אדוני היושב-ראש, חבר טוב שלי בסוכנות היהודית הביא לפניי את האובדן של רס"ר במילואים חיים קלומיטי ז"ל, שנרצח בפיגוע בצור נתן, ושעדיין, לפי מה שעודכנתי הערב, לא הגיעו מהכנסת לנחם את המשפחה. אני מחר בטקס של הבן שלי בצפון, בסיום מסלול של סיירת גולני, אני לא אספיק להגיע לנחם אותו, אבל אני חושב שהאיש הזה, ראוי שתהיה לו מצבה וזיכרון בספר דברי הימים של כנסת ישראל. זה לפחות החסד שאנחנו יכולים לעשות עם אדם כל כך מיוחד, שגם בעצמו היה לוחם בגדוד הסיירת, דרך עורב גולני, שהיום הוא חלק מהגדס"ר שמרכיב את החה"ן והסיירת והעורב.
השבוע איבדה מדינת ישראל את רס"ר במיל' חיים קלומיטי, זיכרונו לברכה, שנרצח בפיגוע בצור מתן. חיים היה בן ההתיישבות העובדת, בן למשפחה חלוצית שהגיעה לאזור לפני עשרות שנים והייתה חלק מבניית ההתיישבות בגבול המזרחי של המדינה. הוא הקדיש את חייו לביטחון ישראל. לוחם בעורב גולני, שותף ללחימה בחומת מגן, מאבטח שב"כ בחוץ לארץ, איש ביטחון שפעל לאורך שנים למען המדינה. גם לאחר שירותו המשיך לחיות מתוך שליחות ואחריות ציבורית.
חיים היה גולנצ'יק בכל ליבו ונשמתו. אהבת הארץ, השירות והנתינה עברו במשפחה כולה, שבה דורות של לוחמים משרתים. בשנים האחרונות הקים עסק מצליח לבשר, אך לא הסתפק בעשייה אישית לביתו: הוא פתח את ליבו ואת ביתו בפני חיילים, אירח מאות מהם בבית, הגיע לבסיסים, עשה להם על האש, נתן להם תחושה שיש מי שמחבק ומעריך אותם בזמן מלחמה. זה היה חיים – איש של נתינה, של חיבור בין אנשים, של אהבת אדם ואהבת הארץ. גם ברגעיו האחרונים פעל מתוך אותה שליחות. הוא יצא להגן על יישובו ועל תושביו מפני המחבל במהלך הפיגוע, ונרצח.
חיים מייצג את פניה היפות של ישראל: לוחם, איש משפחה, מתנדב, אוהב אדם. אדם שלא שאל מה המדינה יכולה לעשות עבורו, אלא בכל שעה ושעה במהלך חייו שאל מה הוא יכול לעשות למענה בשעתה הקשה. בשם חברי הכנסת כולה, בשם עם ישראל, אני מבקש לשלוח תנחומים מעומק הלב למשפחת קלומיטי, לחבריו ולתושבי צור נתן. יהי זכרו ברוך, ומורשתו תתקיים בנו לעד.
במעבר חד, אדוני היושב-ראש, אנחנו העברנו את חוק ההגנה על נכי צה"ל מפני עושק של עורכי דין. לקח לי שבע שנים לעשות את זה, וזה עבר פה בקריאה שנייה ושלישית. וראה זה פלא, מה נודע לנו בכתבה ב-ynet היום? אמרו לנו שיהיה בג"ץ של לשכת עורכי הדין נגד החוק הזה. שבע שנים שאלתי את לשכת עורכי הדין שאלה פשוטה: הכנסת הזאת חוקקה חוק שמגן על נפגעי פעולות עבודה – אתה מכיר את זה כשר עבודה והרווחה?
הוא מגן – עם כל הסיפור הזה של חברות עסקיות, שלקחו כסף. והחוק שמגן על תאונות דרכים, נפגעי תאונות דרכים, נכי תאונות דרכים. ויש חוק שמגן על ניצולי שואה מפני עושק של עורכי דין. אז שאלתי אותם: במה שונים נכי צה"ל? למה הנכים יהיו היחידים במדינה שלא תהיה להם הגנה? שבע שנים: לא, זה מורכב, זה קשה, משרד הביטחון.
על מה הם עושים בג"ץ? הם אמרו: אף עורך דין לא יבוא. תשמע את הקטע הזה – אני חשבתי שהם יגידו לי בבג"ץ הזה את הדברים. תשמע ציטוט, כשהיה חוק לניצולי שואה: אם תגבילו את שכר הטרחה לסכומים מגוחכים, עורכי דין יפסיקו לעבוד בזה. אף עורך דין לא יפתח משרד, לא יהיו מזכירות. בנייר העמדה שהגישו עורכי הדין: החקיקה המוצעת לא מגינה על ניצולי השואה.
מאז יש ייצוג. על הנכים, תשמע מה הם כותבים – גם, כשעשו את החוק לנכים, לנפגעי תאונות: הנכה הוא שישלם את המחיר. כי אם הנכה צריך להתמודד מול ביטוח לאומי, לעורך דין אין כדאיות כלכלית. אחרי זה הם אומרים: אנחנו לא חברות מסחריות, אנחנו - - -
ואז אמרו: לא, אנחנו מיוחדים. אסור. אם תחריגו אותנו, אף אחד לא ייצג את - - -
ממש. אז החוק הזה קום יקום, והבג"ץ הזה לא יעזור. אבל תשמע מה אמר מישהו מבפנים, מתוך הארגון הזה. עשו ישיבה פתאום. הוא אומר: שבע שנים החוק הזה מרחף; אתם לשכה, יש לכם סמכויות לאכוף אתיקה – לא כינסתם את הנשיאות פעם אחת על החוק הזה. עכשיו אתם מכנסים את הנשיאות לעשות בג"ץ. אז עורך הדין הזה, הצדיק בסדום, אחד מתוך 11 אמר: אני לא הולך איתכם. מה אומר עורך הדין הזה, ערן גולן, כשהוא יוצא מהדיון? הוא אומר להם: מטרת הישיבה היא לשכנע אותנו להגיש בג"ץ שיפסול את החוק, אבל אסור להגיש אותו. זו טעות. מדובר באנשים שנפגעו במלחמה או בפעולות איבה. החוק הזה הוא תוצאה של כישלון מקצועי.
זאת אומרת, הלשכה כשלה בלהגן מפני אותם עורכי דין עושקים, ואחרי זה הוא אומר משהו. הוא אומר: יש כשל שוק, צריך לתקן. לא כל עורכי הדין עושקים. ואנחנו אומרים, לא כולם עושקים, אבל אם יש 30 שמתמחים בנכי צה"ל ומחתימים אותם בבתי חולים והלשכה לא פעלה ולא אכפה, אז זה הכישלון. מה הוא אומר? יש כשלי שוק. הלשכה פעם אחר פעם מוכיחה שהיא לא מצליחה לטפל בזה, ומגיע המחוקק שמטפל בזה. כל מוסדות הלשכה לא התכנסו אפילו פעם אחת לסוגיית ניצול לרעה של נפגעי פעולות האיבה ונכי צה"ל, למרות הדיונים האינטנסיביים בכנסת והפרסומים שבע שנים. אתה יודע למה לא התכנסו? כי הם אמרו: אם אנחנו ניצחנו את ביטון שבע שנים, נמשיך. אם מסמסנו אותו חמש כנסות, כשהחוק שלו לא עבר, למה להתכנס?
אבל מי יצא פה גיבור ואמיץ? שר המשפטים נתן גב לחוק וכתב הצעה ממשלתית, ומיזגנו את ההצעה שלי. קברו את החוק הזה בוועדת העבודה אחרי שהוא עבר פה טרומית, כמעט שלוש שנים, ובאה וולדיגר - - -
ממש. צריך להוריד בפניה – ובאומץ. והיא חטפה התקפות אישיות. ופה גם שקרים: הם כותבים שארגון נפגעי פעולות איבה נגד החוק – לא, הוא תמך בחוק. הוא אמר לי את זה מפורשות. הם כתבו פה שארגון נכי צה"ל נגד החוק – דיברתי עם עידן קליימן, הוא אמר: לא, אני נגד דברים מסוימים, וצריך לתקן. היה ראוי לעשות את החוק הזה באופן שונה – זה בסדר. אבל להגיד בשם הארגונים האלה שהם לצידם – הדבר הזה חרפה. אנחנו לא ממצמצים, והחוק הזה ייושם. יהיה מי שיעבוד בשביל נכי צה"ל. ואנחנו גם נביא את הכסף לנכי צה"ל, שלא ישלמו על הסיוע המשפטי.
אבל גיבור ישראל הנפלא הזה, שפתחנו בו, חיים קלומיטי - - -
ואני הייתי בגולן אצל לאה וישי גמלא, שאיבדו את הבן שלהם, גיבור, לוחם באגוז.
יש לי שני בנים. מחר הבן הקטן שלי - -
- - מסיים מעל שנה – לא יודע, כמעט שנה וחצי – מסלול בסיירת גולני, ויש לו טקס סיום. אחיו הגדול סיים לפני חמש שנים. היה בסיירות חמש שנים, כולל קצין, כולל סמ"פ בסיירות גולני, והם יחד בדבר הזה. אני הייתי רק קצין בגולני, אלה – סיירת גולני. שניהם מצטיינים בסיירת. ללמדך שהדור הצעיר הזה הוא יותר טוב מאיתנו.
ואין אדם מתקנא בבנו ובתלמיד.
כשהייתי שר והייתי חבר בוועדת חוץ וביטחון הסודית, והיינו בבור, במטכ"ל, שני הנגמ"שים הראשונים שהגיעו לעזה היו של סיירת גולני. וכשאתה רואה כלים ראשונים בלבנון, זה סיירת גולני. לא משנה אם הרמטכ"ל צנחן או גולנצ'יק - - -
הם בכל מקום: בעזה, בסוריה, בלבנון. השם ישמור את כולם. תודה רבה.
1,101 מילים של מיכאל מרדכי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.