קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני שמח על המסך הזה. הבנתי שעליו אני צריך לראות את השעון שלי, כי אני לא רואה את השעון הרחוק. הבנתי שפה – – –
אם אפשר, כן, כי פשוט זה גם קטן לי, ואני חשבתי שזה יהיה בגדול על כל המסך. אם אפשר.
טכנית, שיעשו את זה אחר כך. בסדר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חוק האזרחות והכניסה לישראל, לא כשמו הוא. זה לא חוק של מתן אזרחות ולא חוק של כניסה לישראל, זה בדיוק ההפך. החוק הזה בא לעשות בדיוק את ההפך מהשם שלו – החוק הזה בא למנוע אזרחות ובא למנוע כניסה לישראל. אבל לא לכולם, החוק הזה בא באופן ספציפי למנוע אזרחות וכניסה לישראל בעיקר מבני העם הפלסטיני. כל שאר הדברים זה מכבסת מילים.
עכשיו, זה שקראו לו ככה, זה אומר שהם עושים את זה במודע. לא סתם בחרו את השם. הרי הם יודעים שהחוק הזה הוא חוק דמוגרפי, מי שמחוקק את החוק. ופה שמעתי המון טענות לרוטמן. זה לא רוטמן שעושה את החוק, יש גם בקואליציה וגם באופוזיציה. בינתיים מי שמעביר את החוק היום זה שקד. מתווספים אליה רוטמן ואחרים, אבל מי שמוביל את החוק הזה – כדי להגיד את האמת לאנשים – זאת הממשלה. אני מבין שחלק ממרכיבי הממשלה מתביישים שהם חלק מהממשלה ורוצים לשקר לציבור, להפיל את זה על רוטמן, אבל זה פשוט לא יעבוד, כי הציבור הרבה יותר חכם ממה שהם חושבים. השקר הזה בעיניי מוכיח את הכול. מכבסת המילים, הניסיון הזה לקרוא לחוק מה שהוא לא, לקרוא לזה בדיוק ההפך מהמטרה שלו, מעידים שהדבר הזה נעשה במודע, לא במקרה. הם בוחרים את זה, הם מבינים, הם מנסים את מכבסת המילים, ולכן הפשע הזה הוא פשע שנעשה במודע על ידי מי שמוביל אותו.
עכשיו אנחנו, חברים, מדברים על חוק האזרחות. האזרחות זה הקשר הכי חשוב בין האזרח למדינה. זה יסוד בכל משטר שמתיימר להיות דמוקרטי. אנחנו לא מדברים על דבר שולי. האזרחות זה המהות של הקשר בין האזרח למדינה, ולכן יש לחוק הזה חשיבות מאוד גדולה ברמה של איזה משטר יש פה במדינת ישראל. האזרחות – במדינת ישראל יש כל מיני סוגים. במדינת היהודים יש יותר מסוג אחד של אזרחות. יש אזרחות ליהודים, וזאת נותנת לך זכויות וכו', ויש אזרחות אחרת.
יש אזרחות לאזרחים הערבים הפלסטינים במדינה, ויש היררכיה בין האזרחויות. יש אזרחות של הגזע העליון, היהודי, שמגיע לו יותר, ויש אזרחות לאנשים שהם פחות. ככה זה במדינה. מה זה החוק הזה של האזרחות? זה אומר שיש יותר מאזרחות. הזכות הבסיסית של כל אזרח בכל מדינה, יש בה היררכיה בתוך מדינת היהודים. יש סוגים של אזרחות במדינת היהודים. יש העדפה ליהודים, ולאוכלוסייה הילידית יש אזרחות שהיא פחותה. זה מייצר היררכיה בין האזרחויות. עכשיו בסוף ישראל כועסת על אמנסטי. למה כועסים על אמנסטי? אין יותר אפרטהייד מהדבר הזה. כשאנחנו מדברים על אזרחות, הדבר הבסיסי, המהותי, בקשר בין אזרח למדינה, בזה יש היררכיה, וליהודים יש יותר – זה אפרטהייד, זאת ההגדרה של אפרטהייד.
אוקיי, עכשיו אנחנו דיברנו פה, שמענו הרבה התקפות, רוטמן, כאילו רוטמן הוא זה שהביא את החוק. לא. בענייני גזענות בישראל הגזענים בכנסת הם לא מיעוט. אנחנו חייבים לראות את האמת. לחוק הזה יש תמיכה מקיר לקיר כמעט בכנסת. מי מתנגד באמת לחוק הזה? מי מתנגד מהותית, בצורה משמעותית, מתוך 120 חברי הכנסת? אז יש את הערבים, שמתנגדים באמת לחוק הזה, ויש את מרצ שאולי מנסה, אבל אם זה יביא למשהו רציני, למשבר רציני, הם יעבירו אותו. אז מתוך 120 יש במקרה הכי טוב 16 נגד. זה במקרה הכי טוב. יש 104 בעד. אין עוד דבר שיש בו קונסנזוס בכנסת כמו הנושא של הגזענות. בזה הכנסת מובילה. אין שום דיון ענייני מהותי לגבי הפגיעה בכל זכויות האדם הבסיסיות שהחוק הזה מוביל לה. יש קונסנזוס. ברגע שהם לא יהודים, מותר לפגוע בהם. ככה חושבים היהודים במדינת היהודים.
ולמה כל כך קל לפגוע באוכלוסייה הערבית הפלסטינית? כי הם נולדו לגזע הלא-נכון. במדינת היהודים, כדי שיהיו לך זכויות אמיתיות מעוגנות בחוק, אתה צריך להיוולד לגזע הנכון. אתה צריך להיות יהודי. אז הם ירגישו שיש פה משהו נורא שהם עושים: הם פוגעים בזכות שלך להחליט עם מי להתחתן, במי להתאהב, עם מי לבנות משפחה; ביכולת שלך כאדם לנהוג, לנהוג, רישיון רכב שיהיה לך; ללכת לעבודה, ללוות את הילדים שלך לבית ספר, לחיות עם המשפחה שלך – דברים בסיסיים. זה מגיע לך במדינת היהודים אם אתה יהודי. אם אתה ערבי, יש על זה כל מיני הגבלות, והחוק בא לחוקק את ההגבלות האלה.
כפילות המוסר הזאת בין ההצהרות על מה שקורה היום, עם הפלישה הרוסית באוקראינה, לבין מה שהממשלה וחלק מהאופוזיציה עושים פה היום – היא לא תעבור. אפשר לשקר לחלק מהאנשים חלק מהזמן, אי-אפשר לשקר לכל האנשים כל הזמן. אנחנו שומעים את כל השיחות הקשות האלה על כל הקשיים שעכשיו עוברים האוקראינים בגלל הפלישה הרוסית וכמה קשה, ובסוף מה אומרים? צריך להציל את היהודים. ומביאים לנו חוק שפוגע בזכויות הבסיסיות של האוכלוסייה הילידית, שהזכויות שלה נובעות לא מזה שיש פה את מדינת ישראל; הזכויות שלנו נובעות מזה שאנחנו האוכלוסייה הילידית כאן בארץ, לפני ישראל, לפני המהגרים שהגיעו. אנחנו היינו פה, ומכאן נובעות הזכויות שלנו.
הפיקציה עכשיו של הטיעון הביטחוני, כבוד היושב-ראש, אנחנו שומעים את זה. קודם כול מספרית, המספרים שהביא השב"כ מוכיחים שהטיעונים האלה הם סתם קלישאה. במספרים של השב"כ, במה שהובא לוועדת החוץ והביטחון, הטיעון הביטחוני – אין קייס; מספרים שוליים, לא נכונים, וכשנכנסים לעומק רואים שלא מדובר בשום דבר רציני, כך שהמספרים שיש בידי המדינה, בידי השב"כ, שאמור להוביל פה את החוק, אומרים שאין כלום, אין בעיה ביטחונית.
ואתה יודע מה, כבוד היושב-ראש? גם אם יש, גם אם יש, המספרים מוכיחים שאין. אבל אם כן וישנו כלל, החוק הזה רוצה להביא כלל שאומר, כבוד היושב-ראש: אם יש לך מישהו במשפחה שפגע בביטחון – של היהודים, כמובן, לא בביטחון של הערבים – צריך לשלול את האזרחות מהמשפחה שלו. תאר לעצמך שהיינו מקבלים את הכלל הזה אבל על כל האזרחים, כולל יהודים, שאם הם פגעו בביטחון של הערבים הפלסטינים, תישלל אזרחותם. עכשיו, מי יישאר לכם פה במדינה? מי יישאר לך פה בכנסת? אם לוקחים בדיוק את אותו כלל ואומרים: אם מישהו פגע בביטחון הקבוצה האחרת, הוא ומשפחתו לא יקבלו אזרחות, מי יישאר פה במדינה? כמה יהודים יישארו לכם פה? אם זה כלל וחוק ואמור לעשות שוויון בין כל האזרחים, בואו, תעשו את הכלל הזה על כולם. אם יש לכם את האומץ ואתם באמת מאמינים בשוויון, ואתם באמת מאמינים שאם בן דוד של הבן דוד של לא-יודע-מי פגע בביטחון המדינה, לכן מישהי פה לא יכולה לקבל אזרחות, בואו תחילו את זה על כולם, נראה מי יישאר פה.
רע"מ ומרצ והתנגדותם לחוק הזה – תשמע, אני באמת לא יכול להבין את ההתנהגות הזאת. אני שמעתי כמה אמירות חשובות של החברים ברע"מ היום, שעקרונות אי-אפשר לחלק. נכון. אי-אפשר אתמול להצביע עם הצבא, בתמיכה בצבא, ולבוא היום לצאת נגד החוק הזה. דרך אגב, הבעיה היא לא החוק הזה, הבעיה היא הממשלה. אפשר להפיל אותה. היא יושבת על הקולות שלכם. עכשיו, אתם יכולים לשקר לחלק מהציבור, זה יכול גם לעבוד, תוכלו לקבל תמיכה בחלק מהציבור, אבל בסוף האנשים רואים. אי-אפשר אתמול עם והיום – אי-אפשר, זה פשוט לא יעבוד. אם כבר דיברתם על אומץ, שיהיה לכם את האומץ להגיד את האמת לאנשים.
וגם מרצ, זה ממילא עומד על הקולות שלכם. ואם לא, היום אתם רוצים – אפשר להפיל את הממשלה מחר. אפשר להגיד לממשלה שהחוק הזה לא עובר, ואם הוא עובר, לא תהיה ממשלה. הרי גנץ, על דברים הרבה יותר לא חשובים, כמו פנסיות לעשירים של הצבא, איים, וזה עבד. על דברים הרבה פחות לא חשובים היה אפשר להפיל. אם על זה לא מפילים ממשלה, על מה כן? אם בעניין אזרחות לא מפילים את הממשלה, אז על מה כן? מה הקווים האדומים שלכם, אם יש לכם כאלה בכלל?
ממשלת השינוי לרעה לא מביאה לנו רק את החוק הזה, כבוד היושב-ראש. פחות משנה שהיא נמצאת, והיא כבר הביאה לנו המון אסונות. יש לנו גם את הפגיעה המתמשכת – במספרים אנחנו רואים את זה – לגבי מסגד אל-אקצא, שזה האנשים של בנט, זה הציבור שלו. מנכ"ל מועצת רשע לשעבר הפך להיות ראש ממשלה, האנשים שלו עכשיו הם אלה שמובילים את המדינה, ואנחנו רואים במספרים פגיעה הרבה יותר קשה והרבה יותר גבוהה במסגד אל-אקצא. יש גם את הפיכת התושבים הערבים לקבצנים. החליטו, בהובלת רע"מ, שמותר להרוס את הנגב, מותר להמשיך את הכיבוש ולהעמיק אותו ואת המצור על עזה, ומותר להמשיך את הגזענות ואת החוק שמובילים היום. הכול בסדר. בסוף רע"מ תיקח קצת כסף בעניינים האלה וזה יסדר את העניינים.
זה הופך (אומר בערבית: את עם הענקים לעם הקבצנים,) זה מה שזה עושה. ואנחנו רואים את כל מה שקורה בבורקה ובביתא ובכל השכונות הערביות בירושלים, ואנחנו רואים את הפגיעה היום-יומית באחים שלנו בנגב, ואנחנו רואים את הריסת הבתים בכל מקום. אנחנו רואים את כל התוצאות של מדיניות הממשלה הזאת. אנחנו לא מדברים רק על החוק הגזעני הזה, אנחנו מדברים על מדיניות שהיא מדיניות הרסנית כלפי כל מה שהוא ערבי ופלסטיני.
כבוד היושב-ראש, הבעיה זה שיש קונסנזוס על גזענות ואין קואליציה לאופוזיציה. הרי המספרים ידועים: יש פה קואליציה של 61 ואופוזיציה של 59. חלק מהקואליציה אומרים שאת החוק הזה הם לא רוצים להעביר. מספרית, מתמטית, אין בעיה – החוק הזה לא יכול לעבור. למה הוא כן יכול לעבור? איך זה קורה? למה הוא עובר? אם אין לו רוב מספרי, למה הוא עובר? כי יש קונסנזוס. על מה הקונסנזוס? הקונסנזוס הוא נגד כל מה שהוא ערבי ופלסטיני. הקונסנזוס הוא שליהודים מותר להיות גזענים במדינת היהודים. החשיבה הזאת, שכאילו לרוב היהודי במדינה מגיע יותר – למה? כי הם נולדו יהודים – זאת גזענות, זאת ההגדרה של גזענות. וכדי להיות חלק מהקבוצה הזאת, כבוד היושב-ראש, אתה צריך להיוולד לשם. זה לא קשר של אזרח מדינה. אתה צריך להיוולד עם הגנים הנכונים. החוק אומר לך שאתה צריך אימא יהודייה. ככה לא בונים מדינה. ככה לא בונים דמוקרטיה, לפחות. אפשר לבנות מדינה, בהחלט; ככה בטוח לא בונים דמוקרטיה. והקשר הזה של האזרחות הפחותה מנציח את האי-שוויון בין הערבים ליהודים במדינה.
במקום תקין, לפחות אלה שעלו לפניי ודיברו פה, דיברו על עקרונות – אם הם באמת מאמינים במה שהם אמרו, את החוק הזה היום אפשר להפיל. יש עוד זמן להסביר לשותפים שלכם בממשלה שזה קו אדום ועל זה מטילים וטו, ואם בדבר כל כך בסיסי ומהותי לא מפעילים את הווטו, זה אומר שאתם חסרי משקל שם. תודה רבה, כבוד היושב-ראש.
1,636 מילים של סמי אבו שחאדה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.