קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אתה רואה את השעון? אני ב-17:30 אפנה לחבר הכנסת דיכטר.
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שהליך החקיקה של החוק הזה, חבר הכנסת בצלאל ורוטמן ודיכטר והשרה – אני חושב שזה מאפיין מאוד את התנהלות הממשלה הזאת. הרי מה ראינו בממשלה הזאת? ראינו שכל אחד ואחד מהגורמים בקואליציה הזאת מכר את העקרונות שלו לטובת הכיסא. יותר פשוט מזה אין. אני בכוונה פותח פה את הציוץ שעכשיו ראיתי של השרה שקד, שכותבת: חוק האזרחות עבר בוועדת החוץ והביטחון, יעלה הערב להצבעה. אני מודה לרם בן ברק, שבסבלנות אין קץ וחוכמה רבה ניתב בין הסיעות השונות – זה קואליציה – ולשמחה רוטמן, שייצג את האופוזיציה בצורה מקצועית. כשרוצים לעבוד יחד למען המדינה, הכול אפשרי.
אז קודם כול, ברור לכולם שמרצ ורע"מ לא רוצים לעבוד ביחד למען המדינה, לפי דברי השרה שקד, והם שותפים לה בקואליציה. היא יושבת בכיסא שלה בזכות קולות רע"מ ומרצ. כתבתי לה בתגובה – אני לא יודע אם ראית את הציוץ, חבר הכנסת רוטמן: שקד, אחרי שמנענו ממך בסיבוב הראשון של חוק האזרחות למכור את ביטחון המדינה לרע"מ ולמרצ, את עכשיו מודה לחברייך בקואליציה. אז אל תתבלבלי, השרה שקד, אני אומר לך בצורה מאוד ברורה: כל יום שאת מוכרת את ביטחון ישראל בשביל כורסת עור נחרט היטב בזיכרון של המחנה הלאומי.
עוד חלק מאוד מרכזי בעמודי התווך של הממשלה – אני רואה פה את מנהלי סיעת רע"מ, ואתם עמודי התווך. בעצם כמו ששקד ובנט מכרו את הציבור שלהם, גם אתם מכרתם את הציבור שלכם. בעצם לא חשוב כמה יפגעו בציבור שלכם, אתם נשארים בממשלה הזאת. הרי מנסור עבאס, ווליד טאהא, אם אתם הייתם רוצים, אז החוק הזה לא היה עובר. אתם מוכרים את הציבור שלכם, ואל תספרו לי סיפורי סבתא ואל תגידו לי "כן רוצים". מאוד פשוט: כל שחקן בממשלה הזאת, אם הוא מחליט להפיל את הממשלה הזאת, היא נופלת. השרה שקד מכרה את הציבור שלה בסבב א', ואנחנו עצרנו את זה; אתם מוכרים את הציבור שלכם בסבב ב' – אין מי שיעצור, כי לכם לא משנה, אתם כבר נמצאים פה בפנים עמוק. הצבעתם בעד בחודש יולי, אני לא יודע מתי, אז אתם בדיוק כמו בנט, בדיוק כמו שקד – לא מעניין אתכם הציבור שלכם. הכול בשביל לשבת בקואליציה. כנראה בעניין הזה אין הבדל מאיזו מפלגה, איזו הצבעה, לא משנה כלום. כל השחקנים של הקואליציה הזאת – הציבור שבחר אותם לא מעניין אותם.
אני רוצה לסיים ולומר ששמעתי פה את בצלאל אומר: הלוואי שיתעשתו הגורמים שבימין. חלקם יושבים פה אפילו על כיסא היושב-ראש. אני כבר מודה שאני לא יודע אם לקרוא לכם ימין, אבל אתם קוראים לעצמכם ימין, אז אני אכבד את האמירה הזאת.
החוק הזה עבר, ובהצבעה בקריאה ראשונה ראינו פה רוב מאוד יפה, עד שהוגדר אי-אמון והפסקנו. הרוב הזה זה הרוב של המחנה הלאומי בציבור. הרוב של המחנה הלאומי בציבור נרמס בכנסת ישראל על ידי שתי מפלגות, ימינה ותקווה חדשה. את הרמיסה הזאת צריך לעצור, וצריך להקים פה ממשלת ימין לאומית. זה המהלך שאנחנו נוביל. אני אומר לכל מי שפה חושב שהספינה שלכם תמשיך לשוט: הספינה שלכם מקרטעת, היא עוד מעט שוקעת, והאמת, יש לאונייה הזאת ספינת הצלה קטנה אחת שיש בה מקום אחד פנוי. אני לא יודע מי יהיה הראשון שיקפוץ ויתפוס את המקום הזה, אבל כל החברים האחרים שלו יישארו מאחור.
אז אני מאחל באמת לכולם שתהיה פגרה טובה. נמשיך לעשות למען עם ישראל, לא רק בבית הזה, גם במקומות אחרים – גם בציבור, גם בכל המקומות והאירועים – ושיהיה חג פסח שמח וכשר לכולם. תודה רבה.
552 מילים של יואב קיש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.