קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום זה יום של שינוי מערכת המשפט, אומר חבר הכנסת סעדה. אתמול ישבתי בוועדה שדנה בחסינותה של חברת הכנסת גוטליב. זה היה יום היסטורי.
היום היה עוד יום היסטורי – חוק-יסוד: לימוד תורה. היום או אתמול – הנושא של המעונות. יש פה רצף של ימים היסטוריים. אני מרגיש את משק כנפי ההיסטוריה שבא מהאגף הזה. הבעיה היא לא עם משק כנפי ההיסטוריה, אלא עם הריח שעולה משם, סירחון אחד גדול.
לא תכננתי לדבר על מה שאמר סעדה, כי בדרך כלל מי שמציע חוק – פה הוא גם קיבל את הכבוד להציג את זה, ולא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – נהוג לדבר על החוק. לא שמענו מילה. היועצת – שכמובן לא אומרים את תוארה, אומרים: גלי. התנהגות כרגיל, אותו דבר, זה לקחת את גוטליב מאתמול, להעביר אותה להיום, אבל בפחות זמן. תראו, באמת, המופע של גוטליב – באמת, סעדה, יש לו עוד הרבה מה ללמוד כדי להגיע לרמה הזאת או לרדת לרמה הזאת. אבל זה אותו סגנון: גנבו לי, שתו לי, אכלו לי.
עכשיו אני אגיד לכם יותר מזה: סעדה סיפר בעצמו מה היה. זרקו אותו, פיטרו אותו, לטענתו, מהפרקליטות; נקמו בו על דברים כשהוא היה צדיק ותם לב. ואז נתניהו קרא לו אליו ודיבר איתו. אז הוא אמר: אני אתקן את מערכת המשפט. תראו, אני אדבר על עובדות, לא על סיפורים. שמענו מסעדה סיפורים קורעי לב, אבל אני אדבר על עובדות קטנות שאולי יסבירו את הסיטואציה שהייתה. ב-24 בפברואר 2026 הגיע אורי כרמל, מנהלה המיתולוגי של המחלקה לחקירות שוטרים, שגם סעדה לא יכול להגיד עליו מילה רעה. בעיה.
מנהל המחלקה, אדם ישר דרך, המנהל שלו. מה?
איש יקר. בוא נראה מה אמר אותו איש יקר לסעדה ומה סעדה ענה לאותו איש יקר, ותשוו את זה לנאומו המתמסכן והמתבכיין של סעדה. זו הייתה אחת החקירות הנגדיות הפשוטות, שהתפלאתי שפרקליט כל כך מנוסה כמו סעדה נופל בשנייה. אז אני אקריא לכם את זה. אורי כרמל שואל אותו: אתה עבדת במח"ש עם ערן ועם הרצל ואיתי, כמה שנים? סעדה עונה לו: 23. ואז הוא שואל אותו: אני רוצה לשאול אותך, עד לאותה עת, אותם אירועים שהיו קשים עם אותו אירוע של אום אל-חיראן, שהיה ויכוח גדול בין מח"ש לבין המפכ"ל דאז – אבל הוא שואל אותו: אבל אני רוצה לשאול אותך: עד לאותה עת, האם לדעתך המחלקה הייתה מצטיינת בעבודה שלה? סעדה? כן, מעולה, מעולה. והשילוב של הפרקליטות היה יוצא דופן, עונה לו סעדה. נכון, נכון. לא חשבתי שצריך להפריד.
מתי נולד הרעיון להפריד? האם כנסת ישראל הוא המקום שבו גחמות, היפגעות אישית של אנשים, יובילו לדברי חקיקה ונשמע יום היסטורי? או שמשתמשים בכוח של אנשים לרעה, ופתאום מכניסים את בנימין נתניהו לאירוע? איך בנימין נתניהו נכנס לאירוע? הכניס אותו. גם נתניהו הכניס את סעדה לרשימה כמשוריין, שיעשה את זה, שיגרום נזק.
שאלו אותי אנשים: תגיד, יואב, חוק מח"ש, לא כל כך מבינים מה זה. יודעים מה זה פירוק תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אבל לא יודעים מה זה. מח"ש זה קשור? אני אומר להם, ועוד איך קשור; אני אסביר לכם. יש כמה דברים שאינם משפטיים, אבל הם דפוס קבוע. לפרק משהו שעובד, אם אפשר לשים את האצבע בעין, לתבל את זה בדברי נאצה וקלות, אם אפשר, ולהמציא עולם חדש שקוראים לו היסטורי.
מדוע אני ממשיך? כי אורי כרמל המשיך ושאל אותו באותו תאריך, טרם הצבעת בקריאה שנייה ושלישית – והאמינו לי, ניסית לשכנע את חבריי לאופוזיציה לקואליציה, שהגיעו לשם והצביעו בעד החוק המטופש הזה, הנקמני הזה, המופרע הזה, שאין בו שום דבר מקצועי, למעט הרצון להכניס אצבע בעין.
היום תהיה הזדמנות להכניס פה את אצבעות הקואליציה בעין, אני אגיד לכם של מי: של אזרחי ישראל. לא בעיניים שלי. שואל אותו, ממשיך, אורי כרמל באותה חקירה נגדית קצרה אבל אפקטיבית, אומר לו: הרי זה לא about you or about me. אם יש בעיה במינוי מישהו ספציפי, למה צריך להפוך את הכול על הראש, אם אתה אומר שזה מעולה? האם אתם חושבים שהייתה תשובה מסעדה? התשובה היא: לא, לא הייתה שום תשובה. הדיון הסתיים בזה.
אנחנו ראינו פה מופע של חבר הכנסת סעדה, שכולו נקמני על העובדה שהוא לא קיבל את המחלקה לחקירות שוטרים, שאליה רצה להתמנות. ומה הוא עשה? הוא השתמש בכוחו, שנתן לו בנימין נתניהו, האיש שעומד לדין, האיש שעומד לדין על מרמה, שוחד והפרת אמונים, עם שר משפטים בעייתי מאוד, עם חברי קואליציה שחלקם עבריינים.
ועכשיו אומרים לי: יום היסטורי. עוד לא התאוששתי מאתמול, מטלי גוטליב – פגשתי את סעדה פה, אבל עם הצעת חוק עכשיו. וזה המשותף – אצבע בעין, חוסר ענייניות בכלום. ואני אעשה דבר שהמציע לא עשה. הוא לא דיבר על החוק. אז אני אסביר למי ששומע. אני רואה שהמליאה פה מלאה וכולם מקשיבים. מדובר פה על ניגודי עניינים. רוצים לפרק ולהוציא את מח"ש מאחריות של היועץ המשפטי לממשלה. אין יותר ניגוד עניינים ממה שהם בנו בחוק הדבילי הזה, כי מח"ש היא יחידה קטנה. אל תתבלבלו, זו לא איזו יחידת ענק. זה 50, 60 איש, ויש שם מנהל מחלקה, יש שם מודיעין, יש שם תביעות וחקירות ומינהלה.
תגידו לי, ביחידה כל כך קטנה, שאין עליה שום פיקוח ובקרה, שזה שמחליט על החקירה הוא גם זה שמגיש את כתב האישום, זה משהו בלי ניגוד עניינים? זה הכי ניגוד עניינים, כי אין פיקוח ובקרה. וכשנשאלות השאלות איך יגישו ערר על החלטה של מנהל המחלקה לחקירות שוטרים, יש מודל חדש שהמציא רוטמן, שלא כתוב בשום מקום. יש ממונה על התיאום. ימנו שופט שכל פעם שתהיה מחלוקת בענייני חקירות – וצריך להבין, יש חקירות שהמשטרה התחילה ויש שוטרים מעורבים ואזרחים מעורבים – זה יבוא אליו. אתם יודעים מה יקרה? החקירות לא יהיו אפקטיביות. הן יהיו ארוכות, יהיו ויכוחים כל הזמן ובלי החלטות. את זה הם בנו, חבורת רשלנים. הכול בשביל דבר אחד, שבסוף יגידו: היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה לא אחראים עליהם.
ואני שואל את השאלה בשם אזרחי ישראל – אני שומע פה הרבה חברי כנסת. שמעתי גם את סעדה – הוא מדבר בשם העם. אני לא מדבר בשם העם – אני מדבר בשמי ושואל: תגידו, מי יפקח פיקוח ובקרה על אותו ראש מח"ש? והשאלה השנייה היא איך ממנים אותו.
אתם יודעים מי זה ראש מח"ש העתידי שיתמנה? הוא יהיה מינוי פוליטי, כי זה חלק מהאצבע בעין. ומי תהיה אותה ועדה שתבחר? יהיה בה מנכ"ל משרד המשפטים, שהוא בוודאי לא קשור לשר המשפטים, ויהיה פה נציב שירות המדינה, שהוא לא קשור לאף אחד. אני מציע גם להכניס את מבקר המדינה. יש לנו מבקר מתאים גם למינוי הזה.
זה חוק מושחת, עברייני, שנובע ממניעים פסולים, ממניעים אישיים של אדם אחד שאפילו לא ישב פה להקשיב ולא כיבד אותי, שמתייחס להצעת החוק, בזמן שאני באתי להקשיב לדברי הנאצה שלו. זאת הדוגמה. אבל מה, לרמתה של טלי גוטליב הוא לא יגיע. הוא צריך עוד להתקדם לפני שהוא ייפול כמוה. מדובר פה באירוע בכל קנה מידה בלתי מקצועי בעליל, עטוף בעטיפה מקצועית. שמעתי כל כך הרבה פעמים: אני יודע, אני הייתי בפרקליטות. אז אם אתה יודע, איך אתה אומר שהיה מצוין? איך אתה אומר שהיה טוב, אם אתה אומר שכל כך רע עכשיו? ואיך נתניהו נכנס לאירוע? ומה פתאום הוא קורא לך אליו לשיחה ומשריין אותך אצלו? איך קרה? איך קרה? איך הפלא הזה קרה? הפלא הזה קרה כי אתם חבורת מושחתים ועבריינים ששמים אצבע בעין. ואדון סעדה, עם כל 23 השנים שלו בפרקליטות, פשוט מוכיח לכולם מדוע מלכתחילה טוב עשה פרקליט המדינה שפיטר אותו, אם זאת התוצאה. תודה רבה.
1,169 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.