תודה לחברי היושב בראש. חברי הכנסת, אלה ששורדים את הלילה הזה, אלה שבפנים ואלה שבחוץ, תראו, אני רוצה להגיד לכם, הנאום שלי לא ישפיע באמת, אבל אולי הוא בכל זאת יירשם פה. אני אדבר לאט, באופן שבו הדברים שלי יוכלו להירשם, כי אין להם טקסט כתוב, אבל נדמה לי שהם מקפלים לא מעט שנות ניסיון בארגונים פיקודיים.
אם יש הצלחה בחיל האוויר ואם יש הצלחה ביחידות המיוחדות של צה"ל ובצה"ל, זו העובדה שישנם תחקירים פיקודיים, תחקירים שיורדים לעומקם של דברים, בצורה נוקבת, פנימית, חסויה, ושאף לא דבר אחד מתוך התחקירים האלו יכול לשמש כראיה לצורך העמדה לדין. ובמעט המקרים - - -
תראו, חברים, אנחנו יודעים שבמשטרה הכלי הזה פחות פעיל. יש הרבה דוחות אחרי פעילות, יש מעט תחקירים נוקבים, שהם תחת חיסיון, ויש העברה של מרבית המקרים למח"ש. דרך זה ראינו שהמשטרה לא מסוגלת לטפל בצורה טובה בשיפור העצמי המקצועי שנדרש ממנה. מה אנחנו מציעים לעשות עכשיו? להרחיק את המחלקה של מח"ש עוד יותר מתוך התהליכים, להכפיף אותה לרשות פוליטית ולהבטיח עוד יותר את היעדרו של כלי אפקטיבי לשיפור התפקוד של המשטרה.
מה יראה מזה האזרח? רק פחות טוב. מה יראה מזה השר? רק יותר שליטה. ואז, נדמה לי, שאנחנו מפסידים בשלושה מקומות: פעם אחת בתוך המשטרה, פעם אחת במה שמקבל האזרח, וגם השר ימצא את עצמו מוכתם בזה שהוא מפעיל חקירות פוליטיות. וזה ייגמר בעוד שיחה של מנהל מחלקת מח"ש עם ראש הממשלה, כפי שקרה במקרים אחרים קודמים. הדבר הזה לא מעיד על טוב.
הבוקר אנחנו העברנו הצעת חוק שתבטל את המינויים הממלכתיים. כי יושב מישהו, ממנה מישהו – הוא מבין שהוא צריך לשרת אותו, הוא מבין שהוא צריך לשרת אחרים, אין שום דבר בעניין הזה. תבוא ממשלה חדשה: מהיום הרמטכ"ל הזה הוא שלהם והרמטכ"ל הזה הוא שלנו, המפכ"ל הזה הוא שלהם והמפכ"ל הזה הוא שלנו, וכיוצא באלו הדברים.
זאת רעה חולה שמפרקת את האחדות בישראל, שמפרקת את הממלכתיות בישראל ולא מקדמת אותנו קדימה במילימטר, אלא דוחפת אותנו אחורה בקילומטרים. אם חשבתי שדרך ארץ קדמה לתורה, ואם אני אעשה את האנלוגיה לכך שדרך ארץ של עם ישראל לאורך אלפיים שנה קדמה להקמתה של מדינת ישראל המודרנית וחוקיה המתקדמים באמצעותה של תורת ישראל, הינה הבוקר עשינו הקפצה לדור הקודם וחוקקנו את זה שנלמד תורה תחת חוק.
חברים, אנחנו מגוחכים. הגיע הזמן שנעצור את הפארסה הזאת. כדאי שנלך מהר לבחירות. כדאי שיהיה לנו מספיק שכל להקים ממשלת אחדות ציונית רחבה ומוסכמת, שתוכל לשבת לא מתוך ניקור עין פוליטי של יריב בגוש אחר, אלא מתוך הבנת מה באמת ישראל צריכה לעצמה. וכך אולי נצליח – וכדאי שנצליח – להציל את עם ישראל מהדרדרת שהוא ממשיך להיכנס אליה מכנסת לכנסת, מממשלה לממשלה. תודה רבה.
422 מילים של בנימין גנץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.