כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת רון כץ, אתה דיברת על מבול של חקיקה שפוגעת ומאיימת גם על התקשורת, גם על בתי המשפט וגם על הפרקליטות, אבל יש חקיקה, מבול של חקיקה גזענית שלא נפסק לרגע אחד מתחילת קדנציה זו. זו חקיקה שבאה לפגוע בעיקר באוכלוסייה הערבית, אזרחי המדינה. החוק הזה שמוצג היום הוא אחד החוקים שמדברים בצורה ברורה על חקיקה גזענית.
לכאורה, הצעת החוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה אמורה להיות דבר מבורך, שלחקלאי שמגדל כבשים או כל מיני בעלי חיים אחרים ויש לו עדרים ונמצא בשטח, נמצא בחקלאות, לגיטימי מאוד שיהיה לו מבנה מגורים בתוך שטחי המרעה. אבל אם אנחנו נבחן את הצעת החוק בצורה הכי ברורה ונראה את הפרמטרים שקיימים בה, הם באים לשרת אך ורק קבוצה אחת – שטחי מרעה ליהודים. כי מבדיקה שעשיתי, וגם מהנתונים שעלו בוועדה, גם כשהעליתי להם – לקבל את רשימת שטחי המרעה שיכולים ליהנות מחוק זה, מתברר: אין שטחי מרעה לערבים בתוך הקבוצה הזו. ולמה? כי אחד התנאים – אני אגיד לך, טלי. כי אחד התנאים לקבל ולעשות מגורים זה שטח מרעה עם אישור שהייה מעל לשנה, וכל האישורים שנותנים למגדלי העדרים, במיוחד בנגב, זה אישור עונתי לשלושה, ארבעה חודשים, ולכן אין אף מגדל עדרים או בעל עדרים בנגב שיכול ליהנות מחוק זה.
באים ביום כזה להסדיר לחקלאים – וטוב שמסדירים, אבל שיסדירו לכולם – באותו יום שמסדירים לחקלאים בשטחי מרעה, באים בנגב והורסים לאנשים שחיים שנים על גבי שנים בכפרים הלא-מוכרים, ומשאירים את האנשים ללא פתרון. עוד פעם אנחנו רואים את הניסיון של הממשלה הזו לקדם חוקים גזעניים, שבאו בעיקר לפגוע באוכלוסייה הערבית בכלל ובנגב בפרט. תודה.
256 מילים של יוסף עטאונה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.