קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
לא, יש לי עשר דקות. סידרתי זאת מול המזכירה – עשר דקות עכשיו ועשר דקות לקראת סיום הדיון.
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני שמח ששמחה נמצא כאן כדי לשמוע את הדברים שאני הולך לומר. אמרת למנסור עבאס תוך כדי שהוא מדבר כאן על הדוכן: יכולת לעשות את זה בצורה אחרת ולסיים את הממשלה.
אז אני אומר לך שהחוק הזה, בהצבעה הקודמת, שאתה הצבעת נגדו – אנחנו באנו בגישה שאנחנו רוצים לפתור את הבעיה, שהיא בעיה לא ביטחונית בעליל. אין לה שום קשר לביטחון המדינה, ואתה יודע שאתה ודומיך השתמשתם במושג הזה כדי לחפש איזושהי כשרות ערכית לעצמכם שאין אותה, אין אותה, כי החוק הזה נועד לירות, בירייה, אל ילדים, אל ההווה שלהם, אל העתיד שלהם, ולחסל למעשה כל אפשרות לאופק חיים ולתקווה בחיים.
זה מזכיר לי, שמחה, אירוע מאוד קשה עבורי באופן אישי כתושב כפר קאסם. ב-1956 בוצע טבח בכפר קאסם. פטימה סרסור, רחמת אללה עליה, אישה שהייתה בהיריון בחודש התשיעי – החייל שרצח אותה נתן לה, שמחה, שני כדורים: כדור אחד בראש – ואמר לה "זה שלך, זה עבורך", וכדור אחד בבטן – אמר לך "זה עבור העובר שבתוכך". אותו היגיון, אדון שמחה, ממשיך עד היום. יורים על הילדים, על ההווה שלהם, על העתיד שלהם; מסכלים עבורם כל אפשרות לאופק חיים, לחיים נורמטיביים, נורמליים. בואו תגידו לי איזה היבט של ביטחון יש בלמנוע מאימא – ואני מכוון לכל אימא, כולל השרה שמבקשת להעביר את החוק הזה – כאימא, הייתי רוצה לראות אותה במצב שהילדים שלה לא רשומים בתעודת הזהות שלה, והייתי רוצה לראות אותה במצב שהיא לא יכולה לעמוד ליד הראש של הבן שלה בבית החולים. תתביישו לכם. ואתם עוד באים לומר: שיקולים ביטחוניים. שקרנים. אין לכם זולת השיקולים הגזעניים. יהודי מצרפת – – –
טוב, אמרת את זה. אבל אמרת את זה, ואני אסביר לך. הפלת אותו בפעם הקודמת, כאשר אני ניסיתי לתקן במשהו את מערכת הערכים הקלוקלת שלכם באמצעות חבילת הבנות שנעשו עם הגורמים שהיו צריכים לממש את זה, והם יודעים. כאשר לא מימשו את ההבנות שנעשו, עכשיו העלאת החוק – האחריות, כל האחריות, היא על זה שמביא את החוק. על כן, אתה, אל תברח מאחריות. אם אתה – – –
שמחה, אם אתה מפחד ואם אתה לא מסכם עם החבר'ה שלך באופוזיציה – –
– – על מתכונת להפלת הממשלה בגלל שאתה פחדן, אל תבוא אליי בטענות.
אל תבוא אליי בטענות. אני נותן לך – – –
תקשיב. אני נותן לך את ההזדמנות, ויש עוד הרבה זמן. אנחנו נצביע נגד החוק הזה, גם כאשר אתם הופכים אותו להצעת אי-אמון – – –
אז אני אומר לך, כי אתה מפחד לעשות את זה.
– – רבים מי יעמוד בראש, אז לך תפתור את הבעיות איתם. לך תפתור את הבעיות. יש לך הזדמנות. תאזור אומץ, ויש לך הזדמנות.
אז אני בא ואומר: אם אתה יהודי צרפתי, שמחה רוטמן, אתה לא יכול להתחתן עם יהודייה מגרמניה. למה? למה אסור לך כיהודי צרפתי להתחתן עם יהודייה מגרמניה? למה אסור לך כיהודי גרמני להתחתן עם יהודייה ספרדייה? למה לאזרח הערבי-פלסטיני אסור שיתחתן עם בת הלאום שלו?
איבדתם את כל הערכים. אני אומר לך, אני באתי לעזור לך להחזיר במעט מהערכים האבודים שלך. אתה לא רוצה. עכשיו, כאשר לא קיימת את ההתחייבות – זהו, אני לא חייב לך כלום. אני מאפשר לך לעשות מה שאתה רוצה. אני תומך בך. יאללה, תאזור אומץ, אני תומך בך, אבל אל תברח מאחריות. אל תשקר לקהל שלך. אל תשקר לציבור שלך. הינה, אני נותן לך הזדמנות. ומפה מעל הדוכן אני אומר את זה: אל תשקר לציבור שלך. תעמוד מולם ותגיד למה אתה בורח.
על כן, אדוני היושב-ראש, תקשיבו: גם אם אתה משקר אלף פעם, השקר שלך לא הופך לאמת; וגם אם אתה מחפש את כל המילים היפות שבעולם כדי להפוך גזענות לחוק, גם אז אתה לא יכול. יש חוקים שמחוקק עושה שאינם חוקתיים, וההיסטוריה לימדה אותנו, מר שמחה, שמהרבה דמוקרטיות צמחו זוועות. אתם מביאים היום זוועה.
אתם מביאים היום זוועה, תקשיב, שגם דרום אפריקה של האפרטהייד הייתה מתביישת בה. גם דרום אפריקה של האפרטהייד הייתה מתביישת להכניס את החוק הזה לספר החוקים.
זה חוק גזעני. הינה, אני מבין את הבושה שלך. אני מבין גם למה אתה בורח – כי אתה לא מוצא לי תשובות.
ניסית להסביר בדרך שלך את הדברים – לא יצא לך, כי שמתי לך את הדברים בפרצוף. אז במקום לברוח, לך תתארגן. תביא את החברים שלך שיתארגנו. נותנים לכם הזדמנות – קבלו אותה.
אדוני היושב-ראש, בושה וחרפה למדינה שבספר החוקים שלה היה מאז 2003 החוק הגזעני, האכזרי, האנטי-דמוקרטי, החוק שעושק ילדים, שיורה להם בעתיד, בהווה, שמחסל כל אפשרות של חיים שלהם, של המשפחות שלהם, של האימהות שלהם. כל אימא שתרים יד עבור החוק הזה צריכה להתבייש לה, צריכה להתבייש לה. הבן בן השנתיים נמצא במיטה בבית החולים והיא לא יכולה להיות לידו, היא לא יכולה להיות לידו – בושה וחרפה.
ובכלל, כל מי שתומך בחוק גזעני זה, חוק מזעזע זה, אם היו עושים אותו על אוכלוסייה יהודית בכל מדינה בעולם – העולם היה קם ולא מתיישר, כי הוא נעשה נגד יהודים. אבל אם הוא נעשה נגד ערבים פלסטינים – הכול בסדר, מותר להתעמר בהם, מותר לעשוק אותם, מותר לירות להם בעתיד, בהווה, בעבר. מותר לעשות להם את הכול. תודה רבה.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת המכובדים, אני רוצה להתחיל את נאומי זה בלהפנות את דבריי אל החברה הערבית, ובפרט למשפחות הניזוקות מהחוק המפלה והמקפח הזה, הלא-דמוקרטי. אני מדבר על המשפחות הערביות שניזוקו בגלל הגישה של הפשיסט הזה, הפשיסט הקיצוני הזה ודומיו. זה יותר מ-18 שנים בא החוק הגזעני המפלה והמקפח הזה לכאן, לאולם הזה, כדי שיאושר בשקט מוחלט. בכל שנה, לאורך 18 שנים, בכל שנה מביאים את החוק הזה לאולם הזה, מצביעים עליו ומאשרים אותו בלי שאף אחד שומע על כך. שקט מוחלט. אף אחד לא יוצא עם הצהרות או האשמות, אפילו לא כדי להביך. כולם מבינים שאין ביכולתם להשפיע על המתרחש, ויכול להיות שזה המאפיין היחיד שיכול להיזקף לזכותם – שהם הבינו שאין ביכולתם לעשות כלום כדי לעצור את החוק הזה או לעכבו, ולכן החוק הזה היה עובר בשקט, ללא רעש, ללא דיון ציבורי, ללא דיון תקשורתי ובלי שכלי התקשורת יתייחסו אליו, והדברים היו ממשיכים ללכת כאילו אין אף אחד שיודע על החוק הזה.
מאז נכנסנו לקואליציה, אדוני יושב-ראש הישיבה, הפך הנושא הזה לשיח של כולם. הנושא הזה קיבל חשיבות בסדר-היום הציבורי ובדעת הקהל. האנשים התחילו לדבר על כך שיש חוק גזעני, מפלה, אנטי-דמוקרטי, אשר מקפח עשרות אלפי אזרחים, מונע מאלפי ילדים ומאלפי נשים את הזכויות האזרחיות הפשוטות ביותר שלהם. ומה הסיבה לחשיבות הזאת? לא כי הם, הח"כים הערבים, משתפים פעולה עם בן גביר וסמוטריץ' ושמחה רוטמן ויריב לוין, לא כי הם מרימים קול צעקה בכעס על החוק, אלא כי הם חושבים שקול הצעקה הזה יביך את הרשימה המאוחדת. איזה שיגעון זה? איזה שיגעון זה כשחבר כנסת בא לעבוד בהיגיון של רישום עמדות – אתה מציג עמדה והולך הביתה – ואלפי הניזוקים נשארים עם הסבל שלהם, כי הנושא לא מעניין אותך, אתה לא נפגע ישיר? אנחנו ברשימה הערבית המאוחדת עובדים הפוך מההיגיון הזה. אנחנו באנו, אדוני היושב-ראש, ובאומץ חתרנו למגע עם הנושא הזה, כי אנחנו יודעים שבמקום הזה, באולם הזה, יש יותר מ-80 חברי כנסת התומכים בחוק הזה, והדיבור על הפלתו בהיותו מקפח וכי הוא מונע מהילדים והנשים את זכויותיהם – הדיבור הזה לא הולך עם ה-80 האלה, התומכים בחוק הזה. לכן ניסינו להגיע לחבילת הבנות כדי לשפר את מצבן של אלפי משפחות ולשים את המודל שבהתאם לו יש להתייחס אל המקרים האלה, כדי לאפשר למשפחות האלה לחיות בכבוד, לילדים האלה לחיות בכבוד, לנשים האלה לחיות בכבוד. החבר'ה השתגעו והתחילו להסית נגדנו ולהאשים אותנו שאנחנו בעד החוק הנפשע הזה ושאנחנו לא רוצים להפיל אותו כמוהם – זה מה שהם טענו. רצו להפיל אותו והצביעו בניגוד להסכמה שהגענו אליה עם חבריהם בן גביר וסמוטריץ' ורוטמן ויריב לוין, והחוק נפל, ומאז נפילת החוק ועד היום הם לא הצליחו לתת אפילו תשובה אחת לילד שמנוע מלראות את אימא שלו ולאישה שמנועה מלהיפגש עם בעלה. הם רק הציגו ורשמו עמדה וזהו.
היום, לאחר שהחליט מי שהחליט שהוא רוצה להביא את החוק מחדש, עמדתנו הייתה ברורה כשמש: אמרנו שאנחנו נצביע נגד החוק הזה, משום שמי שהיה חייב לציית לחבילת ההבנות לא ציית לה. החלטנו שאנחנו מצביעים נגד החוק הזה גם אם יוחלט להפוך את ההצבעה הזאת להצבעת אי-אימון בממשלה. המוזר בעניין הוא שהקואליציה של אתמול, הקואליציה של הפשיסט הזה, הגזען הזה, הקיצוני הזה, המורשע ביותר מ-50 תיקים, הקואליציה הזאת שהפילה את החוק בפעם שעברה, כמובן עם הח"כים הערבים – כמובן הופתענו שאין קואליציה היום כדי להפיל את הממשלה, ולא רק את החוק, בגלל שהם הביאו אותו מחדש. יא עמי, האם הילד הזה, האישה הזאת – האם הם צריכים ממני שאני אציג עמדה וארשום אותה? היכן הם היום בעלי הברית האלה, אשר שיחקו את ההצגה שלהם ושיחקו תפקיד טוב בפעם שעברה? היכן הם היום מהברית שלהם באופוזיציה? למה הם לא שמו את ידיהם בידי המפלגות הערביות באופוזיציה? ואנחנו אומרים להם: לא רק שאנחנו רוצים להפיל את החוק, אנחנו נלך איתכם רחוק עד כדי הפלת הממשלה. למה הם הפנו לכם עורף? ואם כך הוא הדבר, אז זה שימוש רק במצבים שהם רוצים אותם לעצמם, ואז בעניינים המהותיים אין לכם שום השפעה.
למה אתם משלבים ידיים איתם כדי להוציא את דיבתנו ולהסית נגדנו ולשפוך את דמנו ולהאשים אותנו בבגידה ולהאשים אותנו באי-פטריוטיות? יש מי שסבורים, אדוני היושב-ראש, שפטריוטיות היא לבוא אל המקום הזה. הפטריוטיות היא לא לבוא אל המקום הזה – הפטריוטיות היא לשמור על האזרחים האלה אשר צריכים שנעמוד לצידם ונממש את זכויותיהם, ולא לעשות הצגות מעל הבמה הזאת. אתה בא אל הבמה הזאת רק כדי לצעוק ולהרים את היד ולהוריד אותה, ואתה לא יכול להשפיע על כלום. מה צריכה אותך החברה כשאין לך כל השפעה על שום סוגיה חוץ מהעובדה שאתה מציג עמדות ורושם וי? יכול להיות שהמקופחים האלה, הילדים והנשים, צריכים את הצעקות האלה ואת הצגת העמדה שלך? אולי הם לא צריכים את העזרה שלך אלא לנסות לפתור את הבעיות שלהם? וכשהרשימה הערבית המאוחדת באה ורצתה לפתור את הבעיה הזאת, האשמתם אותנו בבגידה הגדולה ביותר, שפכתם את דמנו, ורציתם להישאר חלק מתופעת משחק ההצגות ולשקר לאנשים – האישה הזאת שלא נפגשת עם בעלה, והילדים האלה שלא מקבלים את הזכות שלהם לראות את אביהם, והילד ההוא ששוכב על המיטה בבית החולים ואימא שלו לא יכולה להיות לידו כי הוא לא רשום בתעודת זהות שלה. לא רוצים משום חבר כנסת, לא מהמפלגות המרכיבות את המשותפת, באופוזיציה – עם הליכוד ובן גביר וסמוטריץ' והמפלגות הדתיות – בשקר שהם חוזרים עליו כל פעם מחדש; הח"כים הערבים שבברית עם האופוזיציה אומרים שיש ברית היסטורית בין המפלגות הדתיות לבין הח"כים הערבים, ו"אתם ברע"מ משבשים את הברית הזו". מספיק לשקר. המפלגות הדתיות הביאו את חוק הלאום; המפלגות הדתיות מצביעות על החוק הגזעני, המפלה, האנטי-דמוקרטי הזה והן מצביעות על החוק הזה בכל שנה זה 18 שנים; המפלגות הדתיות תמכו בחוק קמיניץ ובכל החוקים הגזעניים שחוקקו פה, במקום הזה, ואתם באים להגיד "ברית היסטורית". איזה יופי של ברית היסטורית כשאינך יכול להביא דרכה אפילו לא הישג אחד.
מספיק ודי. האנשים רואים את הכול. האנשים התחילו ללגלג עליכם. אתם עולים על הבמה לעשות הצגות, עולים על הבמה להציג עמדה כלפי העמית שלך מהרשימה האחרת, כי הוא החליט באומץ לחתור למגע עם הסוגיות החשובות והבוערות אשר מדירות שינה מעיני החברה הערבית שלנו, ולאחר מכן אתם מצפים מאיתנו בכל הזדמנות להפיל את הממשלה. האם הפלת הממשלה ניתנת כמתנה לחברים שלכם סמוטריץ' ובן גביר ויריב לוין, או אולי הם צריכים להיות איתך ולידך בסוגיות המעניינות אותך?
היום אנחנו באנו ואמרנו לכם שאנחנו נותנים לכם ארבע אצבעות להפלת הממשלה בגלל החוק הזה. למה ברחה לכם הברית שלכם והוא עזב אתכם לבדכם? וכשאמרנו את זה ודיברנו על שמחה רוטמן, אשר בורח מהציבור שלו, כשהוא משמיע לנו תמיד את דבריו הקיצוניים – כששמנו אותו בפינה, הוא ברח מהאולם, והח"כים הערבים החלו לעלות על הבמה הזאת אחד אחרי השני, לא כדי להפנות את החיצים שלהם אל שמחה רוטמן ויריב לוין וסמוטריץ' ובן גביר, שנטשו אותם לבד. לא. עלו לפה אחד אחרי השני שישה חברים – הם עלו לפה כדי להגיד: יא רע"מ, למה אתם מפנים את האצבעות שלכם כלפי שמחה רוטמן? אתה מרחם על שמחה רוטמן או שאתה צריך לרחם ולעבוד למען האישה והילד והגבר שסובלים מהפשיעה של שמחה רוטמן? למה להפוך את האיזון? אתה רוצה ממני להפיל את הממשלה בכל הזדמנות, וכשיש לי עכשיו ביד את ההזדמנות החשובה ביותר, כשאתה צריך להביא את אנשיך כדי שנפיל את הממשלה – האנשים היום חכמים ומבינים עניין. האנשים של היום, אי-אפשר לרמות אותם בשקרים ובהצגות. האנשים יודעים שיש הרבה דומים לשמחה רוטמן במקום הזה, והם תמיד מביאים חוקים גזעניים, והפלת כל שותפות פוליטית שיש לנו עליה השפעה היא בעצם מתנה שאתם נותנים לאנשים האלה. ובכל זאת, כששמנו אותם בפני בחינה ואמרנו לכם: תביאו אותם, אנחנו רוצים להפיל את הממשלה בגלל החוק המקפח הזה – נטשו אתכם לבד ללא כל בסיס של השפעה חוץ מהעובדה שאתם עולים לתקוף אותנו ולקלל אותנו ולהאשים אותנו ולהציג עמדות.
אין לכם מה לעשות. העיסוק המרכזי שלכם הוא מה עשתה רע"מ, מה עשו מנסור עבאס ומאזן גנאים ואימאן ח'טיב ווליד טאהא: הם נשמו, עלו במדרגות, ירדו במדרגות, ישבו על הכיסא, קמו מהכיסא. תעבוד לטובת האנשים, למען השם, ואם לא – חפש לך עבודה אחרת שתביא תועלת לאנשים. ההגעה למקום הזה היא לא בשביל פוזה והצגת עמדות וצעקות ריקות מתוכן, לדפוק עם הידיים למעלה ולמטה; ההגעה לפה היא למטרת חתירה למגע עם הסוגיות באומץ. כן, אנחנו במקום שאיננו אוהבים אותו במיוחד, אבל אנחנו בו כי במקום שאתם נמצאים אין כל בסיס של השפעה. אתם שווים לכלום. מספיק ודי. נמאס לנו מכם. מספיק. תעשו משהו שמועיל לבני האדם, תעשו משהו שמועיל לאנשים. סיסמאות והצגות – לאנשים נמאס מזה.
בסוף דבריי: אנחנו נצביע נגד החוק הזה, ואף אם יהפוך לאי-אמון בממשלה אנחנו נצביע נגדו, והלוואי שתביאו את בני בריתכם להשתתף איתנו בהצבעה כדי שנפיל את הממשלה. יישר כוח.)
2,228 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.