קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני. חבריי חברי וחברות הכנסת, אדוני היושב-ראש, שמונה חודשים חלפו מאז מבצע עם כלביא, שמונה חודשים; שמונה חודשים שבהם שר האוצר של מדינת ישראל בצלאל סמוטריץ' היה אמור להכין את המשק ליום פקודה; שמונה חודשים שבהם ידענו שהמערכה מול איראן לא הסתיימה, שהטילים יחזרו, שהעורף שוב יצטרך גב כלכלי. ידענו את זה. והינה, אנחנו כאן במבצע או במלחמת שאגת הארי, ומה גילה המשק הישראלי? ששוב אנחנו בהפתעה. סמוטריץ' בהפתעה. אז זה פשוט בלתי נתפס. בלתי נתפס. אנחנו כבר שבוע וחצי מאז תחילת מלחמת שאגת הארי, ובעלי העסקים, בעיקר הקטנים, לא יודעים מה יוליד יום.
היום התפרסמו נתונים, והם די מטלטלים, על היקף הוצאות הציבור הישראלי בכרטיסי האשראי. בשבוע הראשון של המלחמה, בסוף השבוע, הנתונים מראים שהמשק כמעט סגור. אמרו לו לפתוח, אבל הוא כמעט סגור. הציבור הישראלי פשוט הפסיק לקנות. וזה הכול מובן: מפחד, לא יוצא מהבית, ויש צניחה של 50% בהוצאות בכרטיסי האשראי בשבוע אחד. וזה ברור. הקניונים – ערי רפאים. ענף האופנה צנח ב-70%, המסעדות – בקרוב ל-50%. אילת, עיר התיירות, מדממת, מדממת למוות – 62% ירידה בכרטיסי אשראי רק בעיר אילת.
ומה עושה שר האוצר בזמן שאנחנו טובעים? העסקים טובעים, הוא מנהל קמפיין של יחסי ציבור. הוא בבוקר רץ לאולפנים, מוציא איזו הודעה, מתווה חל"ת להורים, ואחרי שעתיים מבינים שהוא בכלל לא הולך ליישם אותו. הורים נשארו בבית, עסקים סגורים, לעסקים שנפתחו אין עובדים. ומה עושה שר האוצר? יוצא לתקשורת, מספר איזה סיפור, ואנחנו כבר לא מאמינים לו. צריך להבין שחל"ת של 14 ימים אומר שמי שפתח את העסק אחרי חמישה-שישה ימים, כששר האוצר אמר לפתוח את העסקים – העובדים לא יקבלו שכר על זה. מי ישלם להם את השכר? בנון ישלם את השכר?
אבל זה בכלל לא מגיע לוועדת הכספים. כל האירוע זה של פיצוי לעצמאים, פיצוי לעובדים, חייב לעבור תהליך בוועדת הכספים. אפילו לא דיברו מילה אחת שם, משפט לא הגיע לשם. ואנחנו נגיע לסוף החודש, והעסקים יצטרכו לשלם משכורות, ואז יתחיל רעש ויתחיל בלגן במדינת ישראל. ואז מהר מהר מהר יצטרכו להעביר משהו בוועדת הכספים.
אני שואל את שר האוצר: למה? למה אי-אפשר ללחוץ על מפסק? עברנו את הקורונה, עברנו את המלחמה, עברנו ועברנו ועברנו – למה אי-אפשר בלחיצה על מפסק במשרד האוצר להפעיל את התוכנית של פיצויי לעצמאים?
למה? אני לא מבין את זה. יושבים פה גם אנשי ועדת הכספים. הנציג של הקואליציה בוועדת הכספים אלי דלל, מחר בבוקר צריך לדרוש דיון כדי לפתור את הנושא הזה כדי שלעצמאים - - -
תחשבו אתם שיש לכם עסק ואתם לא יודעים מחר אם תוכלו לפתוח אותו. תחשבו אתם, באמת, חברי הקואליציה, על אותו עובד שלא יוצא לעבודה והוא לא יודע אם הוא יקבל שכר. למה אי-אפשר להרגיע את הרוחות? לתת להם איזשהו, לא יודע, עתיד חיובי, שאותו בעל עסק ידע שהוא יקבל פיצוי מהמדינה, שהוא לא יצטרך לסגור את העסק לגמרי. אם הייתם מנהלים עסק בחיים שלכם ומבינים מה זה לשלם ארנונה ומה זה לשלם שכירות בזמן שהעסק שלכם סגור, אולי הייתם חושבים אחרת.
488 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.