הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בוקר טוב לכם, חברי הכנסת. ראשית, לפני שאני אציג את הצעת החוק, אני הייתי רוצה לומר כמה מילים. אני מייחל מאוד ליום שבו לא נצטרך את הצעת החוק הזאת. אני מייחל ליום שבו נחיה בשלום בכל האזור הזה, אזרחים יהודים וערבים, בני כל העמים, ולא נצטרך חוקים מיוחדים לטובת אזרחי האזור.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. ההצעה היא מיזוג של הצעת חוק שיזמה הממשלה והצעות חוק שיזמו חברי הכנסת האוזר, רוטמן, דיכטר.

החוק מבוסס על החוק שהיה בתוקף בין 2003 ל-2022, בשינויים שמייד אפרט. עיקר הצעת החוק הוא הגבלה על מתן אזרחות, תושבות והיתרי שהייה בישראל לתושבי יהודה, שומרון ועזה וכן כמה מדינות עוינות במקרים של איחוד משפחות עם אזרחים ישראלים. העיקרון שבבסיסו של החוק קובע כי בניגוד להסדרים הקובעים בחוק האזרחות ובחוק הכניסה לישראל, שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושבי יהודה, שומרון ועזה וכן לתושבים או אזרחים של איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כמו כן קובע החוק כי המפקד הצבאי ביהודה ושומרון, או אדם שהוסמך על ידי שר הפנים לעניין עזה, לא יהיו רשאים להעניק לתושבי אזורים אלה היתרים לשהייה בישראל.

התכלית בבסיסו של החוק היא ביטחונית, כפי שהסבירו בדיון גורמי הביטחון, ובראש סגן ראש שירות הביטחון הכללי. אוכלוסיית מבקשי איחוד המשפחות מהווה אוכלוסיית סיכון בשל היכולת המוכחת להסתייע בה לביצוע פיגועי טרור. גורמי הביטחון הצביעו על כמה גורמים שבשלם אוכלוסייה זו מהווה אוכלוסיית סיכון מוגבר: ראשית, יש זיקה ערכית והזדהות של האוכלוסייה עם הזירה הפלסטינית ורגישות לנעשה בזירה זו, המתעצמת בתקופות עימות; שנית, האוכלוסייה נגישה ליצירת מגע מצד גורמי טרור על רקע קשרים משפחתיים; שלישית, תעודת הזהות הישראלית מקנה חופש תנועה בין יהודה ושומרון ובין ישראל ובתוך ישראל.

אף שההסדרים המוצעים בהצעת החוק מטילים הגבלות על הזכות לחיי משפחה, הוועדה לא הקלה ראש במגבלות אלה. היא השתכנעה כי נוכח נימוקיהם של גורמי הביטחון בדבר הסיכון הביטחוני הגלום והמוכח באיחודי המשפחות בישראל, אין מנוס מלאשר את ההסדר המוצע.

עוד אציין כי האיסור הקבוע בהצעת החוק אינו גורף, שכן קבועים בה חריגים וסייגים המאפשרים להעניק אזרחות, רישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל במקרים אלה: היתרי מת"ק לבני זוג כאשר הגבר מעל גיל 35 או כאשר האישה מעל גיל 25; רישיון ישיבה בישראל לילד עד גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהורהו; היתר מת"ק לילד מעל גיל 14 לשם מניעת היפרדותו מהורהו; רישיון ישיבה והיתר מת"ק במקרים הומניטריים מיוחדים; היתרי מת"ק למטרת טיפול רפואי, למטרות עבודה או למטרה זמנית עד שישה חודשים; לבסוף, מתן אזרחות או תושבות במקרים של הזדהות עם מדינת ישראל, עשייה למען המדינה או במקרים שלמדינה יש בכך עניין מיוחד.

ההיתרים והרישיונות כפופים לעקרון-העל הקובע כי הם לא יינתנו במקרה של מניעה ביטחונית למתן ההיתר. בעניין זה ניתן לקבוע מניעה ביטחונית גם אם במדינת מושבו או באזור מגוריו של המבקש מתבצעת פעילות העלולה לסכן את ביטחון המדינה או אזרחיה.

הוועדה דנו ממושכות בקשיים שחווים מי שחיים בישראל שנים ארוכות בהיתר מת"ק ללא מעמד תושב. כדי להקל על אנשים אלה קבענו הסדר חדש של שדרוג מעמד היתר מת"ק לתושב ארעי לבני 50 ומעלה ששהו בישראל כדין עשר שנים לפחות, בכפוף לאי-מניעה ביטחונית. הקלה נוספת שקבענו תאפשר לתושבים ארעיים לחדש את רישיון התושבות שלהם אחת לשנתיים במקום אחת לשנה כיום.

הסדר נוסף שקבענו ושיש בו שיפור המצב הקיים הוא הקמת ועדה הומניטרית ייעודית לצד הוועדה ההומניטרית הקיימת ממילא בחוק. ועדה זו תבחן בקשות שהוגשו מטעמים של אלימות במשפחה או התעללות של בן זוג או הורה, ותידרש לקבל החלטה בתוך שלושה חודשים, לעומת שישה חודשים שמוקצים לוועדת ההומניטריות הרגילות.

לצד הקלות אלה קבענו גם כי שר הפנים יהיה חייב לבטל רישיון ישיבה ארעי או היתר מת"ק שניתנו לפי החוק אם בעל הרישיון או ההיתר היה מעורב במעשה טרור, ריגול או בגידה. סמכות זו היא נוסף לשיקול הדעת הכללי המסור לשר הפנים בנוגע לביטול רישיונות ישיבה בישראל.

היות שההסדר הקבוע בהצעת החוק קובע הגבלות חריגות, הוא קבוע לזמן מוגבל של שנה, ובדומה להסדר שהיה קיים גם בחוק הקודם, הממשלה תוכל להאריכו בצו באישור הכנסת.

במהלך הדיונים החלטנו לעגן הליך שהיה קיים בשנים האחרונות שבו בטרם הדיון במליאת הכנסת יתקיים דיון מקדים בוועדה. במהלך הדיונים הוספנו הסדרים של בקרה ושקיפות. ראשית, קבענו חובת דיווח רבעונית לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לגבי הבקשות שניתנו, אושרו וסורבו ולגבי הדיונים בוועדות ההומניטריות. שנית, קבענו כי המכסה שבסמכות שר הפנים לקבוע למספר הבקשות מטעמים הומניטריים שיאושרו מדי שנה תבוא לא רק לאישור הממשלה אלא גם לאישור הכנסת. הליך זה יתקיים גם בהמלצת ועדה של הכנסת. עד ששרת הפנים תקבע מכסה חדשה, תעמוד המכסה על מספר הבקשות שאושרו בשנת 2018, שהיא השנה האחרונה שבה פעלו הוועדות ההומניטריות באופן סדיר.

לבסוף הוספנו סעיף מטרות, המעגן את התכלית הביטחונית של הצעת החוק וקובע כי מטרתו לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, ובצידן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתר שהייה בישראל, והכול בשים לב להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על האינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה.

כפי שאמרתי בראשית דבריי, ההצעה מטילה הגבלות על הזכות לחיי משפחה, ואין להקל בהן ראש. אני מקווה שבעתיד לא נידרש עוד להצעת החוק, אך בעת הזו הסיכון הביטחוני והמציאות הביטחונית מחייבים אותנו לאשרה. בנוסף, אני סבור שהאיזונים שהוספנו בהצעת החוק משפרים אותה, מקהים את הקשיים הטמונים בה ויוצרים הסדר ראוי, גם אם לא מספק.

להצעת חוק הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה לכם.