למשפט, חזקת החפות עומדת לו, כמו לכל אדם, כמו לכל אחד. אבל בדיוק כפי שזה כך, גם לראשי ממשלה וגם לחברי כנסת אין זכויות יתר. התחושה היא שפועלם של רבים בקואליציה הוא לייצר זכויות יתר לחברי הקואליציה, כגון החוק המביש שהובא לפה בשבוע שעבר, חוק החסינות, חוק החסינות המביש, שלא רק יהפוך את הכנסת למקלט לעבריינים, אלא נותן אור ירוק לכל מי שרוצה להתמודד לכנסת וערכיו רדודים – והוא רואה בכך, כמו שאמרתי, סוג של מקלט – לעשות הכול כדי להיבחר.
אבל זה לא מפתיע. זה לא מפתיע כאשר פעם אחר פעם מתנגחים ביועצת המשפטית. זה כבר אפילו לא לשרת איזו רפורמה משפטית. זאת ממש לא רפורמה משפטית. יש מצד אחד את הנתיב של להביא לנו בליץ של חוקים, טלאי על טלאי של רפורמה משפטית; יש נתיב נוסף, זה נתיב הבריחה של איך ראש הממשלה לא עומד לדין כמחויב בחוקי מדינת ישראל; ויש עוד נתיב – שאין גבולות לכוח. אין גבולות לכוח.
ואתה יודע מה, אדוני היושב-ראש?
זה הפך להיות כל דאלים גבר. ואפילו לא היו צריכים לשמוע את הקולות, מספיק לשמוע מה נאמר על היועצת המשפטית שם ואיך התנהגו. ואיך אמר שר הביטחון? אני אומר לך בשפה שלי.
אני חושבת שהממשלה הזאת צריכה להתעשת על עצמה. תודה.
334 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.