קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
איימן עודה יצא. הלך, ברח. רואה שטלי גוטליב צריכה לנאום, בורח מהמליאה. בוא, בוא, בוא, מרמר, מר מרמור. מילא מר מרמור, אבל איזה מסוכן אתה. וואו, וואו, מסוכן להגדרתנו, מסוכן למדינתנו. איך עמדת פה היום בהצעת האי-אמון, איימן עודה, ואמרת: לא ניצחנו את עזה ולא ננצח את איראן. תנחומיי לך, תומך טרור שכמוך. בוא, בוא, בוא. לא רק שהכנענו את עזה, למרות שאמרת שעזה ניצחה ועזה תנצח, ישראל עושה דבר כזה אדיר, שבעודך יושב כאן ממורמר, שונא וכועס, ישראל כותבת את ההיסטוריה של המזרח התיכון מחדש, בעודנו יושבים כאן.
ישראל הקטנה – בוא, אני אזכיר לך משהו, איימן עודה. בוא, אומנם יש לך חברים אחרים ולא אני – אתה אוהב את ג'יבריל רג'וב, את אל-עארורי שחוסל, היית איתם יחד ברשות הפלסטינית. אגב, רציתי לשאול אותך: מה עשית עם הכספים שקיבלת מכל מיני נציגים של הרשות הפלסטינית? קיבלת כל מיני כספים. שאלו אותך, קיבלת. אתה יודע, אם היו אומרים לי שלקחתי כסף לא לי, הייתי מכחישה מייד, לא הייתי יושבת בשקט ומתעלמת, אבל אתה, שתיקתך כהודאה, לא פחות. כל מיני כספים הועברו אליך מכל מיני חברים. זה היה בצרפת, זה היה מהרשות הפלסטינית. אני אזכיר לך שהקדשתי לך פה נאום בכנסת. היו לי מקורות מאוד חזקים על הכספים שאתה מעביר לרש"פ כשאתה משתמש בחסינות שלך. להתראות. Au revoir ואדיוס, לא לעולם חוסן. אתה לא תהיה כאן עוד הרבה זמן, אבל כדי להשלים את פרסומת המרמרת שראיתי בהצעת האמון של תומך הטרור הזה כאן, אני רוצה לומר לך משהו: אל תהיה עצוב. אל תהיה עצוב. אם אתה אזרח ישראל, אתה אמור לשמוח מחוסנה ועוצמתה של המדינה.
רבותיי, אני לא יודעת אם אתם שכחתם. אתם יודעים שכאשר ארצות הברית יצאה לתקיפה בעיראק לפני 20 שנה, בשנת 2003, הייתה לה קואליציה בכל אירופה? כל אירופה תמכה בארצות הברית. אתם יודעים מי תמך עכשיו? מי הייתה הקואליציה של ארצות הברית עכשיו, בתקיפה באיראן? ישראל לבדה. ואז, אל מול העוצמה האדירה, כשבתוך 100 שעות חוסלה כל הנהגת ח'מינאי הארור, יימח שמו וזכרו – משהו מדהים, בגאונות, במלחמה סדורה וערוכה היטב, ממש מדהים – פתאום, מצד אחד אנחנו שומעים קולות של שטיח מרוסיה, קולות של שטיח מסין; לא כדאי להם, לא כדאי להם להתערב. כולם כל כך פחדו מסין ורוסיה. מה יש לסין להתערב? יש לה עתודות נפט לשנה קדימה, לפי הפרסומים. נכון? מה יש לסין להתערב? מה יש לרוסיה להתערב? אף אחד לא רוצה לבוא לעזרת חלש, חלשלוש כמו איראן האכזרית, המסוכנת. ישראל הקטנטנה הפכה להיות בת ברית של ארצות הברית האדירה, ושתיהן ביחד. והינה, כולם רוצים שוב לשאת עיניים לישראל. המרמור לגמרי ברור. מרמרת. חדל מרמרת ברשת, אדון איימן עודה. עמדתם כאן, חשבתי שתגידו: כל הכבוד. עם ישראל, כל הכבוד. איזו מין מדינה אדירה שאנחנו אזרחים בה. מה אתה עושה פה? ממי אתה מקבל כסף, מיהודים? אם הייתי כל כך מתעבת את העם היהודי, לא הייתי רוצה לקחת מהם כסף. מקבל כסף. במקום ללכת, הרי יש מי שיתמוך בך, מה אתה עושה פה? למה אתה כאן? אותו דבר החבר שלך, טיבי, אמר באל-ג'זירה: אני לא מכיר במדינה יהודית. מדהים. הם יושבים כאן בפרלמנט, בזמן מלחמה.
תבינו, אני אומרת פה בשיא הרצינות: עמדו כאן כל מיני חברי כנסת שאני חשבתי שיגנו את כל מי שלא תומך במדינה האדירה והמפוארת הזאת בעת הזאת. במקום זה, מה ראיתי? למזלי זה לא כולם, למזלי לא כולם, אבל וואי, מה שמעתי פה. שמעתי פה היום, לדוגמה, מרם בן ברק, שלא יהיו לנו טייסים, אנחנו לא נהיה אור לגויים, אנחנו נהיה ביזיון לגויים. הם לא לומדים לימודי ליבה, איך יהיו לנו טייסים? ובכן, רם בן ברק, יהיו לנו טייסים, טייסים מעולים.
אמר ועוד איך. אני ישבתי כאן. הוא אמר ועוד איך שלא נהיה אור לגויים. ועוד איך נהיה אור לגויים. אנחנו תמיד נהיה אור לגויים, זה מה שמשגע את איימן עודה. זה כתוב בקוראן, אתם זוכרים את ההיסטוריה שלנו. אתם זוכרים מי הגיע לכאן, למי שייכת הארץ הזאת. זה מדהים. זה מה שאומר פה רם בן ברק, ושמעתי כל מיני קולות כאלה: מלחמה, אתם לא בעקומת למידה. חבר'ה, תזנחו את זה. אתם אופוזיציה, זה בסדר, אבל זו לא העת, זו לא העת. אני חשבתי שיעמוד פה נציג ממפלגת העבודה – חשבתי שיעמוד פה נציג ויסביר לי את המחרידות הבאה שפורסמה אתמול על ידי נציג שלהם, איזה אחד בזוי, רשע, ערל לב, ערן בן יהודה: חיל האוויר - - -
לא מעניין אותי איפה הוא קצין. שבי בשקט.
שימי לב, אל תפריעי לי. אני מבקשת להגיד עוד - - -
אני רק מקריאה את זה. זה הכול. זה שתי מילים, ברשותך.
אדוני, אני לא יכולה. הוא נתן לי את ההשלמה.
הינה, הלזימי, הלזימי לא נותנת לנו להגיד מה אומר הנציג של ה"דמוקרטים": "חיל האוויר: שבוע טס הלוך-חזור לטהראן, אין חייל אחד שנשרט. זרוע היבשה: שלושה ימים בעמדות קדמיות בלבנון, שני הרוגים, הרבה פצועים. איזה פער, צבא ההייטק וצבא הפרשים". תתביישי לך, לזימי, שאת בכלל מגבה את זה. יחי ההבדל. יחי ההבדל.
809 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.