אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, גברתי השרה, לפני שאתייחס לחוק שמובא היום לקריאה שנייה ושלישית – חוק שיחד עם חבריי נציגי האופוזיציה בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדה המשותפת של ועדת חוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי, חוק שהתנגדנו לו בכל העוצמה – אבקש גם אני להתייחס בקצרה לדברים שנשא כאן יושב-ראש דגל התורה חבר הכנסת משה גפני, שהעז בחוצפה, בזחיחות דעת ובכוונת מכוון – אף פליטת פה לא הייתה בדבר – לייצר גזרה שווה בין גזרות השלטון הנאצי על העם היהודי לבין מציאות החיים במדינת ישראל.
האם יש ביטוי יותר מובהק של הכחשת שואה? האם יש ביטוי יותר מובהק של זלזול עמוק במה שאירע לעם היהודי לפני שמונה עשורים? חבר כנסת במדינת ישראל, שנתיים וחצי אחרי טבח 7 באוקטובר, כאשר ישנן משפחות ישראליות שעכשיו יושבות שבעה על נפילת הבנים בדרום לבנון ובחתירה למגע עם המחבל הארור שניהל מסע רצח והרג ביישובי קו התפר – בשעה הזו עומד פוליטיקאי מוביל במדינת ישראל ומעז לומר שהניסיון לאכוף את החוק של הבית הזה על צעירים חרדים משול למה שאירע לעם שלנו בגטו ורשה. איזו תחתית מוסרית, איזה שפל, איזו זוהמה ציבורית.
אנחנו רגילים לגסות הלב של חבר הכנסת גפני כלפי הציבור המשרת במדינת ישראל. אנחנו רגילים לגסות הרוח שלו כלפי חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים. הם מבחינתו ערב רב. אנחנו גם רגילים לכך שפה ושם ליבו גס במשפחות השכולות, שזועקות את כאבן ביחס לאותה השתמטות המונית, שעומדת בסתירה מובהקת לא רק לחוק הישראלי, אלא גם לרוחה של מסורת ישראל, שקבעה שבמלחמת מצווה הכול יוצאים: חתן מחדרו וכלה מחופתה, כפי שמופיע במסכת סוטה. אבל עכשיו, חידוש מכוער – ארשה לעצמי לומר: חידוש מטונף מבחינה מוסרית – לא רק שליבו גס בכבודו של הציבור המשרת ובכבודן של המשפחות השכולות, אלא ליבו של חבר הכנסת גפני גס גם בזכר קדושי השואה. ויושבים כאן חברי הקואליציה, ואף אחד לא מוחה. ואף אחד לא אומר: הגזמת, גפני. וחבר הכנסת טייב, יושב-ראש ועדת החינוך לשעבר, רץ כאחוז אמוק לצעוק על מי? לא על חבר הכנסת גפני שביזה את זכר קדושי השואה, אלא על חבר הכנסת דן אילוז שהצביע על פי צו מצפונו.
ואי-אפשר לנתק את החוק שעבר הערב בקריאה ראשונה, חוק-היסוד לחילול שם שמיים וביזוי מעמדה של תורת ישראל, מעוד חוק שהתקדם כאן בבית הזה, בדיוני הוועדות, חוק המעונות. ולמה שאני אשא דברים משלי על חוק המעונות, אדוני היושב-ראש, כאשר הרמב"ם, הנשר הגדול, בהלכות תלמוד תורה, מכל המקומות, חיווה את דעתו על חקיקה מסוג חוק המעונות.
וכך אומר הרמב"ם: "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: לא תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, וכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות".
ומה שקורה בבית הזה, בחסות השחיתות של נתניהו, ובזכות או תחת תאוות השררה והשלטון של הקואליציה, שאתם מלסטמים את הבריות, שודדים את כספם של האנשים העמלים.
ומכאן, אדוני, לחוק מח"ש. החוק הזה לא יעזור לאזרח אחד במדינת ישראל שנתקל באלימות משטרתית. החוק הזה לא ייטיב את מצבו של ישראלי אחד שפגש בפנים מכוערות של המשטרה במקום בפנים מאירות עיניים. בשנים האחרונות הרבינו למתוח ביקורת על המחלקה לחקירות שוטרים, שנכשלה כישלון חרוץ בהתמודדות עם העלייה הדרמטית באלימות של שוטרים נגד אזרחים, בניצול לרעה של כוח השררה המשטרתי. מח"ש זקוקה לרפורמה דרמטית, שתאפשר לה לבצע את עבודתה ולהגן על האזרחים מפני הכוח העודף שמסור בידי השוטרים, באותם רגעים שהשוטרים עושים את מלאכתם שלא בהתאם לחוק ולפקודות.
אבל החוק הזה הוא לא חוק שמביא רפורמה של ברכה למח"ש. זהו חוק שמכפיף את מח"ש לדרג הפוליטי. ומעבר לעובדה שחבר הכנסת סעדה היה צריך למשוך את ידיו מחקיקה שקשורה במח"ש בשל ההיסטוריה האישית שלו וניגודי העניינים שלו ומראית העין המכוערת שעולה מהעיסוק של חבר הכנסת סעדה בענייניה של מח"ש, הרי שהחוק הזה יכפיף את מח"ש לשליטה ישירה של פוליטיקאים. וכל מטרתו של החוק הזה, אדוני היושב-ראש, כל מטרתו היא להלך אימים על חוקרים במשטרת ישראל לבל ינהלו חקירות נגד פוליטיקאים מושחתים. להטיל עליהם מורא, למנוע מהם לחקור פוליטיקאים מושחתים ללא משוא פנים. זו תהיה התוצאה של החוק הגרוע הזה, אחד מן המסוכנים והמושחתים בחוקי ההפיכה המשטרית.
וכשרואים את החבורה העבריינית שמקיפה את השר שאחראי על המשטרה, וכשרואים את חדירת גורמים עבריינים אל תוך מעגלים שונים במפלגת השלטון, מפלגת הליכוד, מבינים שלא רק פוליטיקאים יזכו לחסינות בעקבות החוק הזה, אלא גם עבריינים. גם עבריינים - - -
גם עבריינים שמנהלים קשרים מסוכנים עם פוליטיקאים ייהנו מחסינות. חוק מח"ש הוא לא חוק למען האזרחים, הוא חוק למען פוליטיקאים מושחתים ועבריינים שמצאו את דרכם לסביבה של הפוליטיקאים.
והיטיב חבר הכנסת סעדה – ובכך אסיים – היטיב חבר הכנסת סעדה בהגינותו לחשוף את הכוונה האמיתית מאחורי החוק הזה, כאשר הוא עמד כאן ואמר לפרקליט המדינה וליועצת המשפטית לממשלה - -
- - בעקבות החוק הזה אתם תיחקרו.
זו המטרה האמיתית שלך, משה סעדה, להרתיע את הפרקליטים ואת חוקרי המשטרה מלחקור פוליטיקאים מושחתים.
חבר הכנסת סעדה, החוק הזה הוא חוק חסינות לפוליטיקאים מושחתים.
אתה לא עוזר לאף אחד מהאזרחים שסופגים אלימות משטרתית – לא לאזרחים החרדים ולא למפגינים של קפלן ולא לאזרחים הבדואים בנגב.
כל מה שאכפת לך, חבר הכנסת סעדה, הוא לפרוס כיפת ברזל מעל פוליטיקאים מושחתים ועבריינים - -
- - שמסתובבים בחתונות ובברי-המצווה של חברי מרכז במפלגת הליכוד. תתבייש לך, חבר הכנסת סעדה.
878 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.