הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, אתמול היה ניסיון רצח מזוויע של ראש עיריית עראבה ד"ר אחמד נסאר וראש הוועד העממי ד"ר אנואר יאסין, כאשר רעול פנים ניגש אליהם וירה בהם. הם נפצעו והם מאושפזים בבית החולים פוריה. עכשיו הייתה הודעה שמצבם יציב.

בכל פעם מדברים על חציית קו אדום, אבל הסרטון שפורסם אתמול אומר הכול. זה אירוע מצמרר. עראבה הוא אחד היישובים שיש בהם שיעור הרופאים ל-1,000 איש הגדול ביותר בעולם. עראבה – תדמיתו הייתה של יישוב שהתחרות ביניהם היא של הישגים אקדמיים. ובשנים האחרונות הטילו אימה כמה פושעים, מספר זעום, אבל הם מטילים אימה על יישוב שלם ועל הסביבה.

טרור כלכלי שהתוצאה שלו היא רצח אחר רצח, ורצח וירי בראש עיר. אבל מאז שקרה האירוע הזה, הנושא הוזכר קצת בתקשורת, אבל זה לא כמו אם היו יורים בראש עיריית רעננה למשל – היית רואה דיווחים, כתבות, הרחבות, ניידות שידור. אבל מדובר בראש עיר ערבי, ולכן אפשר לדווח חדשותית ולעבור הלאה. ככה מתייחסים אל כל מעשי הרצח בחברה הערבית. שומעים, לעיתים סופרים, לא מזכירים שמות ועוברים הלאה. זה היחס לערך חיי אדם.

זו לא הפעם הראשונה שיורים בנבחרי ציבור: מנכ"ל עיריית טירה עבד אלרחמן קשוע, רחמת אללה עליה; חבר מועצה נורה בג'סר א-זרקא; עוזרו של ראש העיר מע'אר. וגם באשקלון היה רימון רסס.

מטען לראש עיר, והעניינים הולכים כאילו כלום לא קרה. אמרנו תמיד שארגוני פשיעה הם לאחרונה יותר חזקים מהמדינה, כי המדינה לא מתמודדת איתם. זו אוטונומיה, זה שלטון בתוך מדינה. אבל מתברר שהם מתגרים במדינה בצורה חצופה, יורים בסמלי שלטון – ראש עיר – ושום דבר לא קורה.

גם לתקשורת יש אחריות להמשך תופעת הפשיעה, שהיא לעיתים יוצאת, מדווחת כלאחר יד. לכל אדם מאלה יש שם, יש ערך, יש קהילה, יש משפחה, יש כאב, וזה לא עובר בתקשורת. לא דיברתי על המשטרה או על שר המשטרה, כי הם לא הפתרון, הם הבעיה, ומי שנושא באחריות להמשך ההשתוללות הזאת זה ממשלת ישראל, שחלקם אפילו – למרות שהזכרנו את השם של ראש העיר שנורה, אם אני אשאל את החברים כאן מה שמו של ראש העיר ובאיזה יישוב, אני בטוח שחלק גדול מהם לא יודעים מה שמו, למרות שהזכרנו אותו פעמיים ובכמה מקומות בתקשורת הוא הוזכר. למה? כי הוא ערבי. תודה רבה.