תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
אני פשוט זוכר שהיועמ"שית לא נתנה לכם לחוקק שום חוק, אז אני בדיסוננס. אם נתנו לכם לחוקק ונתנו לכם לעבוד - - -
אני חשבתי שהתמה המרכזית של הקדנציה הזו היא שלא נותנים לכם לעבוד, ובגלל שלא נותנים לכם לעבוד אין משילות, ובגלל שאין משילות אתם לא מצליחים לעבוד, והכול בגלל גלי. אז אם חוקקתם הרבה, אז רק תעדכן אותי שאני אדע אם הכול בסדר.
אני מוצא לנכון לציין את צירוף המקרים, כי קיבלתי במליאה בשעה מאוחרת זו גם, קודם כול, אחלה סגן יושב-ראש הכנסת.
וגם קיבלתי את "קודם כול, חג שמח", והיום קיבלנו מאותו בית היוצר של "קודם כול, חג שמח", קיבלנו את "הייתה לנו קדנציה נפלאה", של הציונות הדתית, שהיום סיעת הציונות הדתית היא על הפרק, מה שנקרא.
אמרתי, מכיוון ששאלת אני אחזור - - -
קיבלתי במליאה, מאותו בית יוצר של "קודם כול, חג שמח", קיבלתי "הייתה לנו קדנציה נפלאה". אז ציינתי את זה עם משולש הזהב של אחד, שניים, ואחלה סגן יו"ר הכנסת.
יש לך הרבה הצעות, חלקן מסוכנות מאוד.
אני דווקא לא ממחזר. אמרת "הייתה לנו קדנציה נפלאה".
אפילו עם החידוד שלך לא הייתי שׂם ואומר: ואללה, הייתה לי קדנציה נפלאה. גם בוועדת החוקה, שנה לפני ה"חג שמח" של הציונות הדתית, לא הייתה לך שנה כזו נפלאה. גם בשנה הזו, אגב, ביליתי לא מספיק - - -
דאגת לוודא שאני לא אבלה מספיק בוועדה שלך, היה לך מאוד קשה.
עכשיו, למה הציונות הדתית? קודם כול, אני רק, מה שנקרא, ברמה האישית. מירב סבירסקי, כולנו מכירים אותה. לא הכרנו אותה לפני. אבל אתה הכרת אותה, כולנו מכירים אותה, היא איבדה גם את אחיה שנחטף, גם את זוג ההורים שלה. ואללה, קצת רגישות, רוטמן. קצת רגישות. גם אם היא באה ואומרת לך את הדברים האלו, וגם אם לא נעים לך לשמוע את זה, וגם אם היא חס וחלילה מתפרצת לך לקצב הוועדה, יכולת לגלות יותר רגישות. זה לא היה גורע ממך כהוא זה. זה יכול רק להעיד על עצמך כבן אדם.
אבל אם כבר בסיעת הציונות הדתית עסקינן, אז היה היום מהלך הדחה. אני מניח שכולנו קראנו על ההדחה, הדיחו את חבר הכנסת סולומון, שאת מכירה טוב. יש החושבים שהדיחו אותו רק היום. אבל עוז, אתה חבר כנסת חדש, ואני אגלה לך מתי כבר הדיחו אותו. הליך ההדחה לא היה בגלל ההצבעה היום, הליך ההדחה החל כשהעז חבר הכנסת סולומון להגיד, בעת שהניחו את חוק הפטור מגיוס – הוא העז להגיד שהחוק בנוסח שהגישו הוא, מה שנקרא, לא מיטיב עם משרתי המילואים, לא מיטיב עם הציבור ששלח אותו, וזה היה כבר לפני כמה וכמה וכמה חודשים. מתי ראינו שחבר הכנסת סולומון הודח לחלוטין? גם חברת הכנסת עזוז עדיין לא הייתה בכנסת, אז אני אספר לשניכם. אתם זוכרים מי היה יו"ר ועדת החינוך לפני צבי סוכות? יוסי טייב. כשש"ס פרשו מהממשלה אז היה צריך – למה אתה עושה ככה? פרשתם מהממשלה.
כשש"ס פרשו מהממשלה היה צריך – אחרי תקופה, שלושה חודשים לדעתי, שלא היה יו"ר ועדת חינוך, היה צריך יו"ר ועדת חינוך. ואז הייתה רולטה בכנסת – כל אחד רצה את שלו, והציונות הדתית קיבלה גם את העבודה והרווחה וגם את ועדת החינוך. ואז היו שתי אופציות לבצלאל סמוטריץ', AKA גרנדמייזר: היה יכול לשים אדם שאני לא יודע אם החינוך ב-core שלו, אני רק לקחתי את זה. סגן אלוף במילואים, ניהל את צוערים לשלטון המקומי, יש לו תואר ראשון בחינוך – אגב, רק על זה הייתי פוסל אותו – הוא למד בישיבת הר ציון, הוא היה רב קהילה בקריית גת, תואר שני במדעי היהדות – תואר שני זה לגמרי קריטריון שפוסל – שירת בצנחנים, היה מג"ד, סגן אלוף במילואים. היה לו אותו, או את המועמד המבטיח, הלוא הוא הסרבן מטעמי מצפון צבי סוכות, שהוא התבלט במהלך הכנסת הזאת ביכולת הפריצה שלו לבסיסי צה"ל, בשת"פ מלא עם סגן יו"ר כנסת אחר בשם ניסים ואטורי. אגב, הם פתחו סניף של הפורצים הנוצצים. אז יש לו את זה. הוא גם מתמחה בהחזקת מסור דיסק נשלף. הוא מגיע לבתי ספר, הוא לא דואג לאקט החינוכי, הוא לא חושב שיש איזה חינוך בלתי פורמלי, הוא לא מתעניין בפדגוגיה סביב בתי הספר והילדים, הוא מתעניין בכמה מהר נחתך המנעול, עם הדיסק שהוא מחזיק.
כשהיו לך האופציות: או סגן אלוף, שני תארים, איש חינוך, רב קהילה, או צבי סוכות – איכשהו רצה הגורל ונבחר צבי סוכות. פה הבנו שמשה סולומון סיים את הקריירה הענפה שלו בציונות הדתית. זה היה מאוד עצוב - - -
לא. הוא רצה למתוח את איבריו, ועשה ספרינט קצר ואחרי זה נמתח לו ה-Hamstring. זה כל האירוע. זה מדהים שהבן אדם היחיד בסיעה שלהם, ויחסית הם סיעה מנוסה פוליטית – הבן האדם היחיד שמבין למה הם מתחרים עם סמי אבו שחאדה על אחוז החסימה זה משה סולומון, ואת הבן אדם הזה הם מדיחים, כי סמוטריץ' מעדיף, תקשיבו טוב, הוא מעדיף את השותפות – היום, אני לא יודע אם אתם יודעים אבל הפלג, עלק הפלג הירושלמי, הם התחילו להוציא הודעות פינוי. אתם שמתם לב? חבר הכנסת קריב, אתה ראית את זה.
כמו שדובר צה"ל מוציא הודעת פינוי לרובע בשכונה בצור - -
- - או בדאחייה, הם הוציאו לנו הודעת פינוי, עם פוליגון שלם איפה לא להיות כי יש הפגנות ויהיו חסימות. הם ליטרלי מפנים אותנו מהמדינה. אלה השותפים הטבעיים של סמוטריץ', לא משה סולומון, שאומר: ואללה, אני שוקל לחשוב על חיילי המילואים. אלה, האנשים שמוציאים פוליגון ואומרים: תהיו מוכנים, מחר אל תתקרבו לאזורים האלה, ועוד שנייה הם יורידו לנו כטב"מים מהאוויר, אלה השותפים הטבעיים. כל הכבוד, באמת. אלה שהופכים ניידות, אלה ששורפים פחים, אלה שהולכים למשנה לנשיא בית המשפט העליון ועושים לו פוגרום בבית, ואז, כשמנסים, חס וחלילה, לעצור אותם, חס וחלילה, לעצור אותם, יש הודעת פינוי לשכונות בירושלים. ואנחנו חיים בתקופה פשוט נהדרת. אתם יודעים מה, אפילו לא תקופה נהדרת, אנחנו חיים בתקופה של נס, אמרה וצדקה. אני הייתי זה שלא זיהיתי נכון, אני הייתי בחורבן והם בנס.
אני רוצה לומר לכם, אני יודע שלא היית מרוכז ממש בנאום שלי, אני לא לוקח את זה אישית - - -
משה סולומון, במה יש לו תואר שני?
לא. חס וחלילה, עד המחנה.
תואר שני - -
- - במדעי היהדות. אבל יפה, תואר ראשון, זרמתי עם זה. זה היה מה שנקרא good enough, או כמו שסמוטריץ' אוהב לומר "בסדר גמור".
הזמן הוא זמן שלנו, לדעתי. מקסימום גם עוז היה לוקח עוד דקה, זה על חשבוננו.
נכון. וגם נתת לו מחמאה, אני מצטרף.
בגלל שיש לי 25 שניות, אני מצטרף לגמרי למחמאות. אני מאחל לך, עוז, המון הצלחה. לצערי אני גם מאחל שהכנסת הזאת תהיה הכי קצרה בעולם. אנחנו מה שנקרא, אנחנו פה נפגעי עבירה לגמרי. אתה זוכר את שרה נתניהו שהיא נפגעת?
גם אנחנו נפגעי עבירה, בטח ובטח בוועדת החוקה האלמותית, שהייתה לך קדנציה נפלאה, ואתה עוד מצדיע לי.
איזה? לא זה.
חוקים אחרים אתם לגמרי יודעים לעשות.
1,081 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.