דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 228 · 9 בדצמבר 2024

הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ד–2024

אושר שקלים · הליכוד

יש לי נושא אחר, אבל אני אענה לך.

רם בן ברק (יש עתיד): תסביר לי מה אנחנו עושים בעזה. למה נהרגים חיילים בעזה? תסביר לי, תסביר לי, בבקשה, אני רוצה לשמוע. אני אומר לך, אושר שקלים, שבקרוב לא יהיו חיילים שילכו לעזה, כי הם לא יאמינו לכם. הם כבר לא מאמינים לכם. הם כבר יודעים שזאת מלחמה פוליטית ולא מלחמת קיום. כדאי מאוד שתתעשתו, אחרת אנחנו נגיע – – –

אני אענה לך ממש ממש בקצרה, כי אני מאוד מכבד אותך. הייתה ליש עתיד אפשרות על השולחן להצטרף לממשלה בתחילת המלחמה, והיושב-ראש שלך, מסיבות אישיות, פוליטיות, דחה את ההצעה וברח מאחריות, אז בבקשה, אל תטיפו לנו.

רם בן ברק (יש עתיד): אתה טועה – – –

ובוא נסכים על זה שכולנו רוצים להחזיר את כולם – –

שלי טל מירון (יש עתיד): – – –
היו"ר ארז מלול: חברת הכנסת שלי.

– – רוצים להחזיר את כל החטופים, אז אל תשחקו אותה שיש איזה צד שרוצה ויש איזה צד שמתנגד או לא רוצה, יש צד שהוא ערל לב.

היו"ר ארז מלול: בבקשה לא להפריע.
רם בן ברק (יש עתיד): אתה טועה.

לא, היושב-ראש שלך חסר אחריות, ואתה יודע זאת טוב מאוד.

רם בן ברק (יש עתיד): אנחנו הצענו להצטרף – – –

לא נכון.

ששון ששי גואטה (הליכוד): – – –
היו"ר ארז מלול: חבר הכנסת ששון גואטה, אתה מפריע. חבר הכנסת ששון גואטה, בבקשה.

עכשיו למה שרציתי לדבר לפני כן. מחר, בעזרת השם, יעלה ראש הממשלה למסור את עדותו בפני בית המשפט בתיקי האלפים. לצערי, מערכת המשפט לא התחשבה בעניין כה פשוט ומתבקש, לדחות את עדותו לנוכח המצב שעימו אנו מתמודדים כשאנחנו רואים את ההפיכות והתמורות במזרח התיכון.

אני שוב מעלה פה בפעם המי-יודע-כמה, שמישהו יגיד לי דבר אחד שמערכת המשפט תרמה למאמץ המלחמתי של מדינת ישראל. דבר אחד. עוד לא נתקלתי. מערכת המשפט של היום הפכה להיות כלי ניגוח פוליטי אופוזיציוני. הם מחליפים אתכם. הם מחליפים אתכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד): במה אתה תרמת למאמץ המלחמתי?

במקום שהאופוזיציה תצמיח מנהיגות – – –

היו"ר ארז מלול: לא, לא, זהו. די. לא להפריע.

במקום שהאופוזיציה תצמיח מנהיגות בעלת שיעור קומה, היא נסמכת על הפקידות הלא-נבחרת.

דבי ביטון (יש עתיד): – – –

לשיטתה, מאוד חשוב כעת להתעסק בשמפניות, בסיגרים – –

היו"ר ארז מלול: חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.

– – או בכל מיני כותרות כאלה ואחרות שקיבל או לא קיבל ראש הממשלה. במקום לתת לו לנהל את המערכה המורכבת הזאת בתקופה שתכריע את עתידה של מדינת ישראל לעשרות השנים הבאות, סיגריות ושמפניות זה יותר חשוב.

דבי ביטון (יש עתיד): רגע, אם הוא כזה טהור, למה אתם מפחדים מהעדות שלו?

מכאן אני רוצה להבין: מה הדחף? מה הלחץ? ייקוב הדין את ההר?

דבי ביטון (יש עתיד): אושר, מי שהוא ישר, לא צריך לפחד.

למי זה תורם? המטרה, אולי המטרה – אני מעלה כאן תהייה – אולי המטרה כאן היא להתיש את ראש הממשלה? אולי יש כאן איזו כוונת מכוון להוציא אותו משווי משקלו, להסיח את דעתו? אולי חלילה יתבלבל בעדות? אולי הוא לא יהיה מרוכז או לא ידייק באיזה פרט כזה או אחר? ואז הם יבנו תילי-תילים של שינויי גרסאות ואי-דיוקים כאלה אחרים. ומה אז יגידו? אה, הינה, ראש הממשלה לא אמין. הינה, היינו צריכים להעמיד אותו לדין, הוא לא מוסר עדות מהימנה. לכן, כנראה, לשיטתם, הוא לא ראוי לאמון העם.

אז מכם, האופוזיציה – –

היו"ר ארז מלול: בבקשה לסכם.

– – חסרת האחריות, כבר אין לי שום ציפיות. אתם מוכיחים מדי יום את חוסר הסולידריות שלכם.

היו"ר ארז מלול: תודה רבה.

אני מסיים.

דבי ביטון (יש עתיד): אז בוא ניתן גם לשאר האזרחים שצריכים לעמוד לדין – – –

אני מעלה כאן שוב תהייה: האם יהיה פה באמת משפט צדק? לצערי, מתן העדות מחר שוב מחדד את חוסר ההתחשבות והניתוק, לאו דווקא בראש הממשלה, אלא ברצון העם. לכן אנו, נבחרי העם – אני פונה פה לחבריי בקואליציה – אנחנו מחויבים לתקן את העיוות הזה ולהשיב בהקדם את אמון הציבור במערכת המשפט.

419 מילים של אושר שקלים. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.