קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אתמול בצוהריים נפגשתי מול הכנסת עם ילדה בת ארבע שהפגינה נגד חוק איחוד משפחות או מניעת איחוד משפחות. מקומה הטבעי בשעה הזאת בצוהריים להיות בגן ילדים, אבל היא נאבקה למען הזכות האלמנטרית שלה לחיות עם הזכויות הסוציאליות הבסיסיות ביותר. שאלתי אותה לשמה, ואמרה לי: סבין. סבין – שם קצת מוזר. שאלתי אותה: מה זאת אומרת סבין? אמרה לי: בערבית סבין הוא (אומר בערבית ומתרגם:) האור בשעות השחר. ההורים שלה נתנו לה את השם היפהפה הזה, שיש בו הרבה תקווה. סבין לא מאיימת על ביטחון המדינה, וכל טענת הביטחון היא טענה שקרית ונבזית, נלוזה. הרי הם חיים בתוך מדינת ישראל. האנשים שנאבקים למען הזכויות שלהם חיים בתוך מדינת ישראל. לו הייתה נשקפת מהם סכנה ביטחונית מסוימת – יש באפשרותם לעשות מה שהם וכל אזרח יכולים לעשות בכל יום, אבל את זה הם לא עושים, לכן זאת טענה שקרית נלוזה.
הכנסת היום מזכירה את הפרלמנטים באירופה בשנות השלושים. בדיוק כך – כיבוש מתמשך, חוקי גזע, חוק העליונות, חוק הלאום, ביטול זכויות של מיעוט, כמו השפה הערבית. רק תגיד לי מה ההבדל בין ישראל היום לאירופה בשנות השלושים. מהו ההבדל?
אני רוצה לפנות לחברים שלנו, לערבים שנמצאים בקואליציה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אני רוצה לפנות אליכם בשפה הערבית, ואני רוצה לומר לכם את הדבר הזה: לפעמים מזדמנות לנו הזדמנויות להיות משפיעים במאה אחוז. למשל בשנתיים האחרונות, היינו משפיעים במאה אחוז – הגענו ל-13 ול-15 מנדטים ומנענו מנתניהו להרכיב ממשלה במשך שלוש מערכות בחירות, שלוש פעמים. זו השפעה ישירה. מובן שזו השפעה שנבנתה על קרקע מוצקה, על סלע; לא על חול – על סלע, על כוח. היום – היום, יום חמישי – באפשרותנו שלנו, באפשרות אבו הישאם, באפשרות עיסאווי, באפשרות ג'ידה, באפשרות אבתיסאם, באפשרות מנסור, באפשרות ווליד, באפשרות מאזן, באפשרות אימאן, באפשרות עופר ועאידה ואחמד וסמי ואוסאמה, באפשרותנו שלנו לבדנו לתת למשפחות האלה, היום, להתחיל לקבל את הזכויות שלהן, היום, יום חמישי. זה קרה כמה פעמים בשנתיים האחרונות, כאשר התחזקנו עם המשותפת, והיום. אני מבקש שנעמוד לא עם איחוד הממשלה, אלא עם איחוד המשפחות.
ואני רוצה לתת לכם דוגמה. לפני שבועיים גנץ הביא הצעת חוק בעניין קצבאות הפנסיה לקצינים הבכירים הצבא, לעשירי הצבא. במקום שהם יקבלו בחודש קצבת פנסיה, למרבה הבושה, 60,000 שקל, הוא רוצה לתת להם 67,000 שקל; למרבה הבושה, במקום 70,000 שקל בחודש, הוא רוצה לתת להם 75,000 שקל. חלק מהקואליציה, למרבה הצער – לא הערבים, חלק אחר – אמרו לא, אנחנו לא מסכימים, המצב הכלכלי קשה לאנשים, אנחנו לא מסכימים. גנץ אמר: אם החוק הזה לא עובר, אין ממשלה. הממשלה התאגדה לבדה כולה ולחצה על כולם, והעבירו את הנושא. אני רוצה לשאול אתכם: מי יותר חשוב, קציני הצבא שמרוויחים 60,000 ו-70,000 שקל בחודש או סבין, או ילדים קטנים ממשפחות איחוד המשפחות? הערבים בקואליציה אמרו לראש הממשלה: אנחנו נבוכים מול העם שלנו. לפני שישה חודשים הצבענו בעד מניעת איחוד משפחות, הצבענו בעד החוק הגזעני. התבזינו ברחובות. הפעם תעזור לנו, תמצא לנו דרך. אחרי שבוע ישב איתם ואמר: יש לי דרך – זו מפלגת הציונות הדתית – יש לי הצעה גרועה יותר מההצעה הנוכחית לאיחוד משפחות, גרועה יותר מהאחרונה שהייתה, במשך 18 שנה. אבל אם אנחנו נסכים על ההצעה הגרועה יותר, אז יש לנו 90 חברי כנסת. אתם תצביעו נגד כדי שתוכל לומר לעם שלכם שהצבעתם נגד, והממשלה תישאר שלמה. החבר'ה היו מרוצים.
עכשיו, מה הדבר החשוב? הדבר החשוב הוא המשפחות והאנשים שלנו שסובלים מחוק איחוד משפחות, הילדים הקטנים שסובלים מחוק איחוד משפחות, או הדבר החשוב הוא שתעשו טריק מלוכלך שלא עובד על אף אחד, ותישארו חברים היום, יום חמישי, ומחר, יום שישי, ואחר כך, בשבת – תישארו חברים בממשלה הזאת, שהעבירה את החוק הגזעני הזה? אני מבקש מכם, נשארו לנו עוד שלוש שעות עד להצבעה. אני מבקש מכם, פונה אל חברי התנועה שלכם שהם לא חברים בפרלמנט – אני פונה אליהם ואומר להם: דברו עם חברי הפרלמנט שלכם, אמרו להם: בושה, הסיפור הזה., בושה, ההתנהגות הזאת. בושה. החוק הזה הוא חוק נפשע. נפשע. נפשע באופן יום-יומי. בכל יום הוא מרע. בכל יום הוא מרע – אסור רישיון נהיגה, אסור ביטוח לאומי, אסור קופת חולים. בכל יום הוא מרע.
אתם יודעים מה? אני רוצה לשאול אתכם שאלה. ברצינות, אם הממשלה הזו תלך מחר לבחירות, האם בנט הזה, ראש הממשלה באקראי, ראש הממשלה באקראי, בנט, הוא רוצה ללכת לבחירות? הרי הוא לא יעבור את אחוז החסימה. גדעון סער רוצה ללכת לבחירות? צריך מעט כבוד. מעט כבוד. מעט, מעט. דבר שני, ממשלה שתעביר את חוק איחוד משפחות תלך לעזאזל. אני רוצה לשאול אתכם, אני רוצה לשאול כל אחד מבני עמנו: במה הממשלה הזאת גרועה מהממשלה הקודמת? אני רוצה שמישהו יגיד לי. בכיבוש? בשייח' ג'ראח? בג'בל מוכבר? סילוואן? באל-וולג'ה? בנגב? ביוקר המחיה, הגבוה זה 15 שנה? יוקר המחיה הגבוה זה 15 שנה. להפך, זו ממשלה שנושאת את הסיסמה "ממשלת השינוי", העולם שותק לה. אבל אם נתניהו היה ממשיך, כל העולם היה יוצא לרחובות, יוצא נגדו. מכיוון שהם משתמשים בכיסוי ששמו "ממשלת השינוי", אין הפגנות בישראל נגדה. אם נפתח את הכיסוי של ממשלת השינוי, היא מבצעת את הפשעים המכוערים ביותר. זו הממשלה שלכם. אתם חברים בממשלה שמבצעת את הפשעים המכוערים ביותר.
אתם יודעים מה? אני רוצה לשאול את בני עמנו שאלה פשוטה מאוד מאוד, ישירה מאוד מאוד: האם אתם מרגישים שהמצב שלכם השתפר אחרי שישה חודשים? היש שאלה פשוטה מזאת? פשוטה מאוד, השאלה הזאת, וישירה. האם אתם מרגישים עושר בחיים? אתם מרגישים שהמחירים יורדים? שהמצב טוב? יש יתרונות רציניים לכיבוש הזה? יש בנגב תוכנית גדולה להכרה בכפרים הלא-מוכרים, או כמו שמודה הממשלה, מאיר כהן, המצב בנגב לאחר שישה חודשים קשה יותר מאשר המצב בנגב לפני שישה חודשים? עיסאווי פריג', האם יש אזרח ערבי אחד מתוך 1.7 מיליון, אחד, אחד, שאומר לך: השבח לאל, המצב היום יותר טוב יותר משהיה קודם? למשל מבחינה כלכלית. מבחינה כלכלית, אנשי מזרח ירושלים יכולים להגיד את המילה הזאת? אנשי הנגב יכולים להגיד את המילה הזאת? אחי, אימא שלי ואימא שלך יכולות להגיד את המילה הזאת? הן יכולות לומר: המצב היום טוב יותר? לא. הממשלה שרוצה להעביר את החוק הזה, שתלך לעזאזל. אני רוצה לשאול: האם יש ממשלה גרועה מזו, גבר? רק הפשיסטית בשנים 1930–1932 הייתה מעבירה חוק כמו זה. על מה אתם סומכים? על מה אתם סומכים?
אני אומר שאתם לא משפיעים על שום דבר. זו האמת. אתם לא משפיעים על שום דבר. דרך אגב, אני השתתפתי עכשיו בפסגה הכלכלית. שמע מה אני אומר, עיסאווי, הנושא הזה חשוב מאוד. הייתי בפסגה כלכלית. כרואה חשבון, יש לך ידע במספרים האלה. אני רוצה לומר לך מה המספרים האלה. אתה זוכר את 922. לצד 922 הייתה 1480, מה שנקרא "הבדואים של הצפון", הייתה 2397 לבדואים בנגב והייתה 959 לדרוזים – ביחד 24.5 מיליארד. מה היה התקציב של ישראל בשנת 2016? 424 מיליארד. 424 מיליארד. היום התקציב הוא 620 מיליארד. 620 מיליארד. מה עשו? הביאו את כל התוכניות יחד כדי לומר שזה מספר גדול, אבל השיעור שלו קטן מהשיעור שהיה ב-922. פחות. תגידו לנו, כיצד אתם משפיעים? על הכסף אתם לא משפיעים; על חוק איחוד משפחות אתם לא משפיעים; על הכיבוש אתם לא משפיעים. מה אתם, כלומניקים? מה אתם, כלומניקים? אתם רוצים משרות? אתם מחפשים משרות? מעדיפים. איחוד הממשלה הימנית הגזענית ואי-איחוד הילדים. אנחנו רוצים עמידת כבוד. אנחנו רוצים עמידת כבוד, זה מה שדרוש.) תודה רבה.
1,149 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.