גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי, כמובן, אני רוצה להשתתף בצער המשפחות שקיבלו היום את הבשורה הנוראית מכול על נפילתם של חיילינו.
בעוד אנחנו פה דנים בחוק חשוב, בחוק הסדרת מגורים בשטחי מרעה, אני קורא ידיעה שחברי הכנסת החרדים נפגשים עכשיו עם שר הביטחון כאן במשכן ועוסקים בחוק הגיוס, או שמא צריכים לקרוא לחוק הזה "חוק ההשתמטות". אני מנצל את הבמה כאן גם כדי לשאול את השר, כבוד השר הרב עמיחי אליהו: איך אתם יכולים להרשות לעצמכם תוך כדי מלחמה להלבין ולעודד – –
– – את השתמטות אחינו החרדים משירות צבאי בצה"ל? הרי זה לא הגיוני בכלל. זה לא הגיוני, כשאנחנו נמצאים במלחמה כל כך קשה, במלחמה שבה אנחנו יום-יום לצערנו קוברים את מתינו, את נופלי צה"ל, שאתם כממשלה מעודדים במעשיכם ובחוק שאתם הולכים להביא, מעודדים ומלבינים בפועל את ההשתמטות של אחינו החרדים מהמצווה, מהזכות ומהחובה לשרת בצה"ל. הרי זה ברור לכולם שכל עוד נמשיך לדבר בשפה של יעדי גיוס שהאחריות להם היא על צה"ל, לא יתגייס אף חרדי לצה"ל. כל עוד לא נעבור לדבר בשפה של מכסות לומדים, שכולנו – אני לפחות מאמין בחשיבות העצומה של לימוד התורה, מאמין בחשיבות העצומה של לימוד התורה לקיומו של עם ישראל. אבל יש רבבות שאינם לומדים תורה. ואתה, השר עמיחי אליהו, בתור רב בישראל, יודע כמה קשה ללמוד תורה במשך יום שלם, כמה זה לא מתאים לכל אחד ואחד שמגיע לגיל 18. אנשים לא מסוגלים ללמוד תורה כל כך הרבה זמן. אבל גם אותם הפוליטיקאים החרדים, ההנהגה החרדית, מסרבת לגייס לצה"ל. זה לא ייתכן.
ביד אחת אנחנו מכריחים את צה"ל לעמוד ביעדי גיוס, וביד השנייה מדינת ישראל מממנת ישיבות נושרים שכל התפקיד שלהן זה להיאבק כדי שאותם נושרים לא יתגייסו לצה"ל. איזה מין פרדוקס זה? כל עוד אנחנו לא נשית על הפרט החרדי את החובה, ואת הסנקציות הנלוות לזה שהוא יחליט לא להתגייס לצה"ל, לא נגייס אפילו חרדי אחד לצה"ל. ובעת הזו, כשאנחנו במלחמה כל כך קשה, ואל מול צורכי הביטחון העולים והגוברים על מדינת ישראל, אנחנו חייבים לעשות מעשה. לא ייתכן שהממשלה הזו תמשיך לפעול בצורה שפוטרת ומלבינה את הפטור ואת ההשתמטות של אחינו החרדים משירות. תודה.
340 מילים של מתן כהנא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.