האמת היא שפה אני לא על תקן יושב-ראש ועדת החוקה, אלא על תקן הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי, שהכינה את הצעת החוק. נאמרו הרבה מאוד דברים במסגרת זמן ההתנגדויות הארוך, כשהוצגו פה טענות קצת מופרכות. אני כן רוצה לעשות מעט סדר, שהציבור ידע על מה אנחנו מצביעים, בעזרת השם, היום.
המחלקה לחקירת שוטרים הוקמה בשנת 1992 כגוף עצמאי ובלתי תלוי במשטרה שיחקור שוטרים החשודים בביצוע עבירה. למחלקה יש תפקיד מרכזי בשמירה על שלטון החוק במדינת ישראל, בשמירה על הזכויות של כל אדם שעומד מול כוח שלטוני. המשטרה אמונה על אכיפת החוק ושמירה על הסדר הציבורי ומוסמכת להשתמש בכוח רב לצורך מטרה זו, לכן יש חשיבות רבה לתפקידה של מח"ש. מניעת שימוש לא חוקי בכוח השלטוני זה אינטרס לאומי חשוב. יש חשיבות רבה לשמירה על אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ובפרט במשטרה. התפקיד של שמירה על השומרים הוא מורכב ומאתגר, בין היתר בשל כך שהגוף מחויב להגן על האזרח מבלי להרתיע את המשטרה משימוש ראוי בכוח שלה במקרים שהדבר דרוש לשמירה על הציבור – איפה השרה סטרוק?
כן, הכי קרוב אליי.
וכן בשל כך שחוקרי מח"ש נדרשים לעמוד מול גוף חזק, דוגמת משטרת ישראל, ולחקור שוטרים וחוקרים שהם עצמם מנוסים בתחום החקירות.
השרה סטרוק, אני רוצה להגיד שהחוק הזה – כמובן, צריך להגיד תודה והערכה גם למציע, שזה חבר הכנסת סעדה, וגם לשר המשפטים יריב לוין ולמנכ"ל משרדו ולוועדה שהוקמה בתוך משרד המשפטים, שעשתה את עבודת ההכנה שהחוק מבוסס במידה רבה על מסקנותיה. אבל אני חושב שזה הזמן להגיד לך תודה והערכה על העבודה החשובה שעשית בנושא מח"ש, וחשפת את זה לעיני הציבור במסגרת הגוף – איך קראו לזה? ארגון זכויות האדם ביש"ע, שחשף לציבור את הכשלים של הטיפול של מח"ש בתלונות על אלימות.
שמעתי פה לפני זה את חבר הכנסת קריב ואחרים מדברים על זה שהם פתאום נזכרו שיש בעיה של אלימות. עכשיו הם נזכרו.
כשרוצצו גולגלות בעמונה אז הסתכלו עלייך ועל היוזמה שלך ועל המעקב שעשית כאילו נפלת מהירח.
וכשפגעו במפגינים בהתנתקות, זה היה בסדר. כי כמו שאומרים, מדובר באנשים אחרים. המאבק שאת הובלת, עוד הרבה לפני שהיית חברת כנסת, בנושא הזה – אני חושב שיש לו מניות של זהב גם בדבר הזה.
לאורך השנים ליקויים שונים בטיפול המערכתי של מח"ש ועבירות שוטרים עלו שוב ושוב בדוחות של מבקר המדינה ובדוחות השנתיים של הסנגוריה הציבורית. אחד מהנושאים המרכזיים שעלו בדוחות הוא התלות של מח"ש בדרג הבכיר בפרקליטות המדינה. ב-2025 הקימה הממשלה צוות לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים, שאף הוא הדגיש את הצורך בהפרדת מח"ש מהפרקליטות. משם נולדה הצעת החוק שמונחת על שולחן הכנסת כעת, שנועדה להפריד את מח"ש מהפרקליטות וממערך היועץ המשפטי לממשלה, כך שתפעל כגוף חקירה ותביעה עצמאי.
הצעת החוק מבקשת להקים את מח"ש מחדש כגוף עצמאי בתוך משרד המשפטים, עם תקציב שייקבע בתוכנית נפרדת בסעיף התקציב של משרד המשפטים. מח"ש תמשיך להיות אמונה על חקירה והעמדה לדין של עבירות שבוצעו על ידי שוטרים. כמו כן, מוצע להסמיך את המחלקה לטפל גם בעבירות קלות שבוצעו על ידי שוטרים, וכן תוסמך מפורשות לטפל בעבירות שנעברו על ידי מתנדבים במשטרה.
בהצעה מוצעים שורה של תיקונים במטרה להסדיר את ההפרדה של מח"ש מהפרקליטות ולשמר את העצמאות שלה מול הפרקליטות ומול המשטרה. ראשית, בניגוד לפייק שנאמר פה, אין פה מינוי פוליטי עם תלות בשר. כל הדברים שנאמרו פה – פייק מוחלט. מוצע בחוק מנגנון למינוי מנהל המחלקה: ועדה שחבריה הם מנכ"ל משרד המשפטים, עורך דין שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם הסנגור הציבורי, שופט עליון או מחוזי בדימוס, שימנה יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת - - -
אדוני היושב-ראש, תודה.
אדם בעל ניסיון בחקירות או בתביעות, שימנה נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים, ונציב שירות המדינה או נציגו.
שנית, נוכח ההפרדה האמורה, מוצע לכונן תפקיד חדש: ממונה על תיאום בעניין חקירת שוטרים, שיהיה שופט עליון או מחוזי בדימוס, שגם יתמנה על ידי הוועדה. הוא יוסמך להכריע במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה או גופי תביעה אחרים. בין היתר, תהיה לו סמכות להעביר תיקים פליליים לגוף חוקר או תובע אחר, אם יש צורך בכך.
שלישית, מוצעת הפרדה של מח"ש ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שתובעי מח"ש לא יקבלו הסמכה מהיועץ המשפטי לממשלה, אלא ממנהל מח"ש. בתיקים שמנוהלים על ידי מח"ש יועברו הסמכויות במישור הפלילי, שנתונות היום ליועץ המשפטי או לפרקליטות, למנהל המחלקה.
בהמשך לכך, הוועדה קבעה שעררים על החלטת מח"ש לסגור תיק יוגשו לממונה על התיאום, במטרה לאפשר ביקורת ובקרה על עבודת מח"ש. המחלקה תהיה כפופה להנחיות הכלליות של היועץ המשפטי ופרקליט המדינה, אבל ככל שבהנחיות נתונה סמכות לגורם חיצוני במחלקה, יקבע מנהל המחלקה את הגורם המוסמך בתוך הארגון במקום אותו גורם.
רביעית, מוצעים תיקונים הנוגעים לאזרוח מלא של מח"ש. כתוצאה מכך, גם הוראות בעניין הגישה של עובדי מח"ש למערכות המידע של המשטרה.
החוק ייכנס לתוקפו שמונה חודשים לאחר פרסומו ברשומות, עם אפשרות לדחות את מועד התחולה בעוד ארבעה חודשים, ככל שיהיה צורך בכך. אולם הוועדה למינוי מנהל מח"ש וממונה על התיאום תוקם מייד, כדי שהוועדה תוכל לאייש את התפקידים במהירות ולאפשר לבעלי התפקידים לבצע את הפעולות הנדרשות להקמת המחלקה.
כדי לעקוב אחר יישום החוק, הוועדה ביקשה לקבוע סעיף דיווח מפורט שלפיו שר המשפטים ידווח על התיקים שהתנהלו במח"ש ועל תוצאותיהם, וכן ידווח השר לביטחון לאומי על התיקים שטופלו ביחידה לתלונות הציבור במשטרה או במחלקת המשמעת במשטרה ונמצאים על התפר בין עבודת מח"ש לבין עבודת המשטרה. כך הוועדה תוכל לקבל תמונה מלאה של הטיפול המערכתי בתלונות פליליות של האזרח כלפי שוטרים.
הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נאמר פה במסגרת ההתנגדויות – אדוני, אפשר קצת - - -
הצעת החוק הזו, נאמר פה שהיא חלק - - -
נאמר פה על ידי האנשים - - -
הצעת החוק, נאמר פה על ידי המתנגדים – כמובן, אלו שלא יודעים לזהות תיקונים וקוראים לכל דבר "הפיכה משטרית" – הם אמרו: זה חלק מההפיכה המשטרית. כך טענו פה חלק מהמתנגדים. ואני רוצה לומר: כמובן, הצעת החוק הזו - - -
זה גם פייק, מיקי, ואתה יודע את זה.
אתה יודע שזה פייק. איך אתה יודע שזה פייק? אתה רוצה להגיד לי שוועדה בראשות שופט אבל עם שני שופטים בדימוס, עם גורמי מקצוע מהסנגוריה, עם כולם – כולם התגייסו לוונדטה שאתם טוענים שיש לחבר הכנסת סעדה? כולם?
הרי אין גבול לפייקים שאתם יכולים למכור.
ועדה מקצועית ממליצה, אנחנו נצמדים להמלצות של ועדה מקצועית – גם זה לא טוב לכם. אבל בדבר אחד, אני רוצה לומר לך, מיקי, אתם צודקים: לא, "הפיכה משטרית" זה מינוח של קפלניסטים, תעזבו, זה לא מתאים. אבל הצעת החוק הזו היא נדבך חשוב מאוד לתיקון מערכת המשפט.
1,032 מילים של שמחה רוטמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.