אני רוצה לפתוח בציטוט ממסכת ברכות דף ס"א עמוד ב'. השר סמוטריץ', אתה שומע? זה אליך. אשריך, חבר הכנסת, סגן אלוף, הרב משה סולומון, שנתפסת על דברי תורה. אתה נתפסת על דברי תורה כמו שהורה לך רבך – לך וגם לסמוטריץ', דרך אגב, אבל הוא לא רבו, כנראה. אבל הוא רבך כבוגר ישיבת הר עציון. וככה אמר הרב יעקב מידן: "על כל חבר כנסת שומר תורה המייצג בוחרים שומרי תורה, להתנגד לו מכול וכול". אדגיש: לא להימנע אלא להתנגד. אשריך, חבר הכנסת סגן אלוף הרב משה סולומון, שנתפסת על דברי תורה. בוז לך, חבר הכנסת השר סמוטריץ', שביזית תלמידי חכמים שיצאו להילחם חרפו נפשם, תלמידיהם יצאו להילחם, נהרגו.
ומה עשית היום לחבר הכנסת סולומון? אני אגיד לך מה עשית לו. הורית את אוהד טל, עוד מתחזה לציוני דתי, שיפנה ליושב-ראש הקואליציה ויפזר את התפקידים של חבר הכנסת סולומון. להלן המחליפים במקומו לוועדות השונות: בוועדת הכספים – חבר הכנסת שמחה רוטמן; בוועדת החינוך – חברת הכנסת מיכל וולדיגר; בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון – חבר הכנסת אוהד טל; בוועדה המשותפת לתקציב ביטחון – חבר הכנסת צבי סוכות. כל אלה החוגגים על הדם, במירכאות, ואולי גם לא, כשאתה פיטרת אותו, את חבר הכנסת הרב סולומון, כיוון שנשמע בין השאר להוראת רבו ומצפונו, חילקת להם את התפקידים שלו.
אני אגיד לך משהו: לא דאגת. אתה ידעת אחרי 7 באוקטובר על החלק שלך. אתם כאילו מתגאים על איך שאתם משלימים קדנציה של ארבע וחצי שנים. איך לא תשלימו אם ויתרת על כל הערכים הכי בסיסיים שלנו, רק להידבק לכיסא? והיום אולי הגדלת לעשות – ויתרת גם על הערך של שירות בצבא. לא דאגת לחוק-יסוד ארבע שנים וגם לא מ-7 באוקטובר, לחוק-יסוד: חובת השירות. לא דאגת לחוק-יסוד כזה. למה כן דאגת? לחוק-יסוד שמה שהוא עושה – הוא מעלה את המשתמטים ורואה חשיבות עליונה בעידוד לומדי התורה, גם אלה שקוראים: נמות ולא נתגייס.
סמוטריץ', תגיד, שכחת מאיפה באת? שכחת מי חלק מהתומכים שלך? לא יכולת להתאפק ולפחות לא לפטר את חבר הכנסת סולומון, שהצביע לפי מצפונו? מה קרה לך? הכול בשביל לתת כמה טרקטורונים לנוער פורע חוק בגבעות? אחרי זה אתה מתפלא שמקיאים אתכם בתל אביב, את הרב שלכם, בקריית אונו, בכל מקום. אתה שואל למה מעדיפים חברי כנסת מש"ס – הם לפחות אומרים: נמות ולא נתגייס. אתה עוטף את זה. ולמי זה יעזור? לך זה יעזור? למילואימניקים, לשכנים שלך זה יעזור? לילדים שלך זה יעזור? תקבל עוד כמה טרקטורונים לרוצחים מהגבעות – לא כולם, אבל חלקם – שיורדים גם עם הטרקטורונים שלך ושל סטרוק בשביל לעשות מעשה סדום בילדים פלסטינים. ואחרי זה מתפלאים שמה שאני לא נהנה ממנו – שלא יקבלו אותך בכל מיני מקומות בעולם – הבעיה היא שגם לא יקבלו אותנו.
אבל היום אתה לא מתבייש. אתה יודע עם מי העברת את החוק הזה? עשית דיל עם איימן עודה ואחמד טיבי כדי שהם יהיו בחוץ. במה שהאשמתם אותנו – צרחתם פה חודשים ושנים על מי שמשתף פעולה עם התנועה האסלאמית. היום שכנעתם אותם שלימוד תורה יביא לעוד משתמטים, אז הם עזרו לכם לפרק את הצבא. אחמד טיבי נשמר להיות בחוץ, לפני הדיל איתו. איימן עודה היה בחוץ. אף חבר כנסת ערבי לא הצביע היום עם האופוזיציה נגד חוק לימוד תורה. אליבא דהמשנה שלך, הם רוצים לפרק את המדינה והם תומכי טרור, אז שיתפו איתך פעולה בלפרק את המדינה ולפרק את הצבא.
אני יודע שאתה נהנה מזה – הרווחת עוד חודש כשר אוצר; הרווחת עוד חודש לעשוק את המשפחה הישראלית הממוצעת, שמשלמת למדינה 7,000 שקל כדי שיהיה מה להעביר למשפחה חרדית ממוצעת, שמקבלת 2,000 או 3,000 או 4,000 שקל בחודש מאותם כספים שמשפחה משרתת משלמת. אתה שר אוצר, אתה יודע שאני צודק, וגם אני במקומך לא הייתי מרים עכשיו את הראש. אבל אתה יודע שהמילים האלה שלי הן לא רק שלי, הן מילים של עשרות אלפים בציונות הדתית, כולל רבנים של הציונות הדתית, שחושבים בדיוק את הדברים האלה עליך.
אני אספר לך משהו, מה אתה עשית. ב-1994, כך מספר, סיפר ישעיהו ליבוביץ': כאשר נפגשתי ברחוב בשי עגנון, מה שנקרא שני תלמידי חכמים, הוא תפס אותי ושאלני בזו הלשון: אמור לי, ישעיהו, מהו הדבר אשר שבר את הכוח העצום אשר היה לתורה בעם ישראל במשך כל הדורות? אמרתי לו, לעגנון: כוחה של התורה בעם ישראל נשבר משהפכה התורה לתלמוד תורה. מששמע את תשובתי קיבל אותה ממש בהתלהבות. אתה הבנת, אדוני היושב בראש?
כשהפכו את הלימוד לעיקר ולא את התורה לעיקר. כשהפכו את הספר ולא את ההתנהגות, ולא את "לא תעמוד על דם רעך", ולא "הוכח תוכיח את עמיתך" ולא "אתם תשבו כאן". רק לימוד, גם על חשבון אחרים. גם חיים על חשבון אחרים. פלא שאחרי זה מקיאים את הרבנים של הציונות הדתית מהערים? פלא שלא רוצים אותם כרבני ערים, סמוטריץ'? אתם אחרי זה מייללים. איך נתתם יד לבחירות רבני ש"ס ולא ציונות דתית? הם לפחות לא מעמידי פנים של יהדות מקרבת.
מה אתה רוצה, שיאמינו לגרעינים התורניים שלך? וגם פה אני אומר, בלי הכללות, שהכסף שאתה נותן להם, שופך עליהם, עושק את האחרים, נותן להם, פוגע בכלכלה, נותן להם. מכיר את כל הניתוחים של כל הכלכלנים כשאתה מחבר דמוגרפיה לחוסר שירות וחוסר לימודי ליבה, מה יהיה עלינו. נתניהו כבר לא יהיה פה, לא אכפת לו היום שלמוחרת. ילד במיאמי, אולי ילד בלונדון או בבודפשט. הילדים שלך, ובעזרת השם שלי, יהיו פה. מה אתה חושב שיהיה? כמה הם יוכלו לפרנס אחרים? כמה הם יוכלו להגן על אחרים? כמה ימי מילואים הם יוכלו לעשות? כמה אימהות יוכלו לטפל בילדים כשההורים 30 ו-40 ו-50 ו-60 ו-70 ו-80 ו-90 ימים בשנה וחג אחרי חג אחרי חג לא בבית? ואתה מצביע כאן היום לחשיבות עליונה, בחוק-יסוד, ללומדי התורה.
אפילו השר שמייצג אותך פה היום, אלקין, ואומר: אל תדאגו, זה ישתנה – נכון, חבר הכנסת גפני, שמעת? הוא לא שואל אותו אם הסכמת, כמו ששאל אחרי זה דיכטר את חברת הכנסת עדי עזוז. כמו ששואלים – היושב-ראש יודע – כשהממשלה מתנה משהו בהסכמה. הוא לא שאל את גפני: האם אתה מסכים שזה ישתנה, שלפחות זה לא יהיה מעל משרתי הצבא. וגפני אומר: שמעתי. ואני אומר לו: תשאל אותו אם הוא הסכים, לא אם הוא שמע. ואלקין לא שואל אותו, בגלל שגם לאלקין יש פריימריז, ובפריימריז הזה יש הרבה מתפקדים חרדים.
וכיוון שאמרתי פריימריז, אז אני רוצה להגיד – זה מפריע לי, הוא משתמש בטלפון באולם. סמוטריץ'.
אני שמעתי את זה עד לפה.
לא יודע, הוא לא מכיר טכנולוגיה של אוזניות? אני לא צריך שהוא יקשיב. אני מבין למה הוא לא רוצה להקשיב, גם אני במקומו לא הייתי מקשיב.
אל תתבייש, בצלאל, נו, באמת. אתה יודע מה? קודם יצאת ואמרו: אין שר במליאה. אני מוכן שלא תהיה במליאה. זה לא מוסיף לי כבוד שאני מדבר ויש שר מהממשלה הזאת במליאה. אני לא מוכרח שיהיה פה שר, באמת, עוד פעם – לא נפסיק את הדיונים. שלא יהיה.
אני רוצה להגיד לך, ואני רוצה לכם בליכוד, על אסון הפריימריז. אני רוצה להגיד לך, אני בדקתי את הנתונים. תשמע משהו, אדוני היושב בראש. בליכוד אומרים: יש לנו פריימריז. א. אנחנו רואים איך נראות הוועדות בכנסת עכשיו בגלל הפריימריז – בושה וחרפה. אתמול יושבת חברת כנסת שמסגירה שם של משרת בשירות הביטחון – ואני אזכיר לך שהשר כץ וזיני, ראש השב"כ, מבינים את הנזק הגדול – ויש מקהלה. כולם פוחדים מהפריימריז, אז כולם יצביעו. והחרדים פוחדים על חוק לימוד התורה, על חוק-יסוד, אז גם הם יצביעו שלא ייקחו לה את החסינות. ככה הם יושבים שם בוועדה.
ואני אומר לך מידע אישי: זה לא רק סכנת חיים לשמות שהיא חושפת. אני מכיר את היחידה הזאת שם. אני יודע כמה אנשים שהיינו רוצים לגייס לא יתגייסו, בגלל שאחרי זה יחשפו את השם שלהם, וממשלת החורבן תיתן לזה גיבוי. זה מטורף. זה מטורף. ואופיר כץ נותן לה לדבר חמש, שש שעות על הכול, חוץ מעל הדבר הפשוט: למה חשפת של לוחם שירות הביטחון הכללי? רציתם את זיני? יש לכם את זיני. הינה, הוא חושב שצריך להעמיד אותך לדין. ואתם נותנים לזה גיבוי. לאן הגעתם? למה, כדי שיהיה חוק לימוד תורה? אנחנו מטורפים. לאן הגענו?
ואני אסיים במה שאמרתי לך על נפלאות הפריימריז. תראה, אומרים בליכוד: יש פריימריז. אני אתן לך את המספרים המדויקים, כדי שנדע על מה אני מדבר, זה ייקח בדיוק דקה: לליכוד, לכנסת העשרים-וחמש, הצביעו מיליון ו-115,336 מצביעים. בעלי זכות בחירה היו להם 140,000 מתפקדים. זה 12.5%. הגיעו לקלפי להצביע 7%, 79,750, זאת אומרת 7% שיש בתוכם מתפקדי התעשייה האווירית, מתיישבי יהודה ושומרון, עובדי חברת חשמל. עכשיו כל אלה עבדים שלהם. לכו לחתונות, תנו להם ג'ובים - -
- - קחו את האג'נדות הכי קיצוניות שלהם, על 7%, שבתוכם מאוגדים כנראה 5% מתוכם. ואז אנחנו מתפלאים שככה נראית כנסת ישראל.
מתבייש בשם הכנסת. תודה, אדוני.
1,367 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.