הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה, אדוני היושב-ראש. עמיתיי חברי הכנסת, אני מזכיר לכולנו, התכנסנו כאן לדון בהעברת תפקידים של שר הפנים לראש הממשלה, כאילו ראש הממשלה, משעמם לו, וכאילו משרד הפנים, אין לו מה לעשות בימים האלה, וכאילו אין שרים בממשלה שבאמת משעמם להם ויכולים לכאורה לעשות את התפקיד הזה, בגלל שיש רק 36 או 37 שרים. צריך להגיד את האמת, זה הפנים שלנו, זה הפנים של הממשלה. זה עצוב. ואתה יודע, אנחנו בימים של אחדות, ואתה מחפש מה תגיד, והינה, על זה אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו.

אבל אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש. בעולם האבסורד הזה, אני חושב שגם באופן יחסי, ההתנקשות בראש העיר וראש המטה בעראבה זה עוד פעם נהיה כאילו בעיקר בעיה של ערבים מול יהודים, וזה כואב לי פיזית באופן אישי. אני אומר את זה בגלל שאולי אם מישהו היה הולך אתמול, שלשום, לפני שבוע, וניתן דוגמה – לא לבתי החולים בגליל, אלא לאגף השיקום בתל השומר, איפה שיש לוחמים שלנו, חודש, חודשיים, שנה, שנתיים; אם היה מסתובב למעלה בקומת הכניסה, למי שעוד יוכל לרדת במצב חירום, ויורד למינוס שבע, למי שלא יכול לרדת בשעת חירום, ואז הוא כבר שם – במינוס שבע בתל השומר יש בפארקינג חניות כפולות: מיטה ועוד מיטה, וממול עוד מיטה, וסדינים מפרידים ביניהם, וצוות מדהים, שעסוק בלספק יכולת לעשות את הצרכים, בלהרים עם מנוף פצועים שצריך להרים, בלגרור מכונות הנשמה ממקום למקום. ואגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני לא ספרתי, אבל אם הייתי סופר, אני לא יודע אם יש שם יותר יהודים או יותר ערבים, בין המטפלים בלוחמים שלנו. זה בטוח לא בולט שיש שם יותר יהודים, לא במחלקות השיקום, שיש בהן רוב – היה להן, עכשיו פחות, לשמחתנו – של לוחמי צה"ל, לא על פני הקרקע ולא במינוס שבע. ואני אומר לך שאנחנו לא מבינים את זה. לא צריך לנסוע למג'דל בשביל להבין שבן אדם הוא בן אדם הוא בן אדם. דרוזי, יהודי, מוסלמי, נולדנו כולנו בצלם. אבל אולי למי שלא מבין, ויכול להניח את דעתו שמה שקרה בעראבה זה אולי באשמת הערבים – בלי קשר לזה שזה מחר יקרה בערים אחרות של יהודים; בלי להבין שאנחנו לא יכולים שהילדים שלנו יסתכלו על זה בסוג של שוויון נפש כזה, להגיד: אוקיי, אולי באמת זה לא כל כך נורא, זה לא יהודים – אז שילך למחלקות השיקום, לא בבתי החולים שאנחנו הולכים אליהם בגליל ובצפון אלא פה במרכז הארץ, ויראה, לא את מי שמנקה את הרצפה ואת השירותים אלא את האחיות, את הרופאים, את האחים, וישמע את השפה שלהם. ואולי זה יעזור לכולנו יחד להבין שבאמת – מי שעוד לא הגיע הזמן שלו, שיבין שבסוף אנחנו כולנו בני אדם, גאים בהיותנו ישראלים, וכל אחד בדת שלו. תודה.