קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, אני דווקא רוצה להתחיל איתך. חברי חבר הכנסת יאסר חוג'יראת עלה לכאן ודיבר באופן כללי על המחסור במקלטים במדינה בכלל, וגם בחברה הערבית, שהוא כפול מהמחסור בחברה הכללית. הוא דיבר על סוגיה שאתה היית צריך לתת תמיכה מוחלטת לכל מילה שהוא אמר, והתפלאתי שאתה דווקא ענית לו שמדינת ישראל חייבת למגן אנשים שצוהלים כשיורדים טילים. איפה ראית במדינת ישראל, חבר הכנסת, איפה ראית אזרחי מדינה שצוהלים כשיורדים טילים, למעט הצהלה של יהודים כאשר נפל טיל בטמרה? איפה ראית?
למה לייצר שקרים שאינם? למה לייצר כאילו תדמית על דבר שאיננו?
לא היה כזה דבר. אני מדבר על היום. אל תקשקש. אל תקשקש אתה.
הוא דיבר על עכשיו, הוא לא דיבר על 1991. ולא צריך להביא את ההיסטוריה שלך.
אתמול נחצו כל הקווים האדומים, למרות שמזמן כבר נחצו כל הקווים האדומים – ניסיון התנקשות בראש עיר לעיני כול. ראש העיר עראבה ד"ר אחמד נסאר נורה במסעדה יחד עם ד"ר אנואר יאסין. ראש העיר עראבה, להזכיר, הוא ראש עיר במדינת ישראל, והוא מייצג סמל שלטון של מדינת ישראל. אני מבין שעבור רבים, כולל רבים מאלה שיושבים באולם הזה, מה שקרה אתמול לא מעניין בכלל. כי מה זה עניין אותם שבמשך שלוש, ארבע, השנים האחרונות מספר הרציחות הגיע בכל שנה לשיא מחדש? את מי זה עניין? למה זה לא עניין? כי הנרצח הוא ערבי והרוצח הוא ערבי, ולמה שזה יעניין מישהו מהם?
אבל לפשיעה אין דת ואין לאום, ויום אחד תגידו: טעינו שלא טיפלנו בזה בזמן, כי כולכם תשלמו על זה מחיר. זה לא יישאר בגבולות החברה הערבית, אין כזה דבר, כי הפושעים, בניגוד אליכם, יודעים לעשות שותפויות, ויודעים לשתף פעולה ולעשות מהלכים משותפים. אז זה לא אינטרס שלי להילחם בפשיעה – זו גם חובתה של המדינה לעשות זאת, אבל זה גם אינטרס של המדינה לעשות זאת. זו בושה וחרפה שמדינה מרימה ידיים מול ארגוני פשיעה. בושה וחרפה שמדינה נסוגה מול ארגוני פשיעה. בושה וחרפה שמדינה חדלה להתקיים מול ארגוני פשיעה עד כדי כך שראש עיר במדינת ישראל נורה, ואתם מבסוטים – שעון. אתה מסמן לו שיוריד אותי, כי מה מעניין אותך? אתה חלק פעיל בפשיעה המתקיימת במדינה.
337 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.