גבירתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו היום ב-9 בדצמבר 2024, 22 ימים לפני תחילת שנת הכספים החדשה, ועדיין אין תקציב לשנת 2025. 22 ימים לפני תחילת שנת הכספים התקציב טרם הגיע למליאת הכנסת אפילו לקריאה ראשונה. מה שעוד יותר הזוי ובלתי נתפס – בינתיים בוועדת הכספים מתקיימים דיונים על חוקים פיסקליים, על מיסים חדשים, שהם למעשה חלק מהתקציב, בהיעדר תקציב.
חברי ועדת הכספים נדרשים להצביע על עוד ועוד גזרות ומיסים על הציבור בלי שיש להם – לנו כחברי ועדת הכספים – את התמונה הכוללת של התקציב, כי אין תקציב. והתקציב שכביכול הונח על שולחנו של יושב-ראש הכנסת וטרם הגיע לקריאה ראשונה במליאה, הוא כבר לא רלוונטי. הוא לא רלוונטי כי שיעור הגירעון שמופיע בו כבר השתנה על ידי החלטת הממשלה, ולא דאגו לעדכן אותו בספר התקציב. הוא לא רלוונטי כי היקף הכנסות המדינה שבו מבוסס על תחזית צמיחה שלא נתמכת לא על ידי חברות הדירוג, לא על ידי ה-OECD ואפילו לא על ידי בנק ישראל. זו פיקציה. הוא לא רלוונטי כי לא רואים בו את סכום הכספים הקואליציוניים שהממשלה המופרעת הזאת מתכוונת להקצות לחברים שלה – לפי הערכות, מדובר ב-5.4 מיליארד שקלים – תוך כדי שהממשלה מעלה מיסים וחונקת את מעמד הביניים. הוא לא רלוונטי כי כבר היום, בחוקים הפיסקליים שנדונו בוועדת הכספים – חוקים שהם, כפי שאמרתי, למעשה חלק מהתקציב כשאין תקציב – נעשים שינויים שמשנים את מסגרת התקציב בלי שהתקציב יגיע לקריאה ראשונה.
ואם מישהו חושב שלכל הברדק הזה בניהול התקציב ובניהול כלכלת ישראל אין השלכות רוחב על הציבור הישראלי, אני רוצה לספר לו כי בשנים הקרובות אזרחי ישראל ישלמו עשרות מיליארדי שקלים יותר על החזר חובות, רק כי יש להם ממשלה שלא אכפת לה מעתיד המדינה. תודה.
270 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.