עם ישראל הנכבד, אני עושה לכם פה עכשיו בריף בשלוש דקות על משפט נתניהו, כדי שתבינו את תיאטרון האבסורד, וההידרשות שלו לעדות – והוא הולך להעיד מחר בבית המשפט.
תיק השוחד מייחס לנתניהו בכתב האישום טובות הנאה רגולטוריות תמורת פרסום חיובי באתר וואלה. כך נוסח כתב האישום, כך הדיסרטציה המשפטית. ואז במהלך המשפט אנחנו מגלים את הדברים הבאים, ובשלוש הדקות הללו אני מתעלמת מכל המחדלים האיומים של לפתוח חקירה נגד ראש ממשלה בלי אישור של יועץ משפטי לממשלה – חקירות בתיקים אחרים. עזבו את הכול. נתמקד בטענה הזו של טובת הנאה רגולטורית תמורת פרסום חיובי באתר וואלה – וייחסו 315 פרטים בכתב האישום שהם אותו פרסום חיובי לטובת ראש הממשלה. אגב, תפתחו סוגריים, מתוך 315 הפרטים יש רק 63 או 64 פרטים שפורסמו, ופורסמו, אגב, בכל אמצעי התקשורת. שימו את כל זה בצד.
הוכח במהלך המשפט שלא הייתה טובת הנאה רגולטורית לטובת בזק. זה עלה, ראשית, בעדותו של גלעד ארדן – שקיבל הזדמנות לעבור לתפקיד אחר, אבל ביקש מנתניהו עוד 14 ימי חסד, כך עדותו, כדי לחוקק את תקנות השוק הסיטונאי, שהיו לרעת בזק; הייתה לנתניהו הזדמנות למנוע חקיקה מריעה לבזק, והוא אפשר את אותה חקיקה מריעה – ובעדותו של פילבר, שהטיל קנסות קשים על בזק. זה בהקשר של טובת הנאה רגולטורית.
ועוד דבר שעלה במשפט נתניהו בהקשר הזה – עדותה של דינה זילבר, חוות דעת של דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי, בענייני ניגוד עניינים. בזמן אמת ובהתייחס לטענות ניגוד עניינים בין נתניהו לבזק, הכינה חוות דעת למבקר המדינה לא טלי גוטליב – דינה זילבר, שאף אחד לא יכול לחשוד בה שהיא אוהדת נתניהו. בחוות הדעת שלה היא רשמה שבהינתן טענה של ניגוד עניינים בין נתניהו לבזק, נתניהו החרה-החזיק אחרי הדרג המקצועי, ולא נפל בהחלטתו רבב. חוות הדעת הזו, שמפילה את תיק השוחד, אגב, שמפילה אותו לחלוטין, לא הייתה חלק מחומרי הראיות, ונחשפה בבקשה לפי חוק חופש המידע על ידי העיתונאי אלי ציפורי. תקלטו מה אנחנו אומרים לכם פה.
ובנוסף לכל הדבר הזה, עשרות אלפי ווטסאפים בין אילן ישועה, מנכ"ל וואלה, לא נבדקו על ידי מכיני כתב האישום. זה נחשף במהלך המשפט, ואז ראיתם פוליטיקאים רבים שיושבים כאן, שיוצרים קשר עם מנכ"ל וואלה ומבקשים פרסומים, והוא מדריך אותם ומפעיל אותם והם מפעילים אותו.
ולכן אני אומרת פה בקשר לתיק השוחד: מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה, אמר שלולא תיק השוחד, לא היה מוגש כתב אישום. עשיתי לכם כאן בריף קצרצר, ממש בשתי דקות, על תיק שוחד שהוא תיק דגל, שמסתבר, כמו שאמר נתניהו, שלא היה דבר, שהאמירות הללו הן אמירות נכונות.
מה שעוד נורא בתוך ההקשר הזה – אם תרשו לי, אני אחרוג ב-20 שניות בעניין הזה – הפרקליטות עשתה דבר זדוני ביותר: היא הדליפה במהלך החקירות שיש שני עדי מדינה. ולמה היא הדליפה את זה? כי זה פוגש אותי ושכמותי, שמבינים שאם יש עד מדינה – מה זה עד מדינה? אדם שהודה בפשע ובאים לקראתו כדי לבוא – עם המבצע העיקרי של העבירה. הם אסרו לפרסום את הסכמי עד המדינה. ואז גילינו במהלך המשפט, חבר'ה, שזה לא הסכם עד מדינה. בכותרת זה הסכם עד מדינה; בגופו של ההסכם זה: הואיל ואנחנו חוקרים והואיל ואתה תספר לנו דברים, אז אנחנו הופכים אותך לעד מדינה. ולמה הם עשו את זה? כדי להשפיע על דעת הקהל.
לכן, רבותיי, בתיק כל כך דל, נתניהו מחר יעיד, כי יש לו את האומץ ואת הכוח, והוא גם יעשה את זה בצורה מצוינת. השאלה שאני שואלת אתכם, ימין ושמאל – תסתכלו: טהראן, אל-ג'זירה, אנחנו בהישגים אדירים במלחמה, ומתעסקים בראש ממשלה, שיהא מי שיהא, שהולך להעיד בבית משפט בזמן שאנחנו במלחמה.
הבושה כולה שלנו.
565 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.