תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי בשנה האחרונה שנתניהו מונע בגלל שיקולים פוליטיים בתקשורת – אסדת קידוח מהבוקר עד הערב פה במליאה: נתניהו משמר את הקואליציה המופרעת שלו; נתניהו עושה הכול למען הישרדותו הפוליטית – ואללה, ברגע של כנות, אני מסכימה איתכם. נתניהו פועל אך ורק מתוך שיקולים פוליטיים.
אממה? אני חולה על השיקולים הפוליטיים של נתניהו. שימו לב לאן הובילו את מדינת ישראל השיקולים הפוליטיים של נתניהו – אפקט הדומינו, טק טק טק, סנוואר נופל, דף נופל, ורק מתוך השיקולים הפוליטיים של נתניהו. גנץ, שנטול שיקולים פוליטיים בכלל, רצה להפסיק את המלחמה ולחזור עוד שנתיים. נתניהו, משיקולים פוליטיים, נגד כל העולם, ליטרלי כל העולם, כל העולם – אדם אחד מתעקש להמשיך במלחמה, מחסל את סנוואר. אין יותר מצב שסנוואר יצא עם וי מהמנהרות – חוסל. דף חוסל. נסראללה חוסל.
מאות מיליוני הדולרים שאיראן השקיעה בציר השיעי המרושע שפשוט חנק את ישראל – טק טק טק, חוסל, והכול אך ורק מתוך השיקולים הפוליטיים של נתניהו. מתוך השיקולים הפוליטיים של נתניהו היו גם הסכמי אברהם. זאת אומרת שהשיקולים הפוליטיים של נתניהו, אדם אחד מול כל העולם, פשוט שינו את המזרח התיכון.
את זה לא רק אני אומרת, את זה אני קוראת היום גם בתקשורת הערבית; את זה אני שומעת מביידן, שאומר שאלמלא התקיפה באיראן, שאנחנו לא באמת מבינים עד כמה היא הייתה מוצלחת, יכול להיות שאיראן הייתה מסייעת לאסד. אבל גם אסד, עוד אבן דומינו, נפל, כי לא הייתה לאיראן שום יכולת לחזק את הציר השיעי, וכל זה אך ורק מתוך שיקולים פוליטיים של נתניהו ומתוך הרצון שלו לחזק קואליציה מופרעת.
לחברי הקואליציה המופרעת הזו, שאני חלק ממנה, שסובלת מהרגע שהיא הושבעה, מהרגע שהממשלה הושבעה עד היום, את הגיהינום בכבודו ובעצמו, אני רוצה להצדיע על זה שכולנו נעמדנו מול אחד המנהיגים הגדולים שהארץ הזו הצמיחה, שבאמת בשנה האחרונה אנחנו רואים מה זה מנהיגות, מה זה חוסן, מה זה אומץ, מה זה לעמוד בלחצים לא אנושיים, בלתי אפשריים; להיות מואשם בזה שאתה רוצה שהחטופים ימותו, להיות מואשם בזה מבוקר עד ערב, בכל אמצעי התקשורת; שאתה לא אוהב את אזרחי ישראל, לא רואה את אזרחי ישראל, לא דואג לאזרחי ישראל, כשהלכה למעשה, מול כל האופוזיציה, אתה היחיד שהתעקש שישראל לא תיכנע, שישראל לא תובס, שישראל תמשיך בגאון קדימה עד – שימו לב – הניצחון המוחלט.
368 מילים של גלית דיסטל אטבריאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.