גברתי חברת הכנסת – יושבת-ראש הישיבה, סליחה, אדוני השר, יש פה שר? כן. חברות וחברי כנסת נכבדים, אנחנו עדים להתקפות פרועות כנגד היועצת המשפטית לממשלה, וגם אם אנשים לא מסכימים איתה, זה פשוט עוול אישי כנגד אישה, פקידה בכירה. מדובר בהתקפה ישירה על יסודות הדמוקרטיה של המדינה הזאת, על מערכת המשפט, על האיזונים הקריטיים שמונעים משלטון להפוך לעריצות. המתקפות החוזרות ונשנות, ההתבטאויות האכזריות כנגדה – אין מילה אחרת להגיד את זה, התבטאויות אכזריות כנגדה – והמעשה המדהים של מימון שלטי חוצות שמבזים אותה. תזכרו, היא לא פוליטיקאית, היא לא ראשת מפלגה. שם – בסדר.
ששש, טלי. שם – בסדר, אבל היא יועצת משפטית. התקפות אכזריות חסרות אנושיות – זו יריית הפתיחה למלחמה פרועה כנגד שלטון החוק. לאן הגענו? אני שואל את כולם. לאן הגענו כמדינה? איך קרה שבמקום לשמור על מערכת משפטית עצמאית אנחנו עסוקים בהתקפות חסרות רסן ואנחנו משתדלים להיאבק על זכותה של יועצת משפטית לבצע את עבודתה? איך ייתכן ששרים בממשלה, כולל ראש הממשלה, בכעס, בשטנה חסרת תקדים, תוקפים את האישה הזאת, ולא בוחלים בשום קמפיין שקרי? מממנים אותו בכסף ציבורי.
אתם תוקפים את מערכת המשפט, לא רק את היועצת. אתם פוגעים בליבה של מערכת האיזונים שעליה מושתתת החברה הזאת כחברה דמוקרטית. אפשר להתווכח – אתה יכול להיות איש ימין, אתה יכול להיות איש שמאל – אבל המכנה המשותף הוא להיות ליברלי. ואני שואל את אלה שתולים את השלטים האלה כנגד האישה הזאת: זה מה שיש לכם לעשות? אתם לא חושבים שלאישה הזאת יש משפחה? אתם לא חושבים שהאישה הזאת עושה את תפקידה? אתם לא חוששים שפקידים, בין שהם רמי מעלה ובין שהם זוטרים, מתחילים לפחד מכם? מי שלא מנגן על פי החליל שלכם הופך להיות אויב העם? שמים שלטים בצירים המרכזיים שמבזים אותם אישית. מה קורה לכם?
אני לא יכול בימים האלה לקרוא ספר טוב ולא לראות סרט טוב ולא ליהנות, ולא הולך לא לתיאטרון ולא לחוף הים.
כי המצב כואב. לכם זה לא כואב?
308 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.