תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, יום היסטורי, אמר חבר הכנסת סעדה. יום היסטורי.
כן, כולנו מתרגשים, נרעדים. שמנו חליפות, שמנו עניבות, תראו איזה יום היסטורי.
החוק הזה – יש לו רק מטרה אמיתית אחת, והיא רעב בלתי נשלט של הקואליציה המופרעת הזאת לשליטה, וחיסול כל הבלמים והאיזונים במערכת אכיפת החוק ובין הרשויות בשלטון. אגב, זהו קו שהולך לאורך כל הקדנציה הזאת ועובר כחוט השני כמעט בכל הצעות החוק שמעבירה הכנסת בכל הנוגע לתחום המשפט.
החוק הזה הוא למעשה השתלטות פוליטית במסווה של תיקון. במסווה של – איך אמרת, חבר הכנסת סגלוביץ'? מקצועיות. הקואליציה מנסה לצייר את החוק הזה כרפורמה שתגן על האזרחים מפני אלימות השוטרים. נו, יש לי בשורה לאזרחים: זה לא יקרה. זה פשוט לא יקרה, כי האמת היא הפוכה. מנתקים את המחלקה לחקירת שוטרים מהפרקליטות ומקימים אותה מחדש כגוף פוליטי, גוף שכפוף ישירות לשר המשפטים. אתם מבינים, דמות פוליטית – היא תהיה אחראית לגוף החקירה, לגוף שאמור לשמור על טוהר המידות של שוטרים ואנשי שירות ביטחון הכללי, אנשי השב"כ.
ולזה הם רוצים להגיע בסוף, לחקירות פוליטיות. כי אחרת אין שום הסבר אחר למה ככה ולמה בדרך הזאת. ותראו, כמו שהציג פה חבר הכנסת סגלוביץ', את תהליך המינוי, את המנגנון, את השליטה בראש הפירמידה. החוק קובע שמנהל מח"ש ימונה על ידי ועדה. זה יפה, זה מרשים, זה מכובד. אנחנו בעד ועדות שיהיו מקצועיות. אבל כשצוללים להרכב הוועדה, אז היא תהיה בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, שהוא מינוי פוליטי של שר המשפטים, איש אמונו.
משהו דומה. מגלים שלדרג הפוליטי יש רוב מוחלט בבחירת האדם שיחליט מי נחקר ולמי ייסגר התיק. אבל זו השיטה שלכם, חברי הקואליציה. הכול קיצוני, הכול מהיר, במעמד צד אחד, בזמן שהחברה הישראלית מדממת; כשהממשלה הפקידה את האחריות על המשטרה בידי שר פופוליסטי, פופוליסט שהורשע בעבירות פליליות של תמיכה בטרור. הקואליציה מתכוונת לדחוף בהינף יד אלפי הסתייגויות לחוק הזה. היא דוהרת לקראת קריאה שנייה ושלישית ומסרבת להקשיב לכל גורמי המקצוע שהזהירו מפני החקיקה המסוכנת הזאת.
זו הצעת חוק שחוטאת לשמה והיא חוטאת גם לצורך ללמה הוקם הגוף הזה. הלגיטימיות של המחלקה לחקירת שוטרים, ומכאן גם הלגיטימיות של המשטרה עצמה, מגיעה מהיותה מערכת שמגיעה לחקר האמת, שמבוססת על צדק והוגנות ועל מינהל תקין ועל יושרה. ומה שאתם עושים היום – גורמים לפוליטיזציה מוחלטת של המחלקה הזאת – פשוט הרסני למדינת ישראל.
כשאתם תרצו להתלונן על שוטר שהפעיל נגדכם כוח, אתם באמת רוצים שראש המחלקה לחקירת שוטרים יהיה מינוי פוליטי של שר? אתם באמת חושבים שצדק ייעשה כשהמערכת פועלת מטעם מפלגה פוליטית כזו או אחרת? ככה אתם חושבים שיהיה צדק? ככה אתם רוצים שיפעלו בחקירות פליליות? ככה אתם רוצים שיפעלו כשפוגעים בכם? זה המשך ישיר לריסוק הנורמות, כי החוק בעיניכם הוא רק המלצה. הצבתם בפנינו את נורמת אי-ההתייצבות לחקירות. היום אדם שמוזמן לחקירה, חבר כנסת, לא מתייצב לחקירה.
החוק הזה לא צומח בחלל ריק – הוא חלק מתרבות שלטונית חדשה ונלוזה, גברתי השרה. כשחברת כנסת מהקואליציה מכריזה בראש חוצות שהיא לא תתייצב לחקירת משטרה, כשחברי כנסת באים בעקבותיה, כששרה לא רוצה לבוא להתייצב לחקירה – אדוני היושב-ראש, מה אתם מצפים מהאזרח הקטן כשקוראים לו לחקירה, כשדורשים ממנו לעמוד ולעבוד לפי החוק, כשהוא רואה את נציגיו בבית הזה, בבית הנבחרים, שרים בממשלה, ברשות המבצעת, שאומרים: קראתם לחקירה? אני לא בא. אני מצפצף על החוק.
אתם מייצרים פה מעמד של פריביליגים שחסינים מהחוק, ועכשיו אתם גם בונים להם גוף חקירה בהתאמה אישית, custom-made. אתם מצפצפים על פסיקות בג"ץ חדשות לבקרים, שרים וחברי כנסת; שרים אני אומר – שר המשפטים, מי שאחראי למערכת המשפט בישראל. אתם קוראים בגלוי להפר צווים שיפוטיים, לזלזל במערכת המשפט. זה אפילו לא נראה לכם מוזר וקיצוני – הפכתם את האנרכיה למדיניות רשמית של השלטון.
על הדרך, אתם גם מחסלים. חיסלתם את החשאיות והדמוקרטיה הפרלמנטרית. כי מי שמבקש מחברי כנסת לצלם מאחורי פרגוד בבחירות חשאיות שנקבעו בחוק, כדי לוודא שהבחירה למבקר המדינה תהיה לפי דרישת ראש הממשלה – שבמקרה דורש שימנו את מי שמכהן כפרקליטו להיות מבקר המדינה שמבקר אותו כממשלה, או את נציגי הוועדה לבחירת השופטים, וגם זה יקרה בקרוב – ורק כדי לוודא נאמנות למפלגה, הוא אותו אדם שידרוש לראות מה קורה בתוך חדרי החקירות של מח"ש.
גם לשם זה יגיע. גם לזה תגיעו. כי אין לכם קווים אדומים. מבחינתכם, הכול מותר. אם מותר להפר את החוק ולצלם מאחורי פרגוד בחירות חשאיות, אל תתפלאו שמחר השר יבוא וידרוש לראות מה מצב החקירה של פלוני או אלמוני. ואל תתפלאו שהוא יקרא לראש מח"ש שמונה על ידי מנכ"לו, וידרוש ממנו דין וחשבון כלפי חקירה כזו או אחרת. כלפי אופן החקירה, כלפי הראיות, כלפי הדרך שבה הוא מטפל בנחקרים. הכול יהיה מותר. כי אתם לא רוצים בלמים ואתם לא רוצים איזונים – אתם רוצים פשוט לשלוט ללא מצרים. בלי כללים. הכללים זה אתם, הם בידיכם.
ובכך – חברי הקואליציה הנעדרים מהאולם הזה, אתם חברי הממשלה, נציגת הממשלה שיושבת כאן, נציג היושב-ראש שיושב ליד הדוכן – בכך אתם ממשיכים בתהליך ריסוק האמון במערכות הממלכתיות. ואני אומר לכם, זו סכנה. זה לא תיקון, זו גם לא טעות – זו סכנה בכוונת מכוון. אתם הופכים את מח"ש, את המחלקה לחקירת שוטרים, לכלי להרתעת חוקרים ופרקליטים. זו המטרה האמיתית.
הסעיף החדש שמאפשר למחלקה לחקירת שוטרים לחקור פרקליטים ותובעים הוא הנשק הלא כל כך סודי של החוק הזה. כי המטרה האמיתית היא להלך אימים, להלך אימים, על מי שמנהל תיקים פליליים, למשל, נגד נבחרי ציבור, אולי אפילו נגד ראש הממשלה או שר. המטרה שלכם היא להעביר מסר ברור לפרקליט: תעז לחקור שחיתות שלטונית, ואנחנו נפתח נגדך בחקירה פוליטית במחלקה לחקירות שוטרים. פשוט מאוד, אין ברור מזה. בצד אחד תחקור, במקום אחר תיחקר.
אתם בעצם יוצרים פה קוד שתיקה וטיוח במשטרה. במקום לחזק את המחלקה לחקירת שוטרים, שכשאתה מגיע לאלימות משטרתית היא תפעל כנגד הסורחים. ואין הרבה כאלה. בסוף השוטרים הם אנשים טובים, אבל יש גם מקרים כאלו שיקרו. שיחקרו התעמרויות. במקום לחזק את מח"ש, הפוליטיזציה שלה תגרום לשוטרים עצמם לאבד בה אמון.
בסוף התוצאה תהיה תרבות של הסתרה, תרבות של טיוח. ותהיה פגיעה אנושה לא רק בשוטרים, גם באזרחים. כי המקום שאמור להיות התמרור כנגד השוטרים, הרמזור האדום, המקום שאליו הם מסתכלים ואומרים: רגע, שם אני צריך להיזהר, לא רק מתוך יראת החוק. אם עוד היה משהו, כלי, מקום, כתובת לאזרחים, לפנות אליה, היום גם זה ייעלם.
אנחנו גם מבינים שזה חלק משיטה, שיטת הכאוס. אתם בעצם יוצרים בחוק הזה משהו שלא מדברים עליו הרבה, אדוני היושב-ראש – שתי מערכות אכיפה מקבילות. מערכת אחת תהיה מערכת אכיפה של הפרקליטות, כמו שאנחנו מכירים אותה עכשיו. קצת מוחלשת, כי מפצלים אותה מהיועמ"ש, אבל רגע, נניח את זה בצד. תהיה מערכת כללים אחת של הפרקליטות, עם כללי חקירה, עם נהלים ברורים, עם נורמות מסוימות. אבל, וזה החידוש, אדוני היושב-ראש, עם מערכת אכיפה מקבילה, חדשה. מערכת אכיפה על שוטרים, מערכת אכיפה על פרקליטים, על עובדי שב"כ, אבל עם כללים ונורמות וסטנדרטים אחרים לגמרי.
יהיה גוף שחוקר בצורה אחת, ויהיה גוף שחוקר בצורה אחרת, עם כללים ונורמות אחרים. לא יהיה יועץ משפטי אחד שקובע את הכללים, אלא כל ראש מחלקה, פרקליט מדינה או ראש מח"ש חדש – כל אחד יקבע לעצמו איך חוקרים, מה הנורמות, מה הסטנדרטים, מה מותר ומה אסור. מה שמותר בפרקליטות כלפי האזרחים אסור כלפי השוטרים. כי יש פה שני מנגנונים, עם שני ראשים ושני סדרי עולם.
אתם מבינים לאיזה כאוס אתם מכניסים את המערכת המשפטית? אתם מבינים את הטירוף שאליו אתם מכניסים את המדינה? אבל אם נגיד את האמת, לכם זה לא אכפת. להפך, אתם רוצים את הכאוס הזה, אתם מייחלים לכאוס הזה, אתם רוצים להכניס את חוסר האמון למערכת. ואת זה אתם עושים גם בחוק הזה.
אשכרה הייתי קורא לכם כמעט סוכני כאוס. לשבור ולנתץ כל אמון במערכת אכיפת החוק, במערכת המשפט. לשבור ולנתץ כל מוסד ממלכתי, ואז לבוא ולמנות את אנשי שלומכם. בלי מקצועיות, רק פוליטיזציה ופוליטיקה ופריימריז ואנשים שישרתו את האינטרסים הפוליטיים שלכם. שכחתם שאתם מנהלים מדינה, שכחתם שזו מדינה שיש בה אזרחים שרוצים לחיות בה בשקט. אזרחים שלא כולם תומכים בעמדתכם, לא כולם תומכים בממשלה ובקואליציה. אתם לא ממשלה של צד אחד – אתם ממשלה של כל אזרחי ישראל. אבל לכם זה לא אכפת, העיקר להשיג עוד כוח ועוד שליטה. וזה ישרת אותנו ואת אנשי שלומנו ואת מקורבינו.
החוק הזה, חבריי חברי הכנסת, הוא חוק מסוכן. באמת, באמת, של החיים. מי שהציג אותו כאן אפילו לא היה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. מי שהציג אותו כאן הוא חבר הכנסת משה סעדה, חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט, מגיש הצעת החוק המקורית. זה נובע אך ורק מתוך ונדטה אישית ונקמה של חבר כנסת שהסתכסך עם המחלקה לחקירת שוטרים כשהוא עבד שם; גוף שהוא היה חלק ממנו עד שהוא לא קיבל את ראשות המחלקה. הוא יצא בטריקת דלת, ומאז החליט לצאת למסע נקמה.
זה מזכיר לי את אותו פרח טיס שנפל מקורס טיס ואז הצטרף למערך הנ"מ, ואמר שאם הוא לא יטוס, אף אחד לא יטוס. אז זה החוק. אם אותו לא מינו לתפקיד, אז מי שימנה את בעל התפקיד יהיה מקורבו. ותראו איך הוא מתייחס בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מול אנשי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה – תראו איך הוא מדבר עליהם, בשפה מאיימת, מפיוזית כמעט: אתם תיחקרו, אתם תעמדו לדין, אתם תשבו במרתפים. תמיד בעוינות, תמיד בלהט בלתי מוסבר, אבל ברע, ברע: עכשיו אתם תחתיו, הוא יראה לכם. והינה, חוק מח"ש התרגש עלינו. סעדה לא קיבל את מח"ש – נפרק את מח"ש. טלי גוטליב לא קיבלה את תפקיד היועמ"ש – נפצל את תפקיד היועמ"ש, נעלוב בה, נפגע בה, נדבר אליה בצורה באמת – טוב, כולם ראו את המופע, את מופע האימים, ב-48 שעות האחרונות, בוועדת הכנסת. אין מה להרחיב. מזג שיפוטי בטוח לא היה שם.
ותראו את מה אתם רוצים להסתיר. שימו לב לעיוורון לצרכים האמיתיים, מה אתם מוכנים לעשות בשביל להעביר את החוק הזה, מה מוכנה הממשלה להשקיע רק כדי לנקום. הצעת החוק הזאת עולה למשלם המסים, רק על מנגנוני הניהול וההפרדה החדשים, רק על זה, 7.6 מיליון שקלים בשנה. הכסף הזה לא הולך לחוקרים, לא לקיצור הזמן בטיפול בתלונות של אזרחים, לא לטיפול בבעיות המבניות האמיתיות של המערכת, רק להפרדה ולהקמת המנגנון החדש. אבל שוב, מה אכפת לכם? אז מה אם זה עולה כסף? אז מה אם זה לא משרת את הציבור? אנחנו רוצים לנקום. אנחנו רוצים מחלקה משלנו, שתהיה כפופה לנו, ולעזאזל השלטון, לעזאזל שלטון החוק ולעזאזל חוק וסדר.
ורק אם קוראים את הצעת החוק – תראו את הניתוח של מנגנון השליטה בחוק. תקשיבו טוב לשליטה שתהיה בעקבות העברת החוק הזה. שר המשפטים יקים מחדש את מח"ש במשרד שלו, תחתיו. מנהל מח"ש יכהן שש שנים. הוא ייבחר על ידי ועדה. מי בוועדה? כמו שאמרתי קודם, מנכ"ל משרד המשפטים, שהוא מינוי אישי ופוליטי של השר, עורך דין פלילי שימנה השר, שופט בדימוס, אדם בעל ניסיון בחקירות ונציב שירות המדינה, שמינתה הממשלה. במבנה הזה יש רוב מובהק ומובנה למי שנבחר במישרין או בעקיפין על ידי שר המשפטים או מנכ"ל משרדו. זאת לא תהיה יחידה עצמאית, זה יהיה שלטון פוליטי על תיקים פליליים.
תראו – אדוני, בדקה האחרונה שנותרה לי – רק תראו מה אנחנו חווים פה בחודש האחרון לכהונת הכנסת העשרים-וחמש, תראו מה עושה הקואליציה בחודש האחרון לכהונתה: מביאה את פיצול תפקיד היועמ"ש; מביאה את פיצול מח"ש מהפרקליטות; מביאה חוק-יסוד: לימודי תורה; מביאה חוק השתמטות מצה"ל – מביאה כל דבר שרק מרסק את מה שכל המדינה הזאת בנתה במשך 70 ומעלה שנים. פשוט רוצים לרמוס פה הכול, לשבור פה הכול. העיקר לשמור על השלטון, לשמור על הכוח, לראות איך אפשר לשלוט ללא מעצורים.
ואני אומר לכם, חברי הממשלה והקואליציה, לא לעולם חוסן. יהיו בחירות. אנחנו נחזור ונתקן. תודה רבה, אדוני.
1,821 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.