קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, אני שמח מאוד לעמוד כאן ברגע הזה, אולי הייתי אומר אפילו נרגש, מכיוון שאני חושב שאנחנו עושים עכשיו דבר חשוב מאוד, נכון מאוד וטוב למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
לפני בערך חצי שנה הביאה לכאן שרת הפנים חוק רע, חוק האזרחות, הוראת השעה, במתכונתו הקודמת, שהייתה גם אז רע במיעוטו, אבל בממשלה שבסופו של דבר נשענת על אויבינו, על תומכי טרור אנטי-ציונים, וממילא שר הפנים או שרת הפנים, שהחוק במתכונתו הקודמת העניק לו את הסמכות הבלעדית לאשר את הבקשות החריגות לאיחודי משפחות – אותה מכבסת מילים שבסופו של דבר מה שעומד מאחוריה זה זכות שיבה שקטה של ערבים לתחומי ישראל הקטנה – בסיטואציה הפוליטית הנוכחית זה היה חוק רע. שוב, כאשר שר הפנים בממשלה יהודית, לאומית, ציונית, מפעיל שיקול דעת ענייני שבסופו של דבר נשען על האינטרסים של המדינה היהודית, וחזקה עליו שהוא עושה שימוש בשיקול הדעת שהעניק לו החוק במשקל, במידה ובמשורה, במינימום ההכרחי, אז זה היה חוק סביר. אבל כאשר שר פנים לא יכול לקבל החלטות בשיקול דעת ענייני לטובת מדינת ישראל כמדינה יהודית, אלא נתון לסחיטה מתמדת של מנסור עבאס וחבריו – ועכשיו דמיינו, כפי שהסברנו אז, את מנסור עבאס דופק בדלתה של אילת שקד, טוק-טוק-טוק, סטפה של בקשות: אם את זה את לא מאשרת, אנחנו מפילים את הממשלה, ואילת שקד, שקיבלה, לצערי הרב, יחד עם חבריה, החלטה עקרונית להקים את הממשלה הזאת למרות שהיא רעה מאוד לאינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, העדיפה את השיקול הפוליטי על פני טובת העניין, הייתה כנראה נכנעת ומעדיפה את שרידותה של הממשלה ואת הקריירה הפוליטית שלה, ולכך לא יכולנו להסכים. לא יכולנו להסכים להעניק את מפתחות זכות השיבה למנסור עבאס, שיכפה על אילת שקד באיומים קואליציוניים להיענות לדרישותיו. לכן הפלנו את החוק הזה.
צריך להודות על האמת, היו גם מחברינו מי שמתחו עלינו אז ביקורת. האשימו אותנו שעשינו פוליטיקה על חשבון ביטחונה של מדינת ישראל. טענו שכל המטרה שלנו הייתה להראות כמה הממשלה הזאת רעה, כמה היא לא ציונית, כמה היא לא מסוגלת לעמוד על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, וכדי להוכיח את הטענה הזאת הסכמנו להמר על ביטחונה ולהפיל חוק חשוב. אמרנו אז, ואני שמח שאנחנו מוכיחים היום, שזה לחלוטין לא המצב. כאמור, הפלנו את החוק ההוא כיוון שהוא היה רע בסיטואציה הנוכחית, והתחייבנו לעשות הכול, ואנחנו מוכיחים עכשיו שהצלחנו, כדי להעביר חוק טוב יותר, שיתאים לממשלה הזאת.
בחוק הזה אכן נכנסו ארבע תוספות מאוד מאוד חשובות, שוב, שהן חיוניות לביטחונה של ישראל, לזהותה היהודית ולמאזן הדמוגרפי: ראשית, מכסות – שוב, החשש היה שהמכסות תיפרצנה, מכיוון שמנסור עבאס ידרוש ושרת הפנים תהיה חייבת לתת. החוק הזה קובע עכשיו שאם השרה תרצה לקבוע מכסות, היא תצטרך לבוא אל הכנסת ולעבור תהליך שלם ויש ברירת מחדל. אם לא – הולכים שלוש שנים אחורה ומה שהיה הוא שיהיה. סביר להניח, המצב הגיאופוליטי כאן לא השתנה, מה שהתאים אז יתאים היום, וזה יהיה המינימום ההכרחי; גם הוא לא באמת הכרחי, אבל בסדר. הסיטואציה שנוצרה עם בג"ץ וכו' – המינימום ההכרחי. אז מכסות נכנסו.
שקיפות – כן, אחת לרבעון יינתן דוח לשתי ועדות בכנסת בדיוק על מספר הבקשות שהוגשו וכמה אושרו, כך שנוכל לאכוף את נושא המכסות, וחס וחלילה לאף אחד לא יהיה יצר הרע לעבור על הוראות החוק בחדרי-חדרים, מתחת לשולחן, ולפרוץ את שעריה של מדינת ישראל לזכות שיבה שקטה.
שלישית, נקבע באופן מפורש שמי שיקבל מעמד זמני ויפר אמונים למדינת ישראל – המעמד הזה יישלל ממנו אוטומטית. שרת הפנים תהיה מחויבת על פי חוק לשלול את המעמד. אני רוצה להמחיש: לפי דוח השב"כ, שנדמה לי פורסם לפני כחודש, ש-40% – נכון, חבר הכנסת רוטמן – 40% מהמעורבים בנגב בפרעות מבצע שומר החומות הם צאצאים של איחוד משפחות – אז אלה מהם שהם אזרחים – מאזרחים לא יהיה אפשר לשלול, אבל כן, הרבה מאוד מהמעורבים בפרעות מבצע שומר החומות מקרב הפזורה שנמצאים כאן מתוקף אותו מעמד זמני – המעמד הזה יישלל והם יחזרו לשטחי הרשות הפלסטינית. זה דבר מאוד משמעותי. אותו הדבר בעכו ובלוד: כל מי שקיבל כאן מעמד מתוקף איחוד משפחות ויפעל נגד מדינת ישראל, יוותר על המעמד. זה תיקון מאוד מאוד חשוב.
כמובן, תוספת רביעית חשובה מאוד – אותה פסקת מטרה. צריך להבין, עד היום, למרבה הצער, שלא לומר מבוכה, כאשר באו נציגי מדינת ישראל להצדיק את החוק בפני בג"ץ, אז הם נשענו אך ורק על תכלית ביטחונית, נקרא לה טקטית, זאת אומרת, איום ביטחוני מיידי שנשקף כתוצאה מאותם אנשים שבאים משטחי הרשות הפלסטינית אל תוככי ישראל הקטנה. הטיעון הזה התקשה מאוד לעמוד. כידוע, יותר מפעם אחת החוק הזה צלח את משוכת בג"ץ ממש על הקשקש, על חודו של קול אחד, והטיעון של מתנגדיו היה: בסדר, עם כל הכבוד לצרכים הביטחוניים הטקטיים, תמצאו פתרונות אחרים. אני אומר לכם את האמת, זו לא הייתה תכליתו של החוק הזה, אבל בגלל שלמדינה אין אומץ – אני לא רוצה עכשיו להרחיב; זה קורה הרבה פעמים מול בג"ץ, סוג של איזה ביצה ותרנגולת. לפרקליטות אין אומץ, או לממשלה שאמורה לשלוח את הפרקליטות אין אומץ לומר את האמת בפני בג"ץ, ואז מתקבל פסק דין, והולכים ומצירים את מרחב התמרון של הממשלה בעניינים יהודיים וציוניים.
אבל עכשיו החוק קובע באופן מפורש את תכליתו, ואני אקרא לכם את סעיף המטרה, והוא חשוב מאוד: מטרתו של חוק זה היא לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, ובצידו הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל – ותשימו טוב לב: והכול בשים לב להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה.
לשמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה. תודה לחבר הכנסת האוזר. תכף נגיע, בשלב התודות, גם אליך.
אבל זה משמעותי. מכאן ואילך החוק לא אמור לתת מענה רק עכשיו לאלה שיש חשש ביטחוני קונקרטי ברזולוציה גבוהה, אלא שיקולים של ביטחון לאומי, שיקולים של דמוגרפיה, של מדינה יהודית ודמוקרטית. הדבר הזה קודם כול הוא אמת, וצריך לומר אותו ולא לשקר לבג"ץ, ואני משוכנע שהוא גם יחסן את החוק הזה בצורה הרבה יותר משמעותית.
אלה ארבע תוספות מאוד משמעותיות: מכסות, שקיפות, שלילה, ואולי הייתי צריך להתחיל מסעיף המטרה. החוק הזה הרבה יותר טוב ממה שהיה בשנים הקודמות, וכפי שאמרתי, הוא בוודאי מתאים יותר לסיטואציה הפוליטית הנוכחית שבתוכה אנחנו נמצאים.
כאן אני כמובן רוצה לומר את התודות: בראש ובראשונה לחברי חבר הכנסת שמחה רוטמן, שלקח על עצמו, בשליחותנו, את המשימה הזאת ועמל עליה חודשים. אני מוכרח להודות שגם אני הרבה פעמים במעלה הדרך לא האמנתי שיש סיכוי. חשבתי שמהתלים בו וכמעט אפילו ריפיתי את ידיו, אבל הוא התמיד בנחישות, במקצועיות, בחוכמה, ביכולת להתנהל פוליטית. שמחה חדש בפוליטיקה, אבל מהר מאוד למד את המגרש, את הכללים, את דרכי העבודה, והוביל את זה. שמחה ואני היינו בהתייעצויות ממש על בסיס יום-יומי, ועבדכם הנאמן – מול יתר ראשי מפלגות האופוזיציה. כמעט כל שבוע, בישיבות הקבועות שלנו ביום שני, הנושא עלה ונתנו סטטוסים. יצרנו מצב של חזית אחידה באופוזיציה. אז תודה לשמחה ותודה לחבריי ותודה לכל שותפיי לאופוזיציה.
תודה כמובן לחבר הכנסת רם בן ברק, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שיש לי איתו מחלוקות עצומות בהרבה מאוד נושאים, אבל כאן הוא הוביל את זה ביד רמה ובשום שכל, מתוך אחריות כבדה. אני חושב שהוא פשוט הבין שצדקנו בהתנגדות אז.
תודה רבה לחבר הכנסת האוזר, שהגיש גם הוא הצעת חוק שמוזגה והיה שותף מלא. גם על צביקה יש לי כידוע כאבי לב גדולים מאוד, על ההחלטות הפוליטיות שהוא קיבל, אבל בעניין הזה הוא פעל נכון. ולחבר הכנסת אבי דיכטר, שגם לו הייתה הצעת חוק שמוזגה והיה פעיל ומעורב בדיונים האלה. כמובן לשרת הפנים אילת שקד, שכידוע אני לא חוסך את שבט ביקורתי ממנה, אבל פה צריך לומר מילה טובה, מודה ועוזב ירוחם. היא אזרה את האומץ לחזור בה מהסיכומים וההתחייבויות שנתנה למרצ ולרע"מ באותו הלילה של החוק הקודם, סיכומים חמורים מאוד.
אני כמובן יוצא מנקודת הנחה שגם פה אין איזה סיכומים מתחת לפני השטח שאנחנו לא יודעים עליהם והתחייבויות, חס וחלילה, חמורות כנגד. אבל בהינתן שמה שאנחנו יודעים זה מה שיש באמת, אז היא הבינה את גודל השעה, שיתפה פעולה עם חבר הכנסת רוטמן, וביחד הבאנו את המתווה הזה. אני אומר שוב, הוא מתווה נכון וטוב, הוא לא מושלם, ואנחנו לא נפסיק לחתור לחוק-יסוד: ההגירה, וממילא אחר כך לחוק קבוע ומתוקן, חוק אזרחות, שכמובן יישען על כל אותן התכליות של חוק-יסוד: ההגירה, שנשען גם הוא על חוק-יסוד: הלאום.
בתודות דיברתי כמובן על שותפיי באופוזיציה. אני רוצה לומר ליריב לוין, מרכז האופוזיציה, שליווה את זה לכל אורך החודשים ונתן הרבה אמון – אני מוכרח להודות שיריב לא תמיד הסכים, אבל בסוף ידע לגבות ולתת אמון. איך הוא אמר? אתם המובילים של העניין מטעמנו, אז אנחנו עומדים מאחוריכם. בימים האחרונים יואב קיש, ידידנו, שמנהל אותנו פה ביד רמה, גם בכישרון, בשום שכל, במקצועיות, נכנס חזק לעניין ונתן את הגיבוי. בעבודה משותפת, ברוך השם, הבאנו את התוצאה הגדולה הזאת.
אני מסיים. אני רוצה להפיק שלוש תובנות מהאירוע הזה בהקשר הפוליטי הרחב: 1. אני חושב שזאת הוכחה נוספת לכך שזו ממשלה רעה. העובדה שהחוק הזה יעבור עם האופוזיציה, הממשלה הזאת, הקואליציה הזאת, איננה ציונית ואיננה יכולה לעמוד על האינטרסים החשובים והחיוניים ביותר של מדינת ישראל. ואולי מצווה גוררת מצווה. החברים בתוך הקואליציה הזאת שהיו שותפים למהלך הזה עכשיו, יעשו קצת חשבון נפש במושב, יפרקו את הקואליציה הנוראה הזאת ויחזרו להקים קואליציה יהודית, ציונית ולאומית טובה לישראל, ישימו בצד יריבויות, משקעים, כעסים, וישלבו ידיים. הינה, הוכחנו שאפשר. אבל לא חד-פעמי – צריך לעשות את זה כל הזמן, ממשלה טובה.
2. אנחנו הוכחנו שאנחנו אופוזיציה אחראית. הפלנו חוק רע ועמלנו קשה, וברוך השם הצלחנו להעביר חוק טוב. אנחנו נוהגים כך לכל אורך הדרך. דברים טובים – אנחנו תומכים; דברים רעים – אנחנו נלחמים.
3. אם חלילה ההפצרות שלי בחלק הראשון לא ייענו והשותפים שבעבר הגדירו עצמם ימין בתוך הממשלה הזאת לא יפילו אותה, אז לפחות תלמדו מכאן לקח.
צביקה, זה בסדר. אני מבין שאתה לא אוהב את מה שאני אומר עכשיו, ובכל זאת, תן לי בבקשה לסיים.
רע"מ ומרצ נדבקו לכיסא ולא מפרקים את הממשלה, ואתם רואים, אפילו על אירוע כזה. אז הם עושים זעקות של כאילו. את המשחקים האלה כולנו הרי מכירים – צועקים, מגישים 50,000 הסתייגויות, צועקים כאן וכו'. בסופו של דבר לא מפרקים את הממשלה. זה אומר שאתם, האגף הימני, יכולים וצריכים לעמוד על שלכם הרבה יותר. זעקנו כאן הרבה על זה שגנץ יכול להשבית את המליאה פה על הפנסיות של החברים שלו ורע"מ על חוק החשמל, ורק אתם מעולם לא הצבתם קו אדום ואמרתם: זה מה שחשוב לנו ועל זה אנחנו מתעקשים. מה היה התירוץ שלכם? נו, מה אנחנו יכולים לעשות? אנחנו בני ערובה בממשלה הזאת וכל דבר שנעשה יביא להפלתה. אז הינה, מוכח עכשיו שאפשר לקדם מהלכים ימניים, ציוניים ולאומיים בכנסת הזאת, ורע"מ ומרצ צועקים – בסדר, אז יצעקו – והשיירה עוברת, ואנחנו כאופוזיציה לאומית וציונית נעמוד כאן במושב הבא ונזכיר לכם את זה ונדרוש מכם: כן, אתם יכולים להקים את אביתר ועוד עשרה כמוהו והממשלה לא תתפרק; ואתם יכולים להסדיר את ההתיישבות הצעירה והממשלה לא תתפרק; ואתם יכולים ליישב את הנגב והגליל והממשלה לא תתפרק; ואתם יכולים לעמוד מול מנסור עבאס ולא למכור לו את הנגב, ובהחלטות הממשלה להתעקש על פרק אכיפה בתוכנית החומש הממשלתית למגזר הבדואי ועוד ועוד ועוד. לעמוד על אינטרסים, וכפי שמוכח עכשיו, לא מרצ ולא רע"מ יפרקו את הקואליציה הזאת. אתם תתחילו לשרת את הציבור שבחר בכם. הוניתם אותו, שיקרתם לו, גנבתם את קולותיו להקים ממשלה רעה – לפחות תנסו עכשיו כן לייצג במשהו את ההבטחות שלכם. וכפי שאמרתי, מוכח היום שאתם יכולים לעשות את זה וזה לא מפיל את הממשלה. תודה רבה.
כמובן כמובן, זה סוף מושב, אז פגרה נעימה לכל החברים, פורים שמח, פסח כשר ושמח גם בבסיסי צה"ל, יום הזיכרון, יום העצמאות. ניפגש כאן בכוחות מחודשים, בעזרת השם בממשלה אחרת, אם אתם תתעשתו והשכל הישר יגבר. תודה.
1,874 מילים של בצלאל סמוטריץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.